גבריאל גידור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־11:04, 12 באפריל 2019 מאת משתמש ישן (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

גבריאל (גבי) גידור (נולד ב-1931) היה מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.

ביוגרפיה

גידור נולד בהונגריה, במלחמת העולם השנייה היה אסיר במחנה ריכוז. ב-1947 העפיל לארץ ישראל באונייה גאולה, האונייה נתפסה על ידי שלטונות המנדט הבריטי, גידור גורש למחנות המעצר בקפריסין ושהה בהן עד הקמת המדינה. עם הגיעו לישראל התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. הושאל למכון הממשלתי לבדק מטוסים (לימים התעשייה האווירית) והקים את בתי המלאכה הראשונים למכשירים ואביזרים תעופתיים. בהמשך נשלח מטעם חיל האוויר להשתלמויות במפעלים לייצור מטוסים באירופה. ב-1960 מונה לראש ענף תחזוקה בחיל בדרגת סגן-אלוף. בשנים 1964 עד 1966 שהה בצרפת כראש משלחת משרד הביטחון ונציג חיל האוויר.

ב-1966 מונה לראש אגף מטוסים התעשייה האווירית ולאחר מכן שימש סגן מנהל חטיבת בדק מטוסים. ב-1970 מונה לסמנכ"ל החברה והיה אחראי על ייצור מטוס הכפיר. ב-1974 מונה לסמנכ"ל החטיבה לייצור כלי טיס. ב-1977 מונה למנכ"ל התעשייה האווירית, הוא כיהן בתפקיד עד 1982, פרש עקב חילוקי דעות עם שר הביטחון אריאל שרון. תקופתו כמנכ"ל אופיינה בהפיכתה של התעשייה האווירית לחברה התעשייתית וליצואנית הגדולה בישראל, כולל עסקאות נשק חשאיות עם הרפובליקה העממית של סין[1], בהחלטת הממשלה על הוצאה לפועל של פרויקט הלביא ופיתוחו בתעשייה האווירית.

לקריאה נוספת

  • צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא ולביטחון, הוצאת רביבים, עמ' 204

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
גבריאל גידור25212380