האוניברסיטה הפתוחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האוניברסיטה הפתוחה
Open University of Israel logo.svg
סמליל האוניברסיטה מאז 2016[1]
קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
אוניברסיטה ציבורית
מוטו הרבה מעבר לתואר
תקופת הפעילות 1974, תחילת לימודים ב-1976 – הווה
קמפוס רעננה, רמת גן, תל אביב – רמת אביב, ירושלים – מל"י, חיפה – בית בירם, באר שבע – בית יציב, נצרת, גבעת חביבה (60 מרכזי לימוד בכל הארץ)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' מימי אייזנשטדט
נגיד דורית ביניש
מנכ"ל רות שהם
סגל אקדמי בכיר 107[6]
סטודנטים
כלל הסטודנטים 47,713[4]
סטודנטים לתואר ראשון 44,447[2][3]
סטודנטים לתואר שני 2,529[4][5]
מיקום
מיקום ישראל
קואורדינטות 32°11′19″N 34°53′17″E / 32.18872464332128°N 34.88792181015015°E / 32.18872464332128; 34.88792181015015
www.openu.ac.il
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976
הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי)
מרחבי הקמפוס ברעננה
מרחבי הקמפוס ברעננה

האוניברסיטה הפתוחה (מכונה בראשי תיבות האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה הוא בקבלת כל אדם בוגר ללימודי תואר ראשון, ללא תנאים מוקדמים כגון תעודת בגרות, ציון בבחינה הפסיכומטרית או עמידה בבחינות קבלה.

שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה משלבת הוראה בלמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיות וספרים לצד מפגשים פרונטליים למעוניינים. מרכזי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה פזורים ברחבי ישראל, כשרבים מסניפיה הם שלוחות במכללות אקדמיות ברחבי הארץ. קבלת התואר באוניברסיטה הפתוחה בדומה למוסדות השכלה השונים מותנית בעמידה בהצלחה בדרישות הקורסים השונים כגון הגשת עבודות הנקראים ממ"נים וסיום בחינה בציון עובר וכמו כן, נדרשת הוכחת ידיעת השפה האנגלית. עיקר התארים שהאוניברסיטה מציעה הם תארים ראשונים, ויש גם מספר מועט של תחומים ללימודי תואר שני, שדרישות הקבלה אליהם דומות למקובל ברוב האוניברסיטאות האחרות. בשנת 2022 אישרה המועצה להשכלה גבוהה פתיחת לימודים לתואר דוקטור בחינוך – טכנולוגיות ומערכות למידה.[7]

בשנת הלימודים תש"ף סגל עובדי האוניברסיטה הפתוחה כלל 1,280 נשים ו-762 גברים: חברי סגל אקדמי בכיר – 105; חברי סגל הוראה (מרכזי הוראה ומנחים) - 1,077; חברי סגל מנהלי – 860.[8]

היסטוריה

בשנת 1971 הועלתה לראשונה ההצעה לייסד אוניברסיטה פתוחה בישראל במתכונת למידה מרחוק, דוגמת האוניברסיטה הפתוחה הבריטית. את ההצעה העלתה ועדה ממכון ויצמן, בראשות פרופסור שניאור ליפסון, אותה מינתה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).[9] הרעיון המשיך להתפתח כאשר קרן "יד הנדיב" (קרן רוטשילד) הציעה להקים במימונה "אוניברסיטה לכל" בישראל, על בסיס המלצת ועדת מומחים מטעמה בראשות פרופסור וילבור שראם מאוניברסיטת סטנפורד. ההצעה הוגשה לשר החינוך והתרבות, יגאל אלון, ובהובלתו החליטו הממשלה והמל"ג בשנת 1973 לייסד "אוניברסיטה לכל" בישראל היא ה"אוניברסיטה הפתוחה".[10]

בשנת 1976 החלה האוניברסיטה הפתוחה את פעילותה, מהמטה בשכונת רמת אביב בתל אביב. היצע הקורסים כלל חמישה בלבד ונרשמו אליהם 2,267 סטודנטים. באותה עת הועסקו באוניברסיטה 130 עובדים, מהם 9 חברי סגל אקדמי בכיר, ו-31 חברי סגל הוראה. ב-19 בנובמבר 1995 נחתם הסכם בין האוניברסיטה לבין עיריית רעננה והוחל בפרויקט בניית קריית האוניברסיטה בעיר. טקס הנחת אבן הפינה נערך באוקטובר 2000, ובשנת 2004 הושלמה בניית קריית האוניברסיטה הפתוחה על שם דורותי דה רוטשילד, שם משכנה עד היום.

מערך הלימודים האקדמי

הקורסים

בשונה מאוניברסיטאות אחרות, אין מבנה הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מחולק לפי שנים, אלא לפי קורסים שלכל אחד מהם שווי של נקודות זכות (נ"זים). כל הקורסים מותאמים ללמידה עצמית, על בסיס חומרי לימוד וספרים שניתנים לסטודנט ללא תשלום נוסף. לכל קורס יש אתר אינטרנט ייעודי הכולל חומרי לימוד והעשרה, אמצעי עזר טכנולוגיים, פורום להתייעצות עם הסגל האקדמי ודיונים בין הסטודנטים, וכן מידע על צוות הקורס ושעות ההנחיה הטלפוניות. לרשות הסטודנטים עומדים למעלה מ-700 קורסים.

הקורסים מקובצים לפי תוכניות לימוד. חלק מתוכניות הלימוד כוללות מגוון רחב מאוד של תחומי ידע וחלקן תוכניות הבנויות על פי מתכונת דיסציפלינרית ממוקדת, הדומה לתוכניות לימודים חד-חוגיות או דו-חוגיות במוסדות אקדמיים אחרים, בהן חופש הבחירה מצומצם יותר. בחירת הקורסים ותוכנית הלימודים, נעשית בהתאם להעדפת הסטודנט, בכפוף לתקנון האוניברסיטה.

לכל קורס צוות הוראה הכולל: מרַכזי הוראה - אלה מפעילים את הקורס על כל מרכיביו (הנחיה, מטלות, בחינות, חומרי למידה, תפעול אתר הקורס). איתם ניתן לשוחח בשעות המענה הטלפוני. הם גם הכתובת לשאלות ולבקשות בכל הנוגע למטלות, לבחינות ולבעיות מיוחדות בקורס. בנוסף, ישנם מנחי הקבוצות - תפקידם הוא להנחות את הוראת הקורס במפגשי ההנחיה. יתרה מזאת, הם גם מקיימים שעת הנחיה טלפונית שבועית ובודקים את המטלות שכותבים הסטודנטים בקבוצתם.

