אכסניית בנימין

אכסניית בנימין

אין תמונה חופשית

סמל החברה הארץ ישראלית רוסית פרבוסלבית קיסרית - על שער האכסניה

שער הכניסה לאכסניית בנימין

אכסניית בנימין הוא שמו של מתחם בנוי הניצב ברחוב הנביאים מספר 43 בירושלים. בעבר היה מתחם זה שלוחה של מגרש הרוסים ושימש כאכסניה לצליינים ולאחר מכן שימש משרדים לעמותת יד שרה עד למעבר העמותה למשרדיה ברחוב שדרות הרצל.

אכסניה לעולי רגל

רקע

ערך מורחב – מגרש הרוסים

במחצית השנייה של המאה ה-19, עם שיפור התנאים כלפי יהודים ונוצרים מצד השלטון העות'מאני, הלכה וגברה הצליינות הנוצרית, כך שמדי שנה, בעיקר בחג המולד ובחג הפסחא הוצפה ירושלים במאות, ולעיתים באלפי צליינים, שנזקקו לשירותי הלנה, הגנה, הסעדה ושירותי דת. הקהילות הנוצריות בעיר הקימו אכסניות וחדרי אוכל גדולים, כדי לשרת את הצליינים הרבים, אך אלה לא תמיד הספיקו.

עליה רבה במיוחד נרשמה במספר הצליינים הרוסים שפקדו את ירושלים, כחלק מהתחזקות הדת ברוסיה, ובעקבות עידודו של הצאר ניקולאי השני. עובדה זו, וגורמים פוליטיים נוספים, שבעטיים ביקשה האימפריה העות'מאנית לחזק את קשריה עם רוסיה, הביאה את העות'מאנים למכור לרוסים בשנת 1857 שטח אדמה של כמעט 70 דונם בנקודה סמוכה מאד לחומות העיר העתיקה ממערב. בשנת 1892 הוקמה במגרש הרוסים אכסניה נוספת בשם 'חצר סרגיי', על שם הנסיך סרגיי. זרם הצליינים הלך והתגבר, עד כי אלפיים מקומות הלינה שבמגרש הרוסים לא הספיקו לכולם, וחלקם נאלצו להתגורר באוהלים ובצריפים שהוקמו בשטחים הריקים שבמרכז המתחם. על מנת לפתור את בעיית המקום רכשה החברה הארץ ישראלית הרוסית הפרבוסלבית הקיסרית בשנת 1891 מגרש ברחוב הנביאים ועליו הוקמה אכסניה המסוגלת לספק את צורכיהם של 50 צלייניות.

את הבניין תכנן האדריכל אלכסיי פרנגיה (Alexei Franghia) ששמו מופיע על שער הבניין בסמוך לשנת ירית אבן הפינה 1892. אדריכל זה תכנן גם את בית החולים מאיר רוטשילד הסמוך.

תיאור האכסניה

מתחם האכסניה כולל שלושה מבנים דו קומתיים המחוברים אחד לשני ועליהם גגות רעפים. בחזית המתחם הוקם שער אבן המעוטר בשלטי אבן אליפטיים. על גבי שער הכניסה מוצג סמל החברה הארץ ישראלית הרוסית ובצד חקוק הפסוק:

למַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט

— ישעיהו סב א'

על גבי הסמל מופיעות האותיות היווניות כי X ורו P, שהן שתי האותיות הראשונות במילה "כריסטוס", ושתי האותיות היווניות אלפא ואומגה (האות הראשונה והאחרונה באלפבית היווני), ככתוב בברית החדשה:

אָנֹכִי אָלֶף וְתָו רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן

— חזון יוחנן כא ו'

ברבות הימים נהרסו שני בנינים ממבני האכסניה ורק מבנה אחרון נותר לעמוד. צורתו כצורת האות ר' ולו שתי כניסות. אחת הראשית הפונה לרחוב הנביאים וכניסה משנית הפונה לכוון מזרח.

פעילות המוסדות הרוסים בארץ ישראל הגיעו לכלל סיום עם פרוץ מהפכת אוקטובר שסגרו את גבולות רוסיה מחד והפסיקו פעילות דתית בכלל ועליה לרגל בפרט.

בכתבה במקומון הירושלמי של העיתון ידיעות אחרונות כתב העיתונאי יהודה ליטני זיכרונות ילדות של נער ירושלמי בתקופת קום המדינה:

"אחת מאותן צלייניות שנתקעו בארץ הקודש בעת מלחמת העולם הראשונה הייתה ויירה ששימשה כעוזרת בית בביתה של סבתי המנוחה חיה פת, בעלת בית הקפה והקונדיטוריה "פת" שבפינת רחוב נביאים הרב קוק... בחדרה הקטן (כיום משרדי יד שרה) ברחוב הנביאים הייתה מעל מיטתה תמונה ענקית של הצאר ניקולאי השני. בכל פעם ששמעה את שמו של יוסף ויסריונוביץ סטלין, נהגה לרקוק על הריצפה ולקלל. סטלין, אמרה, היה רוצח בני המשפחה הקדושה ופושע נאלח".

