בית אל (יישוב מקראי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרידי מבנה בבית אל. מתוך "ארץ הקודש בתמונות", דניאל שייפ, 1894

בֵּית אֵל הוא תל מקראי צפונית לירושלים ובו שרידי יישוב מתקופת הברונזה ותקופה הברזל.

שם היישוב

"בית אל" נזכר לראשונה בתנ"ך בסיפור כניסתו של אברהם לארץ כנען. בפרשת חלום יעקב כתוב שיעקב קרא למקום "בית אל" ובספר שופטים כתוב שבני שבט יוסף כבשו את העיר וקראוה בית אל.[1] שני המקורות מדגישים ששמה הקודם של העיר היה "לוז" ובספר שופטים אף מסופר שהפליט שניצל מן העיר ובנה עיר אחרת בארץ החיתים קרא גם לה לוז. אך מהכתוב בעניין גבולות נחלות השבטים: "ויצא מבית אל לוזה", יש שהסיקו שמדובר בשני אתרים שונים, או שהעיר הייתה אחת, אך מקום היישוב נקרא "לוז" והאתר הפולחני נקרא "בית אל".[2]

הראשונים כתבו, שבית אל שנזכר אצל אברהם אינו בית אל שנזכר אצל יעקב, ששמה היה בתחילה "לוז", ושני בית אל היו, אחד בנחלת בנימין והוא הסמוך לעי והשניה בנחלת אפרים[3]. מהאחרונים יש שכתבו ששתיהם מקום אחד, ובימי אברהם נקראה עדיין לוז, אולם היא נקראה בתורה בית אל על שם העתיד[4].

לדעתם של מספר חוקרי מקרא, בית אל נקרא כך עוד בתקופה הכנענית ושכן בו מקדש לאל הכנעני "אל". לפי הדת הכנענית, בה הייתה נהוגה התפיסה של "אלוהות מקומית", כל שטח קדוש לאלוהות מסוימת. ברגע שאדם חוצה את הגבול לשטחו של אליל מסוים, עליו לכבד את אותה אלוהות, כלומר עכשיו הוא אורח בביתו של האליל. שטחים ספציפיים המקודשים לאלוהויות כנעניות נקראו בית אל. גם מקדשים ומקומות שבהן התגלה, כביכול, האליל לבני האדם נחשבים בית אל[5].

בית אל במקרא

ציור דמיוני של חלום סולם יעקב שהתרחש בבית אל, מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, 1691

תחנתו השנייה של אברהם בארץ ישראל הייתה בין בית אל לבין העי[6].

במקום זה יעקב אבינו חלם על "סולם יעקב" והמלאכים העולים ויורדים בו, כאשר ברח מפני עשו לחרן. כשקם נדר נדר והקים מצבה לשם ה'[7]. שנים לאחר מכן כאשר ה' התגלה בפניו וביקש ממנו לשוב לארץ ישראל, התגלה אליו בשם "האל בית אל"[8].

לאחר אונס דינה[9], חזר יעקב שוב לבית אל, כדי לקיים את נדרו, וזכה שם להתגלות אלוקית, שם שינה ה' את שמו מיעקב לישראל, והבטיח לו שושלת של עם ומלכים שיצאו ממנו, ואת ירושת הארץ לצאצאיו. שם גם נקברה דבורה, מינקת רבקה[10].

בספר יהושע התבאר[11], כי בית אל הייתה בקו הגבול שבין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים.

בתחילת ספר שופטים[12] מסופר, שכאשר בני יוסף כבשו את העיר הם נעזרו בתושב העיר כדי לגלות את פתחה ובתמורה שלחו אותו ואת משפחתו.

בית אל נחשבה לעיר מקודשת, ובזמן פרשת פלגש בגבעה הייתה מקום ארון הברית, ומקום מושבו של פנחס בן אלעזר הכהן[דרושה הבהרה]. בשעת משבר הלכו השבטים לבית אל, לשאול האם להמשיך במלחמה כנגד שבט בנימין[13].

בספר שמואל[14], נזכרת העיר בית אל כאחת מן הערים ששמואל הנביא עבר בה כאשר הסתובב בארץ לשפוט את ישראל.

בתקופת הפילוג בין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, הציב ירבעם בן נבט מלך ישראל אחד מעגלי הזהב בבית אל, ששימשה אתר פולחני מרכזי בממלכת ישראל[15]. כשלוש מאות שנה אחר כך, ניתץ המלך יאשיהו את הַמזבח בבית אל, במסגרת מאבקו בעבודת האלילים ובפולחן שהתבצע מחוץ לבית המקדש[16].

בכתובות ארכאולוגיות

הביטוי "בית אל" (או בלי רווח: "ביתאל") נמצא בכתובות מהחל מהמאה השביעית לפנה"ס. כך בקצרה במכתבי יב. ובחוזה שערכו אסרחדון מלך אשור ובעל I מלך צור, בשנת 677 לפנה"ס, הוטחו קללות שונות על ראשו של מלך צור אם יפר את הברית, ביניהן: "ביתאל וענת-ביתאל יובילו אותך לפני ארי טורף אדם"[דרוש מקור]. בנוסף מוזכרים השמות "אשםביתאל" (אשם-בית-אל) ו-"חרמביתאל" (חרם-בית-אל) ונזכרים שמות אנשים הכוללים את הביטוי, כמו ביתאלנתן, ביתאלעקב, ביתאלדן וביתאלתקם[17]. בתרגום היווני של כתבי הפיניקים מוזכר אל בשם ביתילוס, אחיו של דגון ואל. בהמשך, מתואר כי אל השמים יצר אבני "בתיליה". כנראה שמדובר בצורת הרבים לשם ביתאל, והכוונה לאבנים מקודשות, המזכירות את האבן בסיפור חלום יעקב בספר בראשית המתרחש בבית אל. יעקב יוצק עליה שמן ואומר: "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים". לפי בנימין זומר, מצבת האבן אינה רק חפץ פולחני בתוך המקדש העתידי, שהוא כולו בית אלוהים, אלא היא עצמה משמשת כבית אלוהים[18].