אופי ההנחיה

מלבד ספרי הלימודים, קיימות גם רמות שונות של הנחיה. בחלק מהקורסים ישנו הנחיה בלמידה מקוונת - מפגשי הנחיה אינטרנטיים אינטראקטיביים, בהם הסטודנטים יכולים להשתתף בשיעור באמצעות הצ'ט או המיקרופון. המפגשים המקוונים מוקלטים וניתנים לצפייה בזמנם החופשי של הסטודנטים. בשנת תשע"ז הוצעו למעלה מ-320 קורסים בהנחיה מקוונת, אליה נרשמו 11,730 סטודנטים. במרבית הקורסים ישנה גם אפשרות להשתתף במפגשי הנחיה פרונטליים בכיתות, אלה נועדו לסייע לסטודנטים בלימוד חומרי הקורס, אך לא מהווים תחליף ללמידה העצמית. בשנת תשע"ח נפתחו 5,349 קבוצות לימוד ב-742 קורסים אקדמיים. תדירות ההנחיה, מתחלקת לשני סוגים: "הנחיה רגילה", ללא תשלום נוסף, הכוללים 5–6 מפגשים בסמסטר. ו"הנחיה מוגברת", בתשלום נוסף, הכוללים 8–14 מפגשים בסמסטר. בבחירת קבוצת הלימוד וההנחיה, קיימת גמישות במספר קריטריונים: אופי ההנחיה (פרונטלית, מקוונת), שעות הלימוד, ומיקום הקבוצה. מפגש הנחיה נע בין 1.5 ל-3 שעות.

הסמסטר

מסגרת הזמן היחידה המחייבת את הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה היא הסמסטר, שכן הלימודים במרבית הקורסים נמשכים סמסטר. עם סיום הסמסטר יש להשלים את חובות הקורס - הכוללים מספר מטלות כתובות במהלך הסמסטר, עליהם ניתן ציון ומשוב - ולצלוח את בחינת הגמר. בהתאם לכך, אין הגבלה על התחלת הלימודים בראשית השנה האקדמית, אלא ניתן להתחיל ללמוד בכל תחילת סמסטר: סתיו, אביב או קיץ. כמו כן, רשאים הסטודנטים להחליט בעצמם על קצב הלמידה והתמשכותה, מה שמאפשר גמישות רבה בשילוב לימודים עם חיי משפחה, מקצוע וכדומה.

כדי להיות זכאי לתואר, יש להשלים את צבירת מלוא נקודות הזכות הנדרשות לאותו התואר (לרוב מדובר ב-120 נ"ז).

מפגשי הנחיה נערכים ב-60 מרכזי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ. חלק ממרכזי הלימוד מציעים לסטודנטים שירותי ספרייה וציוד עזר, ומשמשים מקום מפגש לסטודנטים (עם המנחים או בלעדיהם).

אוכלוסיית הסטודנטים

בשנת תש"ף למדו בקורסים לתואר ראשון 45,815 סטודנטים וסטודנטיות[3] (כולל כותבי עבודות סמינריוניות בלבד), מתוכם 13,703 סטודנטים חדשים (30%). 2,418 למדו בשנת תש"ף לתואר שני[5] (כולל כותבי תזה או עבודות מסכמות בלבד). 540 סטודנטים נוספים למדו קורסים במסגרת לימודי השלמה.

אפיקי המעבר מאפשרים למעוניינים להתחיל את הלימודים לתואר ראשון ללא דרישות סף של ציון פסיכומטרי או תעודת בגרות. הצלחה במקבץ קורסים בהתאם לדרישות אפיק המעבר מאפשרת למעוניינים לבחור בין השלמת תואר באוניברסיטה הפתוחה לבין מעבר לאוניברסיטה אחרת להשלמת התואר.

אוכלוסיות ייעודיות

אופייה הלימודי של האוניברסיטה הפתוחה, מאפשר גמישות לימודים לצורכיהן של קבוצות אוכלוסייה ייעודיות, כגון: דוברי ערבית, חרדים, סטודנטים ממוצא אתיופי, תלמידי תיכון, חיילים בשירות חובה, תלמידים השוהים מחוץ לישראל, בעלי צרכים מיוחדים ואסירים.

  • תלמידי תיכון: עבור תלמידים תיכון שמעוניינים לשלב גם לימודים אקדמיים, יצרה האוניברסיטה, בשיתוף משרד החינוך, את תוכנית "אקדמיה בתיכון". במסגרת התוכנית מאפשרים לתלמידי תיכון מכיתות ט'-י"ב, להמיר בחינות בגרות בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה[11] ושנת תש"ף הייתה שנתה השמינית של התוכנית עם 1,669 סטודנטים תלמידי תיכון מבתי ספר ברחבי הארץ. את שנת הלימודים סיימו 20 סטודנטים תלמידי תיכון כמצטייני נשיאה ו-33 כמצטייני דיקן הלימודים.
  • דוברי ערבית: בשנת תש"ף למדו 6,221 דוברי ערבית לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה ו-165 לתואר שני.
  • חרדים: בשנת הלימודים תש"ף למדו 2,147 סטודנטים וסטודנטיות חרדים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה ו-71 לתואר שני.
  • יוצאי אתיופיה: עבור סטודנטים יוצאי אתיופיה מקיימת האוניברסיטה תוכנית שמעניקה ליווי וסיוע חברתי ואקדמי. בתש"ף השתתפו בתוכנית כ-413 סטודנטים יוצאי אתיופיה.
  • בעלי מוגבלויות: עבור סטודנטים בעלי מוגבלויות, נעשים מאמצים לאפשר להם להשתלב במערך הלמידה. בשנת תש"ף למדו באוניברסיטה הפתוחה 819 סטודנטים בעלי מוגבלות.
  • חו"ל: עבור תושבי ישראל (או תושבי חו"ל) הנמצאים באופן זמני או קבוע בחו"ל, מאפשרת האוניברסיטה הפתוחה ללמוד במסגרתה לימודים אקדמיים בשפה העברית. לימודים בחו"ל אפשריים בכל המדינות בהם קיימת שגרירות או קונסוליה של מדינת ישראל, ובהם נערכות הבחינות ונשלחות לישראל.[12]

