לוז (עיר מקראית)

לוּז היא עיר המוזכרת בספר שופטים. במדרש חז"ל מסופר שהמוות אינו שולט בתושביה.

בספר בראשית מסופר שלוז הוא שמה של בית אל קודם שיעקב שינה את שמה לבית אל: ”וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵ-ל, וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה” (ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ט).

בתקופה מאוחרת יותר הוקמה עיר חדשה בשם לוז בארץ החתים. נסיבות הקמתה מתוארות בספר שופטים:

וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵ-ל, וַי-הוָה עִמָּם. וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵ-ל, וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים 'לוּז'. וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד". וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר, וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב, וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ. וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים, וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ 'לוּז', הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

— ספר שופטים, פרק א', פסוקים כ"ב-כ"ו

במסכת סוטה מובאת ברייתא המספרת על לוז:

היא לוז שצובעין בה תכלת, היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בה, אלא זקנים שבה, בזמן שדעתן קצה עליהן, יוצאין חוץ לחומה והן מתים.

— תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ו עמוד ב'

רש"י מציג את הבסיס לחלקה הראשון של הברייתא: "סיפיה דקרא היא 'שמה עד היום הזה' ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן: כל מקום שנאמר 'עד היום הזה' לעולם ולעולמי עולמים הוא".

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] לוז (עיר מקראית)23109581