שמעון הראשון
שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני. שחי בתחילת המאה השלישית לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.
שמעון הראשון היה סבו של שמעון השני, ונכדו של יַדּוּעַ. יחוסו של יַדּוּעַ מוזכר מפורשות במקרא כמתייחס למשפחת הכהונה של בית צדוק.
וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים, וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב, וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ.
בתו של שמעון הראשון נישאה לטוביה מבית טוביה, אביו של יוסף בן טוביה.
כשנפטר שמעון היה בנו חוניו השני צעיר לימים ולכן לא התמנה לתפקיד הכוהן הגדול, את שמעון ירש אלעזר אחיו, ולאחר שהוא נפטר, נמסר התפקיד למנשה שהיה אחיו השני. רק לאחר פטירתו התמנה חוניו לתפקיד.[1]
זיהויו עם שמעון הצדיק
יוסף בן מתתיהו, במנותו את שמות הכהנים הגדולים של אותה התקופה, מזהה את שמעון הראשון כ"שמעון הצדיק", ולא את נכדו, שמעון השני.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שמעון הצדיק מאמר של ד"ר אורי אמיתי על זיהויים של שני שמעון כשמעון הצדיק
הערות שוליים
- ↑ היסטוריה של ארץ ישראל התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, עורך מנחם שטרן, יד יצחק בן צבי, 1981, עמ' 105
