טיסה 370 של מלזיה איירליינס

טיסה 370 של מלזיה איירליינס
	המטוס האבוד 9M-MRO בנמל התעופה שארל דה גול ב-2011
	המטוס האבוד 9M-MRO בנמל התעופה שארל דה גול ב-2011
תאריך	8 במרץ 2014
מיקום	דרום האוקיינוס ההודי, כ-2,400 ק"מ מערבית לפרת'
גורם	לא ידוע
קואורדינטות	42°32′43.1″S 95°6′40.7″E / 42.545306°S 95.111306°E
הרוגים	239
ניצולים	0
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס	בואינג 777
מספר זנב	9M-MRO
מוצא	קואלה לומפור, מלזיה
יעד	בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין
מפעיל	מלזיה איירליינס
נוסעים	227
אנשי צוות	12

טיסה 370 של מלזיה איירליינס, יצאה ב-8 במרץ 2014 מקואלה לומפור לבייג'ינג, אך לא הגיעה ליעדה. למעלה משנה לא היה ברור מה עלה בגורל הנוסעים והמטוס, עד שבסוף יולי 2015 נמצאו שרידים מועטים מהמטוס שנסחפו לחופי האי ראוניון שבאוקיינוס ההודי. מקום ההתרסקות עדיין לא אותר. עוד קודם לכן הוכרזו 227 הנוסעים ו-12 אנשי הצוות רשמית כהרוגים.

השתלשלות האירועים

הטיסה הבינלאומית הופעלה על ידי מלזיה איירליינס במטוס נוסעים בואינג 777. הטיסה המריאה מנמל התעופה בקואלה לומפור שבמלזיה ב-8 במרץ 2014 בשעה 00:41 והייתה אמורה לנחות כעבור שש שעות בבייג'ינג שבסין. מגדל הפיקוח איבד קשר עם המטוס בסביבות השעה 01:22 בעודו טס מעל מפרץ תאילנד. המטוס דווח כנעדר בשעה 02:40.

ה-FBI חקר אפשרות של פעולת טרור, אפשרות שקיבלה חיזוק משנמצא שארבעה נוסעים עלו לטיסה באמצעות דרכונים גנובים.

מפקד חיל האוויר המלכותי המלזי רוזזלי דאוד טען כי הקלטות של אותות המכ"ם הצביעו על אפשרות שהמטוס חזר על נתיב הטיסה שלו.

בהודעה רשמית של ממשלת מלזיה מ-15 במרץ, נמסר כי כיוון החקירה המרכזי הוא חטיפה יזומה של המטוס ולא תאונת מטוס.

ביום ה-16 להיעלמות המטוס התמקדו החיפושים בדרום האוקיינוס ההודי, שם דיווח מטוס חיפוש סיני על הימצאות "חפצים לבנים".

ב-24 במרץ 2014 הודיעה מלזיה כי המטוס התרסק ללא ניצולים באוקיינוס ההודי, הרחק ממסלול טיסתו המתוכנן. ההודעה התבססה על ניתוח מידע לווייני אודות המטוס, בלא שנמצאו שרידיו.^[1] ההודעה חיזקה את החשד כי אדם כלשהו שהיה על המטוס בעת הטיסה פעל במכוון כדי לגרום להתרסקות המטוס.^[2] בחיפושים אחר המטוס ושרידיו הושקעו משאבים רבים, ובהם לוויינים, מטוסי תצפית ואוניות.

ב-28 באפריל 2014, הודיע ראש ממשלת אוסטרליה טוני אבוט, כי החיפושים האוויריים אחר המטוס הופסקו, מכיוון שלא סביר למצוא חלקים על פני האוקיינוס לאחר 52 ימים מהיעלמות המטוס, והחיפושים התת-ימיים בעזרת צוללות נמשכים.^[3]

בתחילת מאי 2014 נעצרו בקואלה לומפור, בירת מלזיה, 11 פעילים בתא המזוהה עם ארגון הטרור אל-קאעידה בחשד למעורבות בהיעלמות המטוס.^[4] ב-27 במאי פורסם דוח לפיו המטוס הנמיך טוס כשעה לאחר ההמראה, לאחר שאזל לו הדלק. לפי אותו דוח, הטיסה התרסקה בחלק מבודד של האוקיינוס ההודי, במרחק של כ-25 מיילים ימיים מנקודת התשדורת האחרונה.^[5]

במאי 2015, לאחר שלא נמצאו כל עדויות למטוס האבוד בשטחי החיפוש, הודיעו הרשויות האוסטרליות על הגדלת שטחי החיפוש. בהמשך ההודעה נמסר שאם המטוס לא יימצא גם בשטחים אלה, לא ידוע היכן עוד אפשר יהיה למצוא אותו.^[6]

ב-29 ביולי 2015 מצא מנקה חופים מהאי ראוניון שבאוקיינוס ההודי שבר מכנף מטוס, שככל הנראה נסחף לחופי האי. ב-5 באוגוסט 2015 אישר ראש ממשלת מלזיה כי הכנף שנמצאה שייכת למטוס הנעדר.

ב-16 בינואר 2017 הכריזו מלזיה, אוסטרליה וסין שהן מפסיקות את החיפושים אחר המטוס.^[7] חברה פרטית המשיכה את מלאכת החיפוש תוך הסכם לקבלת תשלום רק אם היא תביא תוצאות, אך ב-30 במאי 2018 הודיעה כי היא ויתרה, והחיפושים אחר המטוס הנעדר הסתיימו סופית.^[8]

על פי תוכנית "תעופה בחקירה" המטוס שידר במשך 7 שעות מזמן שנותק איתו הקשר איתותי פינג ללוויין אינמרסט. על פי השדרים הללו, המטוס היה באוויר במשך כל הזמן הזה, והמסלול שלו היה דרומה לכיוון אנטארקטיקה. משוער כי אדם שהיה בקוקפיט (אולי הקברניט) ניתק בכוונה תחילה מערכות שיכלו לתת אינדיקציה על מיקום המטוס, אך לא היה לו את הידע הטכני לנתק את איתותי הפינג ללווין. עוד משוער כי המטוס טס על טייס אוטומטי והתרסק לאוקיינוס ההודי לאחר שאזל הדלק שלו.

הרוגים לפי מדינות

מדינה	הרוגים
סין	152
מלזיה מלזיה	50
אינדונזיה אינדונזיה	7
אוסטרליה אוסטרליה	6
הודו הודו	5
צרפת צרפת	4
ארצות הברית ארצות הברית	3
קנדה קנדה	2
איראן איראן	2
ניו זילנד ניו זילנד	2
אוקראינה אוקראינה	2
הולנד הולנד	1
רוסיה רוסיה	1
הונג קונג הונג קונג	1
טאיוואן טאיוואן	1
סך הכול	239