נכסי הכנסייה הרוסית במתחם מגרש הרוסים הועברו לבעלות מדינת ישראל בעסקה שנחתמה ונסגרה במחצית השנייה של שנות השישים של המאה העשרים. עסקה זו העבירה לבעלות המדינה את רוב הבניינים שבמתחם ובסמוך לו.

משרדי יד שרה

ערך מורחב – יד שרה

בשנת 1976 עברו לבנין האכסניה משרדי אגודת הגמ"ח יד שרה - אגודת מתנדבים גדולה הפועלת בישראל ומעניקה מגוון שירותים לטיפול בחולים והשאלת ציוד רפואי. האגודה זכתה בפרס ישראל (שנת תשנ"ד – 1994). משרדי האגודה שכנו קודם לכן בביתו של ראש העיר לשעבר אורי לופוליאנסקי בשכונת סנהדריה המורחבת.

בנוסף למשרדי האגודה פעלו במבנה גם מחסנים, בית מלאכה מוקד מצוקה ובית תמחוי. המבנה היה צר מלהכיל את הצפיפות וכך תרמה רכבת ישראל בשנת 1983 קרון רכבת שהגיע מגרמניה ולא התאים לרוחב הפסים בארץ. קרון זה הפך לאחד הסמלים של יד שרה . בשנת 1988 עברה האגודה למשכנה החדש ברחוב שדרות הרצל ובבניין אכסניית בנימין נותר סניף מקומי של האגודה על מנת לשרת את הקהל המטופל בבית החולים ביקור חולים הסמוך. סניף זה נסגר ביום 23 בספטמבר 2007

גוש 50

בנין האכסניה מהווה חלק מגוש 50 הנקרא על שם מספר הגוש - 30050 גבולותיו הם רחוב רב קוק, הנביאים ורחוב יפו מדובר במתחם המיועד על פי תוכנית המתאר למלונאות ומסחר, אך בתוכו פזורים מבנים היסטוריים, ובהם בית טיכו, ובית החולים הגרמני (ירושלים). המתחם עורר עניין בקרב אנשי עסקים וחברות בניה שראו בקרבתו למרכז העיר ולעיר העתיקה מחד ולאישור לבניה לגובה שניתן בו הזדמנות עסקית. עם פינוי משרדי יד שרה לאחרונה פרסמה רשות הפיתוח של חברת עמידר מכרז לרכישת הקרקע ברחוב הנביאים 43 - הנכס כולל מגרש ששטחו 1.2 דונם ועליו המבנה ההיסטורי, הידוע גם בשם 'אכסניית בנימין' או אכסניית הצליינות הרוסית. על רקע מכרז זה ניצתה מחלוקת בין מינהל מקרקעי ישראל הטוען כי בפרטי המכרז הנכס אינו מסומן כמבנה לשימור ולמעשה הוא מיועד להריסה מצד אחד וגופי שימור ואיכות הסביבה הטוענים מנגד כי בכוונתן לפעול לשימור המבנה מאחר שלמתחם יש ערך היסטורי.

האדריכלית פני גולדשמיט הגישה מטעם החברה להגנת הטבע המרכזת פעילות של מספר גופים קטנים יותר ובהם ועד להצלת רחוב הנביאים סקירה ובה נאמר בין היתר :

”ערכיותו של מבנה אכסניית בנימין נובעת מהיותו עדות נוכחת לתקופה היסטורית חשובה בהתפתחות העיר, דוגמה למבנה שמטרתו הייתה פילנתרופית כיתר רב המבנים הסמוכים, עדות לפעילותם של הרוסים ולבנייתם המפוארת, מבנה המייצג אסתטיקה "של הישן" שנעלמה, ולה אנו מתגעגעים, דופן לציר רחוב בעל תכונות עירוניות שמיטב מתכנני הערים של ימינו מנסים ליצור, לעיתים ללא הצלחה. הוא עדות לעבודה של מהנדס/אדריכל שפעילותו הייתה ענפה באותן השנים. מבנה זה הינו חלק מהזהות של מרכז ירושלים, נוכחותו (קנה המידה שלו) וחזותו הנעימים תורמים רבות להדגשת המרקם העירוני של האזור.”

ראו גם

• אדריכלות בירושלים

לקריאה נוספת

• ש' אבן אור, י' ביבר, בלב ירושלים – אתרים ברחוב יפו וברחוב נביאים ירושלים תשמ"ט.
• יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
• יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
• דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים – תקופות וסגנונות 1860–1914, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1983

קישורים חיצוניים

• שומרים על רחוב הנביאים - הוועד למען רחוב הנביאים 2006.
• רח' הנביאים בירושלים (דרך הבנייה האירופית) - עץ הדעת.
• עופר רגב, שימור אתרים / ירושלים של מטה - מסע אחר.
• רחוב הנביאים – עבר ועתיד בסכנה - החברה להגנת הטבע.
• מיכאל יעקובסון: סיוט ביד שרה: בבניין הנטוש של העמותה לא רק הקירות מדברים, 21 בספטמבר 2016, xnet

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אכסניית בנימין25773019