ו' אלפים
 |
ערך זה עוסק בשנה עתידית פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות, ואירועים המצוינים בו עשויים שלא להתרחש. |
ו' אלפים (6000) היא שנה עברית אשר תחל ביום א' בתשרי, אור ל-30 בספטמבר 2239, ותסתיים ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 2240. ו' אלפים איננה שנה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.
שנת ו' אלפים היא שנה מיוחדת על פי דעת רב קטינא במסכת סנהדרין[1]:
אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר[2] וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. אביי אמר תרי חרוב שנאמר[3] יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. תניא כותיה דרב קטינא כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואומר[4] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת יום שכולו שבת ואומר[5] כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו
בהמשך הגמרא מובאות דעות אחרות לגבי זמן העולם. לפי הדעה שהעולם יתקיים ששת אלפים שנה עדין לא מפורש מה יהיה כשיגיע האלף השביעי. הוא מושווה לשבת ולשמיטה, ואילו רב קטינא סובר שהעולם ייחרב באלף זה. בדף צב שואלת הגמרא היכן יהיו הצדיקים בזמן הזה, ומתרצת שה' יברא כנפים לצדיקים והם ישוטו על פני המים במשך כל אלף השנים הללו.
הראשונים נחלקו במשמעות דברי רב קטינא. דעת הרמב"ם[6] היא שאין מדובר בהיעדר מוחלט של המציאות כי הזמן עודנו קיים, וכן שדברי רב קטינא הם דעת יחיד שנאמרה בצורה מסוימת, אך העיקרון השגור בפי החכמים הוא שאין חדש תחת השמש כך שהעולם אינו צפוי להשתנות באופן מהותי. מאידך, הרשב"א[7] כתב שלא מצינו מי שחולק על רב קטינא ועל כן הלכה כמותו.
הערות שוליים
.png){kind=small}
