סירת נפץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה
פרמטרים ריקים [ מצבה כיום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| אחת מסירות הנפץ שתקפו את האמיר פארוק. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סירת נפץ. |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 . |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | 'קטניו', במילנו איטליה |
| הוזמנה | הושקה 1940 |
| תקופת הפעילות | נרכשו עבור חיל הים ב-1949 – הווה |
| אחריתה | הושבתו |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השניה  מלחמת העצמאות מלחמת יום הכיפורים |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | משקל כולל 1,340 ק"ג. |
| אורך | 5.30 ס"מ |
| רוחב | 1.80 מטר |
| שוקע | גובה 1.20 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | מירבית 35 קשר. |
| גודל הצוות | לוחם/הגאי יחיד |
| טווח שיוט | כ-80 מיל ימי. |
| הנעה | הנעה: מנוע אלפא רומיאו 6 צילינדר 2,500 סמ"ק 100 כח סוס. |
| צורת הנעה | ברך מצטודדת 2 מדחפים בכיוונים הפוכים על אותו ציר. |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש | מטען חומר נפץ במשקל 300 ק"ג |
סירות הנפץ הופעלו בחיל הים הישראלי מהקמת המדינה ועד מלחמת יום הכיפורים. היחידה התבססה על סירות 'השייטת העשירית'(אנ') שנרכשו באיטליה. להסתרת יעודה המבצעי נקראה היחידה "יחידת סירות הצלה" ומפקדה היה יוחאי בן-נון. האמונים נערכו בימת כנרת בסיוע פיורנצו קאפריוטי שהיה לוחם איטלקי בדימוס. יחידת הסירות היוותה בסיס לשייטת 13. הפעילות המפורסמת ביותר הייתה טיבוע אל-אמיר פארוק בקרבת חוף עזה. שהיווה הצלחה קרבית משמעותית בזירה הימית במלחמת העצמאות.
במלחמת העולם השניה
הצי המלכותי האיטלקי - במהלך מלחמת העולם השנייה הופעלו סירות הנפץ על ידי 'השייטת העשירית'(אנ') האיטלקית כנגד כלי שיט של הצי המלכותי הבריטי. המבצע המוצלח הראשון היה במפרץ סודה בכרתים ב-25 במרץ 1941. שש סירות נפץ הובלו על משחתת והורדו במרחק 10 מיל מהנמל. המפרץ היה חסום בשלוש מחסומי רשתות ועם אור ראשון תקפו. הסיירת HMS York נפגעה קשות.
ב-26 ביולי 1971 תקפה השייטת העשירית את נמל ואלטה עם חזירים ו-8 סירות נפץ. הכניסה הייתה חסומה ברשת מתחת לגשר. המכ"ם שהותקן במלטה גילה את התוקפים מתחילת הפעולה. סירת נפץ ראשונה התקיפה את הרשת מתחת לגשר על מנת לפרוץ דרך לאחרות. מהפיצוץ נפל הגשר כולו וחסם את הכניסה. לכח האיטלקי התוקף נגרמו אבדות רבות ומעט ניצולים נפלו בשבי.
הצי הקיסרי היפני הפעיל סירות נפץ כנגד צי ארצות הברית. הסירות היפניות תוכננו ללא נטישה לפני הפגיעה.
-
מנוע מכונית מרוץ אלפא רומיאו 2,500 סמ"ק שהותאם על ידי 'קטניו' להנעה ימית. -
תהליך שילוח הסירה וניתוק המצוף. -
הדרכת הלוחמים באיטליה כיצד לשכב על המצוף לאחר שילוח סירת הנפץ. -
סירת נפץ שהופעלה כנגד הגנת נמל ולטה אך לא התפוצצה יולי 1941. -
גשר מעל פתח הכניסה לנמל ואלטה שקרס מתקיפת סירת נפץ איטלקית יולי 1941 -
סירת נפץ יפנית שהופעלה במלחמת העולם השניה -
סירת נפץ בריטית מוטסת ומוצנחת.
בחיל הים הישראלי
רכישה והפעלה
כמות ראשונית של 6 סירות נרכשה באיטליה ביזמת זאב הים (רב חובל). הגיעו במשלוח מוסווה לנמל יפו והועברו לכנרת. שם הופעלו תחת הכותרת "יחידת סירות הצלה". מפקד היחידה היה יוחאי בן-נון.[1] רב החובל "זאב הים" איתר באיטליה את פיורנצו קאפריוטי ממפעילי הסירות של 'השייטת העשירית'(אנ') אשר השתתף בתקיפת נמל ולטה במלטה ונשבה. קאפריוטי הגיע לאמן את אנשי היחידה בכנרת ועשה עבודה טובה.[2] בתום האימונים הועברה היחידה לנמל יפו.
סירת איסוף - מאחת הסירות הוסרה חבית חומר הנפץ והא נעשתה סירת איסוף. היה זה חידוש לעומת 'השייטת העשירית'(אנ') שבכל מבצעיה לא תוכננה פעולת איסוף התוקפים.