בתי ספר שתחת האוניברסיטה

בית הספר לשלטון מקומי

בית הספר נוסד ב-2013 בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה למרכז לשלטון מקומי, במטרה לקדם את הרחבת ההשכלה הגבוהה בקרב עובדי הרשויות המקומיות. מאז הקמתו למדו בבית הספר כ-1,900 סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון במדעי החברה והרוח בשילוב תעודה בלימודי שלטון מקומי. לוקחות בו חלק כ-75 רשויות ממג'דל שמס בצפון הארץ ועד אילת בדרומה, בכחמישים קבוצות לימוד. פרט ללימודי התואר ראשון, כ-100 סטודנטים לומדים בתוכנית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית. נכון לשנת תש"ף סיימו את הלימודים כ-600 סטודנטים.[13]

בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה

בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה נפתח ב-2018. הוא מציע לימודי תואר ראשון במדעי החברה והרוח עם תעודה במדיניות ציבורית. התוכנית מיועדת לעובדי המגזר הציבורי ולציבור הרחב. הלימודים מקנים בהבנה בהיבטים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והמשפטיים של המדיניות הציבורית; הסטודנטים מתנסים בקורסים הממוקדים בסוגיות של רגולציה, גלובליזציה, תכנון מרחבי, ולומדים כיצד לכתוב נייר מדיניות.[14] עד כה מונה התכנית כ-340 סטודנטים וסטודנטיות.

רשות המחקר

תפקידה של רשות המחקר הוא לעודד את עבודת המחקר של חברי הסגל באוניברסיטה הפתוחה. היא עושה זאת באמצעות סיוע באיתור של מקורות חיצוניים למימון מחקרים ובהפניית הצעות המחקר אליהם. בנוסף לכך מקדמת רשות המחקר את הפעילות המחקרית של החוקרים באוניברסיטה הפתוחה באמצעות תמיכה ישירה על ידי קרן פנימית המממנת מלגות לתלמידי מחקר, נסיעות של חוקרים לכנסים מדעיים ומענקי מחקר.

רשות המחקר מקיימת מעקב כספי ומינהלי אחר הצעות המחקר שהוגשו באמצעותה וזכו למימון ומנהלת את תקציבי המחקר של החוקרים. הרשות גם עורכת ימי מחקר שנתיים, שבהם מוצגת הפעילות המחקרית שנעשית באוניברסיטה הפתוחה בפני הקהל הרחב ועובדיה וסדנאות הדרכה להגשת בקשות למענקי מחקר ממקורות חיצוניים. רשות המחקר מטפלת בצורכי החוקרים באוניברסיטה הפתוחה בכל הנוגע לתשתיות פיזיות (מחשבים, מעבדות) ולכוח האדם הנדרש לביצוע המחקרים (עוזרי מחקר ותלמידי מחקר). בנוסף לכך היא עוסקת בגיבוש הסכמים עם מוסדות אקדמיים אחרים לקידום שיתופי פעולה בין החוקרים באוניברסיטה הפתוחה לבין עמיתיהם במוסדות אלה.

ליד רשות המחקר פועלת ועדת היגוי המונה ארבעה חברי סגל אקדמי בכיר, בראשה עומד דיקן המחקר. ועדת ההיגוי מטפלת בקביעת אמות המידה להערכת הבקשות המופנות למימון מהקרן הפנימית ועל חלוקת המשאבים של הקרן.

מכוני מחקר

באוניברסיטה הפתוחה פועלים שלושה מכוני מחקר החוקרים תחומים המשותפים למחלקות שונות. המכונים מסייעים לחוקרים ליצור ידע מדעי חדש ומאפשרים להם שיתוף פעולה, לימוד משותף של סוגיות שונות וכן קיום פעילויות עם חוקרים ועם מומחים מהארץ ומחו"ל.

המכון לניתוחי מדיניות

המכון לניתוחי מדיניות הוא מכון בין-תחומי שייעודו קידום מחקר בנושאים תאורטיים ויישומיים הנוגעים ליחסי הגומלין המתקיימים בין גיבוש מדיניות ויישומה לבין תהליכים ומנגנונים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. המכון מעודד מחקרים המתמקדים בישראל או במקומות אחרים, מחקרים השוואתיים ומחקרים הבודקים את ההיבטים הבין-לאומיים של גיבוש מדיניות ויישומה. המכון מארגן ימי עיון, סמינרים וכנסים בין-לאומיים ומקומיים, מפרסם סדרה של ניירות עבודה ומעניק סיוע מחקרי לחבריו. בראש המכון עומד פרופ' יצחק ברקוביץ'.

המכון הוקם בשנת 2011, ונמנים עליו אנשי סגל רבים של האוניברסיטה הפתוחה ממדעי החברה. המכון מתמקד בניתוחי מדיניות ובבעיות חברתיות עכשוויות.[15]

המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה

המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה הוא גוף מחקר של האוניברסיטה הפתוחה שעוסק בבדיקת שילובן של טכנולוגיות חדשות במסגרות למידה והוראה. המכון נוסד במטרה לסייע למחקרים של חברי סגל האוניברסיטה, אשר ייטיבו את ההבנה של תהליכי ההוראה-למידה בסביבות עתירות טכנולוגיה ואת שילובן של טכנולוגיות חדשניות בהוראת קורסים באקדמיה בכלל ובאוניברסיטה הפתוחה בפרט. בראש המכון עומדת פרופ' אינה בלאו.

במכון חברים כ־50 חברי סגל מהמחלקות השונות באוניברסיטה הפתוחה. הוא נוסד בשנת 2010 במקום מרכז צ'ייס לחקר שילוב טכנולוגיות בהוראה שפעל באוניברסיטה הפתוחה משנת 2004. המכון מרבה לשתף פעולה עם המרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה (שה"ם). המכון מקדיש חלק ניכר ממאמציו לגיבושה של קהילת חוקרים ישראלית שבין חבריה מתקיים קשר הדוק. על מנת לבצע זאת מקיים המכון כנסים, סמינרי מחקר וימי עיון.[16]

המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים

במכון חברים כארבעים חוקרים, רובם אנשי האוניברסיטה הפתוחה, ומיעוטם ממוסדות אקדמיים אחרים. תפקידו הציבורי של המכון הוא להעמיק את ההבנה של שלושת הדתות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות ואסלאם) ויחסי הגומלין ביניהן ולהביא את ממצאי המחקר בפני הקהל הרחב. המכון משתף פעולה עם גופי מחקר בארץ ובעולם ותומך במחקרים הנוגעים לתחומי העיסוק העיקריים של המכון. בראש המכון עומד פרופ' אבריאל בר לבב.[17]

המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע

המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע הוקמה בשנת 2015 ומשמשת מצע לפרויקטים דיגיטליים רב־תחומיים שבאמצעותם ניתן לקיים שיתופי פעולה בין חוקרים מדיסציפלינות שונות, כדוגמת סוציולוגיה, מדעי המחשב, ניהול, תקשורת, חינוך, פסיכולוגיה ומדעי הרוח הדיגיטליים.[18]

המעבדה מתמחה בבניית כלי מחקר דיגיטליים שמסייעים להבין ולהסביר עולם חברתי שבו ייצור מידע, אגירתו וניתוחו נעשים בהדרגה אבן בניין מרכזית. המעבדה פועלת במתכונת של ארגז כלים. כאשר לשאלות מחקר מסוימות אין בנמצא פתרון טכנולוגי מתאים, המעבדה מפתחת כלי מחקר חדשים. צוות המעבדה פועל כדי להתאים את הכלי שפותח לשימוש חוקרים אחרים, להנגשתו ולהטמעתו בהוראת ובמטלות קורסים שונים באוניברסיטה הפתוחה. כך, למשל, יתנסו סטודנטים לתקשורת בכלים דיגיטליים לניתוח רשתות חברתיות, לכריית מידע ולוויזואליזציה של מסדי נתונים ציבוריים.

כלי המחקר הדיגיטליים שהונגשו על ידי המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע בין השנים 2015–2018 הם:

  • פוליבוק - כלי מחקרי לניתוח שיח פוליטי בפייסבוק.[19]
  • המתמלל האוטומטי - כלי לתימלול אוטומטי ומתוזמן ולעריכת התמלילים.[20]
  • חילוץ קישורים מארכיון האינטרנט - קוד לחילוץ רשתות היסטוריות מארכיון האינטרנט.[21]
  • מנתח סנטימנט בעברית – קוד ודטא-סט לניתוח סנטימנט בעברית מבוסס רשתות נוירונים.[22][23]
  • זיהוי צבעים באתרי אינטרנט – קוד לניתוח ויזואלי של גוונים באתרי אינטרנט.[24][25]
  • כריית מטא-דטא מיוטיוב – קוד וכלי לחילוץ מטא-דאטה מסרטוני יוטיוב.[26]

במסגרת הפעילות מתקיים סמינר, המיועד לקהל הרחב. בסמינר מתארחים מרצים מהאקדמיה ומהתעשייה העוסקים בניתוח מידע רשתי ובהשלכותיו החברתיות, התרבותיות והפוליטיות.

המעבדה משתפת פעולה עם הספרייה הלאומית בפיתוח כלי מחקר והנגשה של אוצרות הספרייה הלאומית לציבור הרחב ולציבור החוקרים.

בנוסף קיימים שיתופי פעולה עם עיתון הארץ. בשנת 2017 התפרסמו כתבות תחקיר על שימוש של פוליטיקאים ברשתות חברתיות, ועל מחיקת תגובות גולשים בעזרת כלים שפותחו במעבדה. כמו כן, חוקרי המעבדה השתתפו ככותבים בבלוג אורח במדור "קפטן אינטרנט", בו כתבו על היבטים חברתיים של טכנולוגיה ואינטרנט.[27]

פעילות בין-לאומית

בשנים 2017–2018 חתמה האוניברסיטה הפתוחה על הסכמי ניידות סגל ושיתוף פעולה עם - TEI ‏(Technological Institute of Western Greece). וכן חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם CNAM ‏National Conservatoire) Métiers et Arts) מצרפת. היא אירחה את הכנס הארצי השנתי של UN Model.[28]

האוניברסיטה חתמה על הסכם עם אוניברסיטת אמסטרדם להנחיה משותפת של עבודות דוקטור במדעי היהדות.

אגודת הסטודנטים

באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים פעילה. בין הפעילויות של האגודה: המסע לפולין, סדנאות ה"דיבייט", פרויקט "מצדיעים למילואים", שיתוף פעולה עם פרויקט תגלית, שירותי מרתונים לימודיים, קורסי העשרה וייעוץ משפטי חינם לסטודנטים. סמינרים להעצמה נשית שנערכו בבית ברל. מועדונים כמו: מועדון "או"פורטיוניטי" הנותן הזדמנויות ליצירת שיתוף פעולה ופרסום לסטודנטים אמנים ובעלי עסקים קטנים; "או"פלה" לסטודנטים הורים לילדים, "מועדון הנדל"ן" לסטודנטים המבקשים להבין את תחום הנדל"ן בישראל ומחוצה לה ולהתמקצע בו וכן מועדון "מודל האו"ם".

בנוסף לכך מתקיימת פעילות ההתנדבותית של סטודנטים: פרויקט "זכור וכבד" למען ניצולי השואה, השתתפות ב"יום המעשים הטובים", פעילויות בבתי חולים עם עמותת "שישי שמח" ו"סחב"ק" – פרויקט הדגל של האגודה שמפגיש בין סטודנטים מתנדבים ומרַכז את הפעילות הקהילתית.

הספרייה

ספריית האוניברסיטה הפתוחה משרתת את הסטודנטים והסגל של המוסד. בספרייה אוסף מודפס של ספרי יעץ ועיון הכולל גם את כל יחידות הלימוד של הקורסים. עיקרו של האוסף הוא אלקטרוני וכולל ספרים וכתבי עת מקוונים. כמו כן, קיים בספרייה אוסף מדיה דיגיטלי עשיר. מופעל שירות סיוע לסטודנטים לחיפושי מידע פנים אל פנים ומרחוק, באמצעות "מרכז יעץ ארצי". מופעלת מערכת השאלה בין-ספרייתית וכן שירות משלוח מאמרים סרוקים וספרים מספריית האוניברסיטה לסטודנטים עד הבית. בשנת תשע"ט הוסבה מערכת הספרייה לתוכנת "עלמא".

