השערת ברטראן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־05:49, 29 באוגוסט 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השערת ברטראן היא משפט שניסח לראשונה המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף ברטראן בשנת 1845, בצורת השערה. לפי טענה זו, לכל מספר טבעי n>3 קיים לפחות מספר ראשוני אחד בקטע הפתוח (n,2n2) .

ברטראן אף וידא את תקפותה לכל n<3106 . למעשה השם "השערה" אינו מתאר נכונה טענה זו, שכן בשנת 1850 הציג המתמטיקאי הרוסי פפנוטי צ'בישב הוכחה מלאה לטענה, ועל כן היא בגדר משפט. לפיכך, היא נקראת לעיתים "משפט ברטראן-צ'בישב" או "משפט צ'בישב". המתמטיקאי ההודי סריניוואסה רמנוג'אן הציג בשנת 1919[1] הוכחה פשוטה יותר למשפט, הנעזרת בתכונות של פונקציית גמא, ופאול ארדש הציג בשנת 1932 הוכחה פשוטה מזו[2], הנעזרת בפונקציית צ'בישב[3] ובמקדמים בינומיים.

נימוק היוריסטי

ממשפט המספרים הראשוניים נובעת טענה חזקה בהרבה: לכל ε>0 אם n גדול מספיק אז יש ראשוניים בקטע (n,n+εn) . הסיבה לכך היא שלפי המשפט, כמות המספרים הראשוניים הקטנים או שווים ל-x הוא בקירוב π(x)xln(x) .

המשפט מאפשר לחשב בקירוב את מספר הראשוניים בקטע. נקבל:

π((1+ε)n)π(n)(1+ε)nln(1+ε)nnln(n)=nln(n)(1+εln(1+ε)nln(n)1)εnln(n)

כאשר n שואף לאינסוף, ההפרש – שהוא מספר הראשוניים בקטע – שואף לאינסוף.

הערות שוליים

  1. הוכחתו של רמנוג'אן, שהוצגה בז'ורנל איגוד המתמטיקה ההודי בשנת 1919
  2. P. Erdos, Acta Litt. Ac. Sci (Szegd) 5 (1932), 194-198. Also see Hardy and Wright, An Introduction to the Theory of Numbers, subsection 22.3.
  3. פונקציית צ'בישב מסומנת וערכה ϑ(x)=p<xln(p) , כאשר האינדקס p רץ על מספרים ראשוניים בלבד
ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.