מדרש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח בלתי תורני.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח בלתי תורני.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים.

מקורו של המונח נובע מהמשמעות של "דרש" כ"חיפש"[1]. ממונח זה נגזר בהמשך המונח "מדרש" כמתאר שיטה ללימוד המקרא, ובהמשך (בתקופת בית שני) קיבל המונח משמעות חדשה בדמות לימוד וחינוך הקהל הרחב[2][3].

שיטת המדרש

כפעולה, "מדרש" מתייחס לשיטה של פירוש של פסוק מקראי. במסורת היהודית מחלקים את פרשנות המקרא לארבע שיטות עיקריות: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), רמז (פרשנות), דרש (פרשנות מרחיבה) וסוד (פנימיות התורה). המדרש, כפי ששמו מעיד עליו, עוסק בעיקר בדרש, ומעט גם ברמז.

כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בדרכי הדרש המקובלים, המידות שהתורה נדרשת בהן. ישנן 13 מידות כאלה המיוחסות לתנא רבי ישמעאל, אך ישנן גם מידות נוספות. על פיהן מתייחסים במדרש גם ליתירות של מילים או אותיות, לסדר האירועים המתוארים בפסוק, להקבלות ספרותיות ולקשיים נוספים כנקודת משען לדרשות על הפסוקים, בדורות האחרונים[4] טרחו כמה מהמפרשים להסביר איך הדרשות על פי המידות והייתורים כלולים (או לפחות מוכרחים) בפשט התורה עצמה. במקרים רבים מובא במדרש דו-שיח או רב-שיח ארוך, ומילים ספורות של המקרא מפותחות לדיון מחשבתי רחב יריעה.

במדרש בראשית רבה נפוץ השימוש בפתיחתא: היא מופיעה בתחילת הסימן ("הפרק" במדרש) ופותחת בדרשת "פסוק רחוק" מספרי אמ"ת (איוב, משלי ותהילים) או מספרי הנביאים. לאחר עיסוק קצר או ארוך באותו "פסוק רחוק" משתלשלת הפתיחתא ומתחברת בסופו של דבר לפסוק הראשון שנקרא בפרשת השבוע. החוקרים מתחבטים בשאלה האם הפתיחתות נאמרו בשבת מול קהל בבית הכנסת, במטרה למשוך אותו "ולהכין" אותו לקראת הקריאה בתורה[5], או שמא מדובר בפלפול בית-מדרשי שנאמר לאוזני החכמים בלבד[6].

חלק מן הרעיונות העולים במדרש, בעיקר במדרש האגדה, הם מטאפוריים, פרשנים מאוחרים הדגישו שאין להבין אותם כפשוטם כלל[7], אם כי יש מי שחולק עליהם וסובר שגם הפשט קיים. לעיתים הדיונים המדרשיים מסתירים מאחוריהם תפיסות בפנימיות התורה. לפי הסברים מאוחרים יותר (למשל, אצל הרמב"ם[דרושה הבהרה]) הדבר נעשה כדי להסתיר את התפיסות המורכבות מן ההמון וממי שעלול לעשות בהן שימוש לרעה.

סוגי מדרשים

המדרש מתמקד בדרך כלל באחד משני תחומים: בדברי הלכה או בדברי אגדה. שני סוגי המדרשים נאמרו בראשיתם בעל-פה; ככל הנראה הועלו על הכתב החל מן המאה ה-2. היום המדרשים מגובשים בקבצים מסודרים של פרשנות על ספרי התנ"ך. בספרות המדרשית נעזרים גם היסטוריונים וחוקרים משום שמתוארים בה בדרך אגב פרטים על חיי היום-יום של היהודים ועל המחשבה, השפה ותנאי החיים שלהם בתקופת המשנה והתלמוד.

מדרשי הלכה

ערך מורחב – מדרשי הלכה

במדרשי הלכה מוצאים מקורות מהתורה שבכתב להלכות שנמסרו במסגרת התורה שבעל פה. המדרשים האלה בדרך כלל קודמים למשנה. המדרש מקשר בין פסוק לבין הלכה, ובכך מספק ראיה לנכונותה של ההלכה; הבנה של הפסוק בדרך מסוימת היא בדרך כלל הצורה של הסקת ההלכה העולה ממנו[8], ולעתים היא רק משמשת תמיכה להלכה[9]. המדרש משמש גם ליצירה של הלכות חדשות[10], אם כהסקה ישירה מן הפסוק ואם על פי כללי פרשנות מורכבים.

מדרשי אגדה

ערך מורחב – מדרש אגדה

המדרשים האגדתיים סובבים בעיקר סביב החלקים הסיפוריים של המקרא. הם מתאפיינים בחופש פרשני רחב יותר מזה של מדרשי ההלכה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לדוגמה: ”ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף.” (ספר ויקרא, פרק י', פסוק ט"ז).
  2. ^ וראו ערך: דרשנות.
  3. ^ דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : האגדה, אתר מט"ח.
  4. ^ הכתב והקבלה המלבי"ם והנצי"ב
  5. ^ יוסף היינמן, דרשות בציבור בתקופת התלמוד, ירושלים תשל"א, עמ' 13
  6. ^ י' פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה כרך א', עמ' 213-214
  7. ^ ראו למשל מהר"ל בספרו באר הגולה במבוא לבאר הרביעי
  8. ^ כגון ועבדו לעולם- עד היובל
  9. ^ כגון פרי עץ הדר שלדברי הרמב"ם ידעו שהוא אתרוג גם לולי דרשות הגמ'
  10. ^ כגון ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שהגמרא במסכת שבועות דורשת ממנו על שמירת הגוף מנזקים.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0