המחלקה להערכה

המחלקה להערכה עוסקת במחקר פנים-ארגוני שמסייע למקבלי ההחלטות ולמובילי תהליכים באוניברסיטה לנווט את דרכם ולשפר תהליכים. המחלקה עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: הערכה מעצבת שמלווה תהליכים ומיזמים חדשים, מחקר יישומי שמתמקד בחקר היעילות של תוכניות והשפעתן על מדדי הצלחה שונים וגם בחקר קבוצות סטודנטים (כגון חרדים, יוצאי אתיופיה, לקויי למידה ומגזרי שפה), ובניית מודלים וניתוחים בטכניקות של למידת מכונה ומדע נתונים.

המחלקה מתמחה גם בפיתוח כלי הערכה ומספקת נתונים לגורמי חוץ (כגון מל"ג, ות"ת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). המחלקה קולטת סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטאות שונות לעבודה מעשית, במסגרת קורס מחקרי.

המחלקה לפיתוח אקדמי וההוצאה לאור

המחלקה לפיתוח אקדמי וההוצאה לאור מנהלת ומלווה את תהליכי הפיתוח באוניברסיטה הפתוחה ומפיקה ספרי לימוד ועיון עבור הסטודנטים. הפיתוח מתבצע בצוותים המורכבים מאנשי אקדמיה ולצידם יועצים פדגוגיים וטכנולוגיים, עורכי טקסט ומעצבים גרפיים, במאים ותסריטאים, מומחים ואנשי הוראה.

המחלקה מלווה את צוות פיתוח הקורס: מהרעיון הראשוני והעברתו לחוות הדעת של מומחים בתחום, דרך אישורו אצל הגורמים האקדמיים המוסמכים באוניברסיטה הפתוחה, ועד הוצאתו לאור של חומר הלימוד, לרבות עיצובו הגרפי בצורתו המודפסת והדיגיטלית ופרסום ספרי הקורס.

ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, למדא לימוד והרחבת דעת, היא מהגדולות ומהוותיקות בארץ. היא מוציאה לאור עשרות רבות של ספרים מדי שנה. ספרי ההוצאה נלמדים במוסדות אקדמיים רבים בישראל.[29]

מרכז שה"ם

מרכז שה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק

מרכז שה"ם אחראי על בחינה, פיתוח, יישום והטמעה של פתרונות פדגוגיים מבוססי טכנולוגיה עבור פיתוח קורסים דיגיטליים והוראתם באוניברסיטה.  צוותי מרכז שה"ם כוללים מעצבים טכנו-פדגוגים, מאפיינים, מפתחים ומפתחי אינטראקטיב, בודקי תוכנה, מומחים מעולם הווידאו בכלל זה מפעילי אולפן, עורכי וידאו ואפטריסטים, במאים, תסריטאים, ואנשי ונשות טכנולוגיה נוספים בעלי התמחויות מגוונות.[30]

תחומי הפעילות העיקריים הם:

  • פיתוח  של סביבת למידה מקוונת בשם אופל Opal.
  • פיתוח מערכת לקיום בחינות מקוונות וליווי סגל ההוראה ביצירת הבחינות.
  • פיתוח מתודולוגיה פדגוגית לפיתוח קורסים דיגיטליים - ייעוץ פדגוגי וליווי הסגל האקדמי בפיתוח הקורסים הללו ובהקמתם בסביבת הלמידה המקוונת.
  • פיתוח רכיבי למידה אינטראקטיביים במדיה מגוונים.
  • פיתוח מערכת אנליטיקות למידה (Learning Analytics) הכוללת איסוף, מדידה, ניתוח והצגה של דפוסי למידה בסביבת המקוונת. זאת לטובת שיפור ההוראה והלמידה, שיפור התכנים הדיגיטליים באתרי הקורסים ואופטימיזציה של סביבת הלמידה.
  • פיתוח והפעלה של אולפני וידאו חדשניים המיועדים לשידור חי של שיעורים, הרצאות וכנסים מקוונים וכן להפקת סרטונים וקורסים מצולמים.
  • הפקות וידאו מסוגים מגוונים - החל מסרטונים לימודיים ועד למערך שלם של הרצאות מצולמות כשבחלק מהקורסים מחליפות את ספרי הלימוד או פרקים מתוכם.
  • איתור מתמיד של כלים, טכנולוגיות חדשות וגישות פדגוגיות - בחינה שלהם באמצעות ניסויים, התאמה שלהם לצורכי הקורסים והטמעה בקרב הסגל והסטודנטים.

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה הוקמה בשנת 2013 כבמה לפרסום כתבי יד חדשניים, מבוססי מחקר שנכתבו במקור בעברית. ספרי ההוצאה מציגים תוצרי כתיבה מכל תחומי מדעי הרוח והחברה ומטרתם לעורר את שיח ודיון הציבורי בנושאים שונים. כל ספרי ההוצאה עוברים תהליך שיפוט עמיתים מעמיק ומושקעות חשיבה ומלאכה רבה בעריכתם המדעית ובעיצובם.[31]

עד אוקטובר 2018 כיהנה בתפקיד ראשת ההוצאה פרופ' אביבה חלמיש. כיום העורכת הראשית היא פרופ' תמר הרמן ולצידה מכהנים במערכת:. פרופ' בשיר בשיר (האוניברסיטה הפתוחה), פרופ' צחי וייס (האוניברסיטה הפתוחה), פרופ' חנה יבלונקה (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), פרופ' טובה כהן (אוניברסיטת בר־אילן), פרופ' דוד לוי־פאור (האוניברסיטה העברית בירושלים), פרופ' ענבל עופר (האוניברסיטה הפתוחה), פרופ' מוטי רגב (האוניברסיטה הפתוחה). המערכת המדעית אמונה על גיבוש מדיניות ההוצאה ושותפה להחלטות לגבי כיווני התפתחות ועדיפויות אקדמיות.

החל מ־2014 למדא עיון מקיימת מדי שנה תחרות שהזוכים בה מקבלים את "פרס קרן גולדברג" (The Joseph and Dorothy Goldberg Charitable Trust) לכתבי יד מצטיינים, מבוססי מחקר, שיש בהם עניין הן לחוקרים הן לציבור המשכיל הרחב, בכל תחומי הדעת.[32][33]

כמו כן למדא עיון פועלת להשגת מענקי פרסום לספרים נבחרים מקרנות שונות שזו מטרתן, דוגמת "מרכז הספר והספריות" ו־"מועצת הפיס לתרבות ולאמנות".

לאורך השנים רקמה למדא עיון שיתופי פעולה עם הוצאות ספרים אוניברסיטאיות אחרות, ביניהן הוצאות הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חיפה ותל אביב. כל ספר הרואה אור במסגרת למדא עיון זוכה למעטפת שיווקית-פרסומית מותאמת לו, מה שהביא בשנים האחרונות לעלייה חדה בכיסוי התקשורתי של ספרי ההוצאה.

