בומברד

בומברד הוא כינוי לתותח כבד שהיה בשימוש בשלהי ימי הביניים. הבומברד נכנס לשימוש בסופה של המאה ה-14; משקלו הגיע לעיתים לכמה עשרות טונות, קוטרו היה גדול והוא ירה קלעי אבן במשקלים עצומים של כמה מאות קילוגרמים, שנטענו דרך לוע התותח. שימושו העיקרי היה הבקעת חומות האויב. מרבית הבומברדים נוצקו מברזל.

מספר דוגמאות לבומברדים בימי הביניים:

מונס מג (Mons Meg), בומברד סקוטי מ-1449. קוטרו 50 ס"מ, המונס מג ירה קלעי ברזל במשקל 175 קילוגרם. המלכים הסקוטים עשו לא אחת שימוש בתותח זה בהכנעת אצילים מורדים שהתבצרו בטירותיהם.
דול חריט (Dulle Griete), או "התותח הגדול של גנט" נוצק ב-1382 וירה קלעי גרניט במשקל של 300 ק"ג לערך. קוטרו – 63.5 ס"מ.
תותח דרדנלים (Dardanelles Gun), משקלו 16.8 טון וקוטרו 51 ס"מ, אלו השתתפו במצור על קונסטנטינופול ב-1453 בפיקודו של מהמט השני 'הכובש'.