אוניית אם - היה ברור שצריך אנייה מיוחדת שתישא את הסירות בצורה מוסתרת תקרב אותן למטרה ועם מנופים תוריד אותן למים. לכך נבחרה בן הכט (אוניית מעפילים) שהיו לה ירכתיים רחבות. האונייה "אח"י מעוז" בפיקוד מילה ברנר נעשתה בסיס צף ליחידת ההסתערות.
פעילות מבצעית בחיל הים
במלחמת העצמאות הותקפה אניית תובלה מצרית "אל-אמיר פארוק" ומקשת שאבטחה אותה. שלוש סירות חמושות תקפו, התפוצצו והטביעו את "אל-אמיר פארוק" ופגעו קשה במקשת. סירה רביעית ללא חומר נפץ אספה את שלושת התוקפים. לאחר מתקפה מוצלחת זאת הרחיקו המצרים את אוניותיהם מחופי ישראל.
במלחמת ששת הימים תוכננה יחידת ב-10 בפיקוד גדי שפי לתקוף את מבואות נמל פורט סעיד. כהכנה וריכוך לקראת הנחיתה שתוכננה לחופי אל עריש. ב-5 ביוני 1967 בוטלה הנחיתה בוטלה גם מתקפת סירות הנפץ והן הוחזרו לנמל אשדוד.
-
סירת נפץ תוצרת איטליה בשימוש ישראל, 1948
-
בן הכט (אוניית מעפילים) שנעשתה 'אח"י מעוז' האונייה המובילה של יחידת סירות הנפץ.
דור חדש
בתקופת מלחמת יום הכיפורים הסירות מהדגם האיטלקי כבר יצאו מכשירות. במקומן נמצאו בפיתוח סירות מדגם סנונית (סירה) שחומשו והותקנו כסירת נפץ. שתי סירות שנקראו "פצחן" הועברו לשארם א-שייח' והופעלו בליל 19–20 באוקטובר כנגד ספינות קומאר מצריות במעגן ע'רדקה. הפעולה בפיקוד גדי שפי זכתה לכינוי מגבית 15 זכתה להצלחה חלקית.
הסירות נדרשו לעבור מרחק רב מאד בים גלי וספגו מי מלח בעיניהם. פצצות תאורה שנורו ממרגמה 52 כדי להאיר את המטרות נפתחו בגובה נמוך. מובילי הסירות סונוורו ולא ראו היטב את המטרה. סירה ראשונה שנהג יאיר מיכאלי פגעה ברציף בקרבת מקום העגינה של הקומאר והפיצוץ גרם לו נזק מועט. הסירה השנייה נהוגה על ידי ידידיה יערי לא שמרה נתיב למטרה הסתובבה במעגן וסיכנה את סירת האיסוף. שני המפעילים נאספו בהצלחה והכוח יצא מהמעגן.
סירות נפץ במקומות אחרים
ב-12 באוקטובר 2000 הפעילו מחבלים מתאבדים סירת נפץ ליד המשחתת USS Cole שהתקרבה לתדלוק בנמל עדן בדרום הים האדום. נהרגו 17 ימאים ונגרם נזק רב.
מחבלים פלסטינאים בחופי רצועת עזה ובדרום לבנון משלחים מדי פעם סירות נפץ כנגד ספינות חיל הים המסיירות בגזרה.
אירן - קיימות ידיעות שהצי ומשמרות המהפיכה האירנים מכינים סירות נפץ בכמות גדולה למתקפה כנגד יחידות צי ארצות הברית במפרץ הפרסי.
-
המשחתת האמריקאית הפגועה יוצאת מנמל עדן.
_Departs.jpg)
מקורות והסברים
לקריאה נוספת
- יוניו ולריו בורגזה, שדי הים, על 'השייטת העשירית'(אנ') הוצאת מערכות. 1979, עמ' 18
- מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספריית מעריב, 1993, עמ' 158
- שיה בן-נון ודיתה גרי, התקופה לקחה אותנו - יוחאי בן-נון: דיוקן, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2003, עמ' 58–65
- Marco Spertini, Erminio Bagnasco I Mezzi d'Assalto della X Flottiglia MAS 1940-1945 Albertelli Editore 1991
קישורים חיצוניים
- סירה נפיצה, באתר עמותת חיל הים
- בני מיכלסון, נשק נולד -סיפורן של סירות הנפץ אתר הגבורה.
- יהודה בן-צור רכש סירות המחץ באתר הפלי"ם וההעפלה.
- זלמן אברמוב, טיבוע אל-אמיר פארוק אוניית הדגל של הצי המצרי באתר הפלי"ם וההפלה.
- תגלית בעומק הים:בן 79 איתר סירת קמיקזה באתר YNET 19 בספטמבר 2017.
- אפרים אילין, סירות יוחאי טקסטים הוצאה לאור.
- דן אשכנזי השייטת הקלה העשירית באתר תפוז.
ביאורים
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סירת נפץ23481041