הוצאת למדא עיון חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

למדא

למדא היא חנות ספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה. בשנת תשע"ח נמכרו בחנות ובאתר למדא באינטרנט 20,058 ספרים של האוניברסיטה הפתוחה, מתוכם נמכרו 7,027 לאוניברסיטאות ומוסדות, 11,129 ללקוחות פרטיים ו- 1,902 למפיצים וחנויות.[34]

כתבי עת

כתב העת מגמות

"מגמות" הוא כתב עת הוותיק ביותר במדעי החברה היוצא בישראל. הוא ראה אור לראשונה בידי מכון הנרייטה סאלד. בשנת 1949. באפריל 2014 נחתם הסכם בין האוניברסיטה הפתוחה ובין מכון סאלד להפקה משותפת של כתב העת מגמות. בשנת 2017 יצאו לאור שני גיליונות מורחבים שלו. בשנת 2017 הוקם אתר אינטרנט ודיגיטציה של כתב העת, כך שבאתר מוצגים כעת כל הגיליונות שראו אור משנת 1949. השותפות בין המוסדות הסתיימה בינואר 2021.[35]

מגזין למנהלים

האוניברסיטה הוציאה לאור שנים-עשר גיליונות של כתב העת " מגזין מנהלים" בין השנים 2004- 2018. המגזין עסק במחקר בתחומי כלכלה וניהול.[36]

אסכולה – כתב-עת למחשבה ולאקדמיה

"אסכולה" יוצא לאור החל מינואר 2018, עד כה ראו אור חמישה גיליונות. 'אסכולה' הוא בעריכת העיתונאי והמרצה לתקשורת אבנר הופשטיין. הגיליון הראשון עסק במחאה הפוליטית-חברתית הגיליון השני הוקדש לחופש העיתונות ולזכרו של פרופ' משה נגבי, הגיליון השלישי עסק בבחירות בישראל, הגיליון הרביעי עסק במשבר נגיף הקורונה, הגיליון החמישי היה גיליון מיוחד ליום האישה הבינלאומי והוקדש לחוקרות באוניברסיטה הפתוחה.[37]

המחלקה לגיוס משאבים וקשרי חוץ

המחלקה עוסקת בגיוס כספים מתורמים בישראל וברחבי תבל, למטרת פיתוח תוכניות של האוניברסיטה הפתוחה ומתן מלגות לסטודנטים.

חוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה[38]

אגודת הידידים האמריקאית פועלת מתחילת שנות השמונים. ב-2017 הוקמה אגודת הידידים של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה, ב-2018 הוקמו לראשונה אגודות ידידים בצרפת ובשוויץ. בנוסף האוניברסיטה נהנית מתמיכה מאמריקה הלטינית החל משנת 2017. ב-2017 הושק חוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה בישראל.

היחידה לקידום עובדי הוראה

היחידה לקידום עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה מתמקדת בפיתוח מנהיגות חינוכית ובפיתוח מקצועי של מורים ושל בעלי תפקידים שונים במערכות החינוך: בנושאים דיסציפלינריים ובנושאים פדגוגיים בתהליכי הוראה–למידה–הערכה, היא מתבססת על הבסיס האקדמי הקיים באוניברסיטה הפתוחה.

היחידה פועלת במספר נתיבים:

  • הכשרת סטודנטים להוראה כחלק מתוכנית אקדמיה – כיתה, ותוכנית התמחות לבוגרי תעודת הוראה- סטאז'.
  • הכשרה לצורכי קידומם של בעלי תפקידים במערכת החינוך. למשל: הכשרה ופיתוח מקצועי למת"לים (מומחי תפקודי למידה), פיתוח מקצועי לרכזי תקשוב במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, הכשרה להוראת מחוננים הכשרה לפרחי וניהול במסגרת אבני ראשה.
  • מציאת מענה לצורכיהם של מורים בשנת שבתון - פיתוח אישי ולמודי תעודה
  • הרחבתו של הידע המקצועי, האקדמי והיישומי של עובדי הדרכה וחינוך
  • הכשרתם המקצועית של מורים בנושאים שונים
  • פיתוחם המקצועי של עובדי ההוראה בדרגות הגבוהות של "אופק חדש" ובמסגרת "עוז לתמורה"
  • ביצוע תוכניות הערכה ומחקרים והובלתם של פרויקטים חינוכיים.

אופן העבודה מושתת על למידה מסביבה עתירת טכנולוגיות ושואב מאסטרטגיות למידה ורסטיליות ועל שיכלול דרכי חשיבה דרך תקשוב, סדנאות, סיורים והרצאות; הללו ניתנים בהנחיית מומחים אקדמיים.

מערך לימודי החוץ (מעל"ה)

מעל"ה כולל בתי ספר משטחי ידע שונים בהם ניתן לעבור השתלמויות, העשרה והכשרות מקצועיות כהשלמה לתוכניות אקדמיות בתחומי דעת מגוונים.

אסכולות – בית הספר ללימודים רב-תחומיים ולתרבות הדעת

באסכולות ניתן ללמוד קורסים בנושאים: אמנויות ומוזיקה, מדעים וחקר מוח, יהדות, ספרות, פילוסופיה, חוק ומשפט, היסטוריה ואקטואליה, מועדון טרום בכורה בקולנוע ועוד. באסכולות למדו בשנת תשע"ח 27,870, גידול של 14% במספר ההרשמות. בבית הספר פועלים שלושה פורומים ותיקים: פורום "ממשל ואסטרטגיה: מודיעין וביטחון לאומי" בהנחיית האלוף במיל. איתן בן-אליהו הפועל זו השנה השמינית, בנוסף אליו פועלים "הפורום הכלכלי" בהנחיית סבר פלוצקר ו"הפורום המשפטי" בהנחיית עו"ד יובל יועז. בשנת תשע"ח נוסף פורום של ראשי המועצה לביטחון לאומי לשעבר המרצים על חוסנה הלאומי של ישראל מנקודות ראות שונות.