ארכאולוגיה בתל בית אל

לדעת רוב החוקרים מזוהה בית אל הקדומה עם הכפר ביתין, שיושב על הפאה הדרומית-מזרחית של העיר הקדומה ונמצא דרומית-מזרחית לבית אל המודרנית. הראשון שזיהה את העיר היה אדוארד רובינסון ב-1838. אחריו, גילה ויליאם פוקסוול אולברייט ב-1927 חומת עיר, וטען כי מדובר בבית אל הכנענית והישראלית. נערכו בה ארבע מחזורי חפירות ארכאולוגיות בין השנים 1934 ו-1960. מהתקופה הכנענית התיכונה הראשונה נמצאו במה, סכיני צור, עצמות בעלי חיים וכתמי דם. העיר הוקפה חומה רק בתקופה הכנענית התיכונה השנייה, ומתקופה זו נמצאו בה מקדש, כלי חרס פולחניים ועצמות בעלי חיים. נמצאו גם חותמות וצלמיות עשתורת. בתקופה הישראלית נראה כי העיר ירדה ממעמדה. הבתים היו פחות מפוארים וכלי החרס פשוטים.

בית אל בהר אפרים

על דבורה הנביאה נאמר כי מקום מושבה היה תחת תומר דבורה, בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים.[19] לדעת יואל אליצור שני יישובים אלו היו בנחלת אפרים ואינם זהים לרמה ובית אל שהיו בנחלת שבט בנימין. לדבריו, יש לזהות את בית אל שבהר אפרים עם הכפר ביתילו שנמצא כ-12 ק"מ צפונית-מערבית לרמאללה, מדרום ליישוב חלמיש (נווה צוף). הצעה זאת נתמכת גם על ידי מחברי אטלס דעת מקרא.[20][21]

כשם קודש

הפוסקים נחלקו האם תיבת "אל" שבשם המקום היא שם קודש, שהעיר נקראה על שם ה', או שם חול.

אונקלוס תרגם את שם העיר כצורתו, "בית אל", ומכך הוכיחו כמה פוסקים שהוא שם חול, שאם היה שם קודש היה אונקלוס מתרגם "בית א-להא"[22]. ונקראה העיר על שם אדם שהיה גיבור, או על שם עבודה זרה, ו"אל" הוא לשון חוזק[23]. עוד הוכיחו כן, שהרי גם קודם שבא אברהם נקראה העיר "בית אל", ולא מסתבר שיקראו הכנענים הפגאניים עיר על שם ה'[23].

מנגד, יש מהפוסקים שכתבו שהוא שם קודש[24], ואונקלוס לא תרגם את שם העיר אלא כתב את שמה בלשון הקודש[23].

אף לדעה שהוא שם קודש על שם ה', יש מי שכתב שאין צורך לקדש השם בכתיבתו, שלאחר שנקראה כך העיר הרי הוא שם העיר ולא שם ה'[23]. פוסקים אחרים כתבו להחמיר בזה[25].

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית אל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק כ"ג
  2. ^ יהודה אליצור, ‏"ויצא מבית אל לוזה" למהלכו של גבול בנימין-אפרים, באתר "דעת"
  3. ^ רש"י, כפתור ופרח פרק י"א, וכן כתבו מצודת דוד יהושע שם, חזון איש שביעית סי' ג אות כז.
  4. ^ תבואות הארץ עמ' צז
  5. ^ כרמית מזרחי, כנעניות: הדת העתיקה של ארץ ישראל, אתר „כישופים: הקדרה המבעבעת”
  6. ^ בראשית, י"ב, ח'.
  7. ^ בראשית, כ"ח, י"ב-כ"ב.
  8. ^ בראשית, ל"א, י"ג.
  9. ^ בראשית, ל"ה.
  10. ^ בראשית, ל"ה, א'-ט"ו.
  11. ^ ט"ז, א'; י"ח, י"ג.
  12. ^ א', כ"ב-כ"ו.
  13. ^ שופטים, כ', כ"ו
  14. ^ שמואל א', ז', ט"ז.
  15. ^ מלכים א', י"ג, כ"ט.
  16. ^ מלכים ב', כ"ג, ט"ו.
  17. ^ אתר למנויים בלבד אריאל סרי־לוי, בית אל - שם של מקום וגם שם של אל, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2016
  18. ^ Benjamin D. Sommer, "The Bodies of God and the World of Ancient Israel" – Cambridge University Press; January, 2011
  19. ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'
  20. ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, עמ' 251-250.
  21. ^ היכן נמצא "תומר דבורה"
  22. ^ אליה רבה או"ח סי' קמב ס"ק ג, ברכי יוסף יו"ד סי' רעו ס"ק כז
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 רבי אליעזר גורדון בתשובתו בקונטרס באר בשדי
  24. ^ ביאור שמות קודש וחול המיוחס להרמב"ם, מנחת שי, ברכי יוסף שם בשם רבי גבריאל קונפורטי
  25. ^ ראה שאלות ותשובות חתם סופר, יו"ד סי' ער, שיש להחמיר בזה לכתחילה ואינו מעכב בדיעבד