האקדמיה הרוסית למדעים
האקדמיה הרוסית למדעים (ברוסית: Российская академия наук) היא מוסד מדעי רוסי בכיר הממומן על ידי ממשלת רוסיה.
מטרת האקדמיה היא לרכז בתוכה את טובי אישי המדע ברוסיה, לטפח ולקדם פעילות מדעית, לייעץ לממשלה הרוסית בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, לקיים מגע עם גופים מקבילים בעולם ולפעול בייצוג המדע הרוסי במוסדות ובכינוסים בינלאומיים, תוך תיאום עם גופי הממשל.
חברות
בהתאם לתקנון קיימות 3 סוגי חברים במוסד - חברי האקדמיה, חברים בהתכתבות וחברים זרים. בהתאם לתקנון חברי האקדמיה וחברים בהתכתבות חייבים להיות בעלי אזרחות רוסית בעת בחירתם. אמנם, חלק גדול של חברים נבחרו עוד בתקופת ברית המועצות ולכן לכאורה לא היו בעלי אזרחות רוסית. הבחירות מתבססות על הישגים מדעיים וחברות באקדמיה נחשבת בעלת חשיבות גדולה.
נכון לשנת 2017 היו 2,038 חברים לרבות 911 אקדמאים ו-1127 חברים בהתכתבות. בהתאם לבחירות שהתקיימו בחורף 2015/16 לכ-500 מדענים הוענק תואר "פרופסור של האקדמיה".
בין חברי האקדמיה בעבר ובהווה נמנים כ-20 זוכי פרס נובל. הנשיא הנוכחי של המוסד - ולרי קוזלוב (משנת 2017).
היסטוריה
האקדמיה נוסדה בצו קיסרי מ-28 בינואר 1724. הרעיון להקמתה ניתן לפיוטר הגדול על ידי גוטפריד לייבניץ. האקדמיה נוסדה בשם "האקדמיה הפטרבורגית למדעים". בשנים 1747–1803 המוסד נקרא בשם "האקדמיה הקיסרית למדעים ואמנות", בשנים 1803–1836 השם היה "האקדמיה הקיסרית למדעים" ומ-1836 ועד ל-1917 - "האקדמיה הקיסרית למדעים של סנקט פטרבורג".
במהלך המאה ה-18 הוזמנו לעבוד באקדמיה מדענים בעלי שם מאירופה: לאונרד אוילר, ניקולה ברנולי, דניאל ברנולי ועוד. האקדמיה ארגנה מספר משלחות מדעיות, המפורסמת הייתה משלחת בראשות ויטוס ברינג.
בדצמבר 1917 ראש האקדמיה ניהל שיחות עם ולדימיר לנין על עתיד המוסד. סוכם שהמוסד ימשיך להתקיים ולקבל תקציב מהמדינה. בשנת 1928 הממשלה הסובייטית החלה להתערב בענייני האקדמיה. עד לסוף 1929 כ-650 חברי האקדמיה מסך 960 חבריה פוטרו. ב-1930 וב-1931 רבים מחברי האקדמיה לשעבר הואשמו בפעילות נגד השלטון ונשפטו.
בשנת 1934 המטה האקדמי ומספר מכוני מחקר הועברו מסנקט פטרבורג למוסקבה. בתקופת ברית המועצות בכל רפובליקה הוקמו אקדמיות למדעים והתקיימו 15 אקדמיות למדעים נוספות לאקדמיה למדעים של ברית המועצות. בנוסף לכך הוקמו מחלקות אזוריות. בשנת 1957 ביוזמת מיכאיל לברנטייב החלה הקמת הסניף הסיבירי בנובוסיבירסק. סניף שבהדרגה התפתח לאחד ממרכזי המדע החשובים של ברית המועצות.
לאחר התפרקות ברית המועצות, ב-2 בדצמבר 1991 פורסם צו נשיאותי המסדיר את פעילות האקדמיה והיא שינתה את שמה לשם הנוכחי.
בסמוך לבניין הנהלת האקדמיה נמצאת האנדרטה לזכר הקוסמונאוט יורי גגארין בכיכר הנושאת את שמו.
החל משנת 1995 האקדמיה הרוסית מקיימת שיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ואוניברסיטת אריאל משמשת כנציג האקדמיה הישראלית למדעים במפגשים אלו.
בספטמבר 2013 הנשיא פוטין חתם על צו לביצוע רפורמה משמעותית בארגון האקדמיה, כשבמסגרתה מוזגו לתוכה האקדמיה הרוסית למדעי הרפואה והאקדמיה הרוסית למדעי החקלאות וחלק נכבד מנכסי האקדמיה הועבר לאחריות הסוכנות הפדרלית לארגוני מדע של משרד החינוך הרוסי (FANO).
מבנה האקדמיה
במבנה הנוכחי האקדמיה כוללת 9 מחלקות מדעיות, 3 מחלקות אזוריות ו-15 מרכזי מחקר. זאת בנוסף לכ-470 מכוני מחקר בתחומים שונים. בסך כל האקדמיה מעסיקה כ-110 אלף מדענים ומהנדסים.
- מחלקת מתמטיקה
- מחלקת פיזיקה
- מחלקת אנרגיה, מכונות ותהליכי בקרה
- מחלקת ננוטכנולוגיה ומדעי המחשב
- מחלקת כימיה
- מחלקת ביולוגיה
- מחלקת מדעי כדור הארץ
- מחלקת מדעי החברה
- מחלקת היסטוריה ובלשנות
- מרכז סיביר - עם מרכז בנובוסיבירסק
- מרכז אוראל - עם מרכז ביקטרינבורג
- מרכז המזרח הרחוק - עם מרכז בולדיווסטוק
פרסים
האקדמיה מחלקת 32 פרסים ומדליות עבור הישגים בתחומי המדע בתחומים שונים.
- מדליית זהב על שם לומונוסוב הינה הפרס הגבוה ביותר של האקדמיה. הוא מוענק עבור הישגים במדעי הטבע ומדעי החברה. כל שנה מחולקות שתי מדליות - לאזרוח רוסי ולאזרח זר. המדליה מחולקת משנת 1959. על הענקת הפרס סוכם בשנת 1956 עם החלטה להעניק את הפרס פעם ב-3 שנים החל משנת 1959. המדליה הראשונה הוענקה לפיוטר קפיצה. החל משנת 1967 התחילו להעניק את המדליה פעם בשנה לאזרח סובייטי ולאזרח זר.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הרוסית למדעים- מכוני המחקר של האקדמיה
- צו רפורמה מבנית באקדמיה (ברוסית)