מתקיים קורס ספרות בהנחיית הסופר חיים באר ומועדון קריאה בהנחיית קובי מידן. בשדה המוזיקה גיל שוחט מארח אמנים שונים. מתקיימים קורסים בהנחיית ד"ר אורית וולף, עומר שומרוני ורונן בורשבסקי. 5,000 לומדים בקורסי הקולנוע. מתקיים מועדון טרום-בכורה לצפייה בסרטי איכות נערכים גם קורסים באמנות. . בתשע"ח החלה יוזמה משותפת עם מועדון צוותא בתוכנית "אסכולות בצוותא" – תוכנית בהנחייתו של נעם סמל העוסקת ביצירה עברית, משלבת הרצאות מפי החוקרים, הקראת קטעי שירה מפי שחקני תיאטרון וביצועים לשירים מולחנים של מבצעים ישראלים. נושא חדש באסכולות הוא חקר המוח. בתשע"ח נלמדו בכל השלוחות קורסים בשדה זה בהוראתם של ד"ר רועי תירוש וד"ר יוסי חלמיש. [39]

חשיפה - בית הספר לאמנויות התקשורת והדיגיטל

חשיפה מקיים מסלולי לימודי מקצועיים בתחום דיגיטל, תקשורת ואמנויות, שחלקם משמשים כנקודות זכות לתואר הראשון. בחשיפה ניתן ללמוד קורסים בשיווק דיגיטלי, מסחר אלקטרוני, לימודי קולנוע, עריכה ופוסט פרודקשן, עיצוב גרפי, אנימציה, משחקי מחשב וטיפול באמנויות. [40]

תפנית – בית ספר למנהלים

תפנית מכשיר מנהלים במגוון תחומים קורס הכשרת דירקטורים, ניהול משאבי אנוש, מידענות, ייעוץ עסקי ואימון מנטלי. הוא אף מקיים קורסים וסדנאות עם מוסדות וארגונים כמו בנק לאומי ומשרד המשפטים. [41]

דיפלומה – בית הספר ללימודי תעודה והסמכה

דיפלומה מעניק הכשרה מקצועית במקצועות העיצוב, התיירות והחשבונאות. בחלק מהמסלולים הוא מכין את הלומדים לבחינות ההסמכה של הגופים הרלוונטיים.[42]

דיאלוג – בית הספר לשפות

בבית הספר דיאלוג לומדים שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, סינית, ערבית, גרמנית, יוונית, רוסית ואיטלקית. דיאלוג מקיים קורסים לגופים שונים במשק ומקיים מערך הכשרה לנציגי ישראל בחו"ל במטרה לשפר את ההסברה בשפה האנגלית. כמו כן ניתנים שיעורים פרטיים לקצונת משטרת ישראל, הנהלת רשות המיסים ומשרדי הכלכלה והבריאות.[43]

מירב – בית הספר לרפואה משלימה

בית הספר מירב עוסק בהכשרת מטפלים ברפואה משלימה כגון: נטורופתיה, רפואה סינית, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התפתחותית, NLP, עיסוי, טוינה, ושיאצו. במירב נערכים קורסים למגזר הפרטי ברחבי הארץ.[44]

אקדמיה מקוונת בע"מ

אקדמיה מקוונת בע"מ היא חברת בת של האוניברסיטה הפתוחה, שהוקמה בשנת תשע"ה במטרה לספק להשכלה הגבוהה הישראלית שירותי הפקה של משאבי לימוד מקוונים, שיתמכו בהוראה ויסייעו לשפר את הלמידה תוך מינוף הידע, הניסיון והתשתיות של האוניברסיטה הפתוחה. אקדמיה מקוונת הוקמה על רקע ההתעניינות הגוברת בטכנולוגיות למידה באקדמיה בישראל, העניין העולמי ביכולת של טכנולוגיות דיגיטליות לשפר את ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה והמודעות הגוברת למורכבות של נושא החדשנות בטכנולוגיות למידה באקדמיה. אקדמיה מקוונת, יחד עם מרכז שה"ם, עוסקים בניתוח האתגרים בפיתוח קורסים אקדמיים ומאפיינים את טכנולוגיות הלמידה הנדרשות.

אופמופ

אופמופ בע"מ, היא חברה למסחור הידע האקדמי בבעלות האוניברסיטה הפתוחה שהוקמה בשנת 2008. במהלך פעילותה של האוניברסיטה נוצר ידע חדש, המהווה קניין רוחני. אופמופ פועלת למסחור והעברת הידע למשק ולתעשייה ויניב לאוניברסיטה הכנסות שתשמשנה לקידום יעדיה. אופמופ מטפלת בפטנטים של חברי הסגל האוניברסיטה הפתוחה, ואחראית על פרויקטי מחקר של פיתוח טכנולוגיות טרם העברתן לתעשייה.[45]

פרויקט לימודי האוניברסיטה הפתוחה בחבר המדינות

בשנת 1992 פתחה האוניברסיטה הפתוחה תוכנית לימודים בתחום מדעי היהדות וישראל עבור סטודנטים דוברי רוסית ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר. לצורך התוכנית תורגמו לרוסית 22 קורסים ביניהם "ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל", "תורה שבע"פ", "בין יהודים לנוצרים", "שואה" ועוד. בתוכנית למדו למעלה מ-13000 סטודנטים בלמעלה מ-100 ערים ועיירות מסיביר במזרח ועד לרפובליקות הבלטיות במערב. מטרת התוכנית הייתה להביא ידע אקדמי בתחומי היהדות הרחבים לאוכלוסייה שנותקה מידע זה במשך למעלה מ-70 שנה. כפועל יוצא מתוכנית זו כ-100 סטודנטים השלימו את לימודיהם ברוסית לתואר BA במדעי הרוח. במשך כל שנות פעילותה התוכנית מומנה בעזרת תרומות מגופים שונים. החל בשנת 2009 לא הצליחה האוניברסיטה לגייס תרומות נוספות והאוניברסיטה נאלצה לסגור את התוכנית בשנת 2012.

