היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל
היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל הוקם על ידי משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום. ההיכל אולם טקסים, המחליף את רחבת הטקסים המרכזית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, בו התקיימו מדי שנה עד שנת 2016 טקסי יום הזיכרון המרכזיים בהשתתפות ראשי המדינה, הרמטכ"ל והמפכ"ל. ההיכל נחנך רשמית ב-30 באפריל 2017 ונפתח לקהל מספר חדשים לאחר מכן.
היסטוריה
במהלך אירועי יום הזיכרון ב-2010 הכריז שר הביטחון אהוד ברק על הקמת היכל זיכרון לאומי שיקום בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי בהר הרצל בשדרות הרצל בירושלים. זאת לאחר שנגנזה התוכנית להקמת אתר זיכרון לאומי בהר איתן שאושרה במהלך שנות ה-80 על ידי ממשלתו של ראש הממשלה מנחם בגין ונגנזה סופית ב-2007 לאחר שהוצאה נגדו תביעה משפטית בגין פגיעה בנוף וביער ירושלים על ידי הארגונים הירוקים.
אבני הזיכרון שבהן חקוק שם הנופל ותאריך נפילתו, זהות בגודלן ובצמוד לכל אבן, נר זיכרון שיידלק ביום השנה של כל חלל. פני החללים יוקרנו מעל מקום הנצחתם. התוכנית הוכנה על ידי משרד האדריכלים קימל־אשכולות, בשיתוף עם קלוש־צ'צ'יק אדריכלים.[1] תוכנית ההיכל הוכנה בין השאר בהשראת אנדרטת המלחמה של אוסטרליה שבקנברה. במסגרתה ייכנסו המבקרים מרחבת הכניסה של בית הקברות הצבאי הישר אל ההיכל שייחפר בהר, כשמעליו תשוחזר הטופוגרפיה המקורית בשילוב של אבן וצמחייה. המטרה היא שהמבנה ישתלב עם השטח הטבעי של ההר ועם חזות הקברים הסמוכים אליו. עבור מבקרים שאינם מעוניינים לעבור בהיכל הזיכרון הוקם שביל עוקף המוביל ישירות אל בית הקברות הצבאי בהר הרצל.
בנוסף ימוקמו לצידו משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון.
באפריל 2012 אישרה הממשלה את הקמתו של היכל הזיכרון הלאומי בעלות של 40 מיליון שקל.[2] למרות עתירתם של ארגוני נפגעי טרור שביקשו לעכב את הקמתו בטענה שלא מוזכרים בו שמות חללי הטרור.
בתאריך 30 באפריל 2014 נערך טקס הנחת אבן הפינה במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, והרמטכ"ל בני גנץ.
בחודש פברואר 2015 החלה הבנייה. ההיכל נחנך בטקס ממלכתי בתאריך ד' באייר תשע"ז - 30 באפריל 2017 בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד, ראש השב"כ ובכירי מערכת הביטחון. לאחר חנוכתו נסגר שנית ונפתח לציבור באוקטובר 2017. לאחר פתיחתו של אולם הזיכרון עברו אליו טקסי יום הזיכרון המרכזיים שנערכו ברחבת הטקסים בבית הקברות הצבאי ושאר טקסי הזיכרון הצבאיים המרכזיים.
מבנה אולם ההנצחה
אולם ההנצחה המרכזי מעוצב בצורת ״פעמון אור״ הבנוי לעומק של 18 מטרים ויכול להכיל כ-400 איש במהלך הטקסים. סביב החלל המרכזי בנוי בצורה מעגלית קיר השמות שבו ייחרת שמו של כל חלל צה"ל על לבנות זיכרון אחידות. לצד הלבנה יידלק נר זיכרון באופן אוטומטי ביום השנה למותו של החלל יחד עם עמדות מידע על כל החללים במערכות ישראל. כמו כן יכלול העיצוב אלמנט של אש תמיד ואתר להנחת זרים וכלפי חוץ יראה ההיכל כצורת לפיד. בתוך ההיכל הוקמה יד זיכרון לחייל האלמוני ובה אש התמיד, הניצבת תחת הפתח בתקרת האולם, ולידה מקום לעריכת טקסים יומיים ואזכרות.
בכניסה להיכל ישנו חדר זיכרון מיוחד עבור החללים שנפטרו עקב נכות לאחר שירותם הצבאי. בקצה השביל העולה אל היציאה ישנה עמדת קדיש יומית לזכר חללי מערכות ישראל שנפלו באותו היום.
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- היכל הזיכרון הלאומי, באתר משרד הביטחון
- היכל הזיכרון, באתר "יזכור"
נעמה ריבה, היכל הזיכרון החדש בהר הרצל: מרשים, אבל גם עמוס באפליקציות, באתר הארץ, 7 במאי 2017- אסתר זנדברג, היכל הזיכרון הלאומי בירושלים: דרוש מונומנט אנטי־מונומנטלי, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2017
- פרויקט הקמת מרכז זיכרון לאומי מתוך מגזין "בלב אחד" של ארגון יד לבנים
- נועם דביר, עכבר העיר אונליין, אדריכלות עם שכול, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
הערות שוליים
- ↑ צחי כהן בשיתוף אקרשטיין, לבנים של זיכרון: הסמליות מאחורי היכל ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר וואלה, 29 במאי 2017
- ↑ אופיר בר-זהר, השרים אישרו הקמת היכל זיכרון בהר הרצל ב-40 מיליון ש', באתר הארץ, 22 באפריל 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל25219077