פראוקסיזום
הפראוקסיזום (peroxisome) הוא אברון אשר מצוי בכל תא איקריוטי, ומופרד בקרום אחד מהציטופלזמה (נוזל התא). הפראוקסיזום התגלה על ידי כריסטיאן דה דוב ב-1965.
תפקיד בתא
תפקידו העיקרי של הפראוקסיזום במערכת התאית הוא לעזור לתא לפרק חומרים רעילים, כגון מימן על-חמצני (פראוקסיד, מי חמצן). המימן העל-חמצני מפורק בפראוקסיזום למים וחמצן באמצעות התגובה:
2H2O2 → 2H2O + O2.
התגובה מזורזת על ידי האנזים קטלאז.
בנוסף מכיל הפראוקסיזום אנזימים הקשורים לניצול חמצן, כגון D-amino acid oxidase וUrate oxidase. הפראוקסיזום מכיל גם מספר חלבונים ממברנליים החיוניים לתפקידיו השונים. האנזימים המסיסים של הפראוקסיזום מתורגמים בציטופלזמה על גבי ריבוזומים חופשיים. מעבר החלבונים ההדרופיליים מבעד לממברנת הליפידים ההידרופובית של הפראוקסיזום מתאפשר בזכות קיומו של ה-PTS (Peroxisome Targeting Sequence), רצף חומצות אמינו המצוי בתחילת השרשרת הפפטידית של החלבון בשלבים הראשונים של היווצרותו ברשתית התוך-פלזמית. רצף כזה מכונה "רצף האות" או "פפטיד האות"(אנ'). אות מהסוג הזה מצוי בחלבונים אחרים מסוגים שונים המיעדים קבוצות חלבונים אלו לאברונים ספציפיים בתא, הרצף הוא ייחודי לכל אברון ספציפי.
הפראוקסיזום אחראי גם על חלק מתהליך פירוק חומצות השומן מסועפות או חומצות שומן שהן מאד ארוכות (מעל ל22 פחמנים) לקבוצות אציליות, וסינתזת הפוספוליפידים האתריים, תוצרי הפירוק בהמשך משמשים לייצור אנרגיה או לבניית קרומים שעוטפים את התא.
היווצרות הפראוקסיזום
בניגוד לליזוזום אשר נוצר ממנגנון הגולג'י, כיום מאמינים שהפראוקסיזום הוא בעל יכולת שכפול עצמי, שמתבצע על ידי חלוקה. באדם מצוי מספר רב של פראוקסיזומים בכבד, שם מצטברים החומרים הרעילים.
קישורים חיצוניים
- מילון מונחים בביולוגיה של התא - מתוך אתר הקורס "התא מבנה ופעילות" של האוניברסיטה הפתוחה.
| חלקי התא ואברוניו | ||
|---|---|---|
| אברונים | גרעין התא • רשתית תוך-פלזמית • גולג'י • כלורופלסט • מיטוכונדריון • ליזוזום • פרוקסיזום • בועית מתכווצת |  |
| חלקים נוספים | ציטופלזמה • קרום התא • דופן התא • שלד התא • חלולית • ריבוזום • MTOC (צנטריול) • מזוזום | |
| מבנים בגרעין | גרעינון • ספלייסוזום | |