הנהלת האוניברסיטה

נשיאי האוניברסיטה הפתוחה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
MaxRowe.jpg מקס רואו 1976 1977
פרופ' אברהם גינזבורג 1977 1987
Nehemia Levtzion.jpg פרופ' נחמיה לבציון 1987 1992
Menahem Yaari (cropped).jpg פרופ' מנחם יערי 1992 1997
פרופ' אליהו נסים 1997 2003
פרופ' גרשון בן-שחר 2003 2008
פרופ' חגית מסר-ירון 2008 2013
פרופ' קובי מצר.jpg פרופ' יעקב (קובי) מצר 2013 2018
] פרופ' מימי אייזנשטדט 2018 מכהנת

סגני-נשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
Shneor.jpg פרופ' שניאור ליפסון (רקטור) 1974 1975
פרופ' אברהם גינזבורג 1977 1987
Yona peless.jpg ד"ר יונה פלס (סגן הנשיא לענייני תכנון וטכנולוגיה) 1977 1987
Israel Shatzman.jpg פרופ' ישראל שצמן 1979 1984
פרופ' שלום רייכמן 1984 1986
רות בייט מרום.jpg פרופ' רות בייט-מרום 1996 1999
פרופ' יהודית גל-עזר 1999 2005
פרופ' אורה לימור 2005 2009
פרופ' יהודית גל-עזר 2009 2012
פרופ' תמר הרמן 2012 2013
Aviad Heifetz.jpg פרופ' אביעד חפץ 2013 2017
פרופ' שרה גורי רוזנבליט 2017 2019
פרופ' גיא מירון 2019 מכהן

נגידי האוניברסיטה הפתוחה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
הברונית דורותי דה רוטשילד 1976 1987
לורד יעקב רוטשילד 1988 1992
לורד קלאוס מוזר (אנ') 1993 2002
Official portrait of Lord Woolf crop 2.jpg לורד הארי וולף 2003 2011
DORIT BEINISCH.jpg דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון, בדימוס 2012 מכהנת

מנכ"לי האוניברסיטה הפתוחה

  • אהוד אור – 1991–1996
  • גיורא אולמן – 1996–2004
  • דוד קליבנסקי – 2004–2009
  • עמית שטרייט – 2009–2020
  • רות שהם – 2021–מכהנת[46]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הסמליל עוצב במקור על ידי ירום ורדימון ב-1974
    ועודכן, בידי ברוך נאה, ב-2016
  2. ^ סטודנטים, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 40.
  3. ^ 3.0 3.1 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה נרשמים מדי סמסטר לקורסים בודדים (ולא לשנה אקדמית או לתוכנית לימודים). בשלבים מתקדמים של הלימודים סטודנטים כותבים עבודות סמינריוניות, עבודות תזה או עבודות גמר. החל משנת הלימודים תשע"ז נכללים במניין הסטודנטים בשנה נתונה גם סטודנטים הכותבים עבודות אקדמיות, שלא היו רשומים לקורס באותה שנה.
  4. ^ 4.0 4.1 פתח דבר, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 1.
  5. ^ 5.0 5.1 החל משנת הלימודים תשע"ז נכללים במניין הסטודנטים לתואר שני בשנה נתונה אך ורק סטודנטים שהתקבלו ללימודי תואר שני (לא כולל קורסי השלמה) ורשומים לקורסי התוכנית או כותבים בה עבודה אקדמית.
  6. ^ מועצת הסגל האקדמי, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  7. ^ האוניברסיטה הפתוחה תפתח תכנית לימודים לתואר שלישי – תואר דוקטור בתחום טכנולוגיות ומערכות למידה, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 22 בפברואר 2022
  8. ^ מצבת עובדי האוניברסיטה הפתוחה, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 50
  9. ^ אברהם פלג, אם אין התלמיד יכול להגיע לאוניברסיטה, תבוא זו אליו, מעריב, 9 במרץ 1971; רעיה נבו, לקראת אוניברסיטה פתוחה בישראל, דבר, 18 בדצמבר 1972
  10. ^ בראשית אפריל יוקמו המוסדות של האוניברסיטה הפתוחה, דבר, 13 בפברואר 1974, עמ' 3; חנוך ברטוב, אוניברסיטה לכל אדם, מעריב, יום שישי, אוגוסט 24, 1973; עמוד 15.
  11. ^ פורטל אקדמיה בתיכון, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  12. ^ פורטל תלמידי חו"ל, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  13. ^ פורטל "בית הספר לשלטון מקומי", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  14. ^ פורטל בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  15. ^ פורטל המכון לניתוחי מדיניות, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  16. ^ פורטל מרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  17. ^ פורטל המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  18. ^ פורטל המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  19. ^ אתר פוליבוק
  20. ^ אתר המתמלל האוטומטי
  21. ^ קוד לחילוץ רשתות היסטוריות מארכיון האינטרנט
  22. ^ מנתח סנטימנט בעברית
  23. ^ Amram, A., Ben-David, A., & Tsarfaty, R. (2018). Representations and Architectures in Neural Sentiment Analysis for Morphologically Rich Languages: A Case Study from Modern Hebrew. In Proceedings of the 27th International Conference on Computational Linguistics (pp. 2242-2252).
  24. ^ זיהוי צבעים באתרי אינטרנט
  25. ^ Ben-David, A., Amram, A., & Bekkerman, R. (2018). The colors of the national Web: visual data analysis of the historical Yugoslav Web domain. International Journal on Digital Libraries, 19(1), 95-106.
  26. ^ כריית מטא-דטא מיוטיוב
  27. ^ מנתחים את המידע עלינו ברשת, והפעם הרווח כולו שלנו, באתר הארץ
  28. ^ פעילות בין-לאומית, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  29. ^ פורטל דיקנט הפיתוח וטכנולוגיות למידה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  30. ^ שהם - למידה מרחוק, באתר www.openu.ac.il
  31. ^ למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, באתר www.openu.ac.il
  32. ^ פורטל הוצאת הספרים האקדמית, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  33. ^ פרס קרן גולדברג לכתבי יד מצטיינים, באתר www.openu.ac.il
  34. ^ פורטל חנות הספרים "למדא", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  35. ^ אתר כתב העת מגמות
  36. ^ עמוד מגזין למנהלים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  37. ^ עמוד כתב העת אסכולה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  38. ^ גיוס משאבים וקשרי חוץ, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 53.
  39. ^ פורטל "אסכולות – בית הספר ללימודים רב-תחומיים ולתרבות הדעת", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  40. ^ פורטל "חשיפה - בית הספר לאמנויות התקשורת והדיגיטל", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  41. ^ פורטל "תפנית – בית ספר למנהלים", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  42. ^ פורטל "דיפלומה – בית הספר ללימודי תעודה והסמכה", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  43. ^ פורטל "דיאלוג – בית הספר לשפות", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  44. ^ פורטל "בית הספר מירב", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  45. ^ פורטל "אופמופ", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  46. ^ ארנולד נטייב, רות שהם היא המנכ"לית החדשה של האוניברסיטה הפתוחה, באתר אייס, 16 בדצמבר 2020


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0