האדרת והאמונה

מילות השיר
הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה- לְחַי עוֹלָמִים הַבִּינָה וְהַבְּרָכָה- לְחַי עוֹלָמִים הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה- לְחַי עוֹלָמִים הַדֵּעָה וְהַדִּבּוּר- לְחַי עוֹלָמִים הַהוֹד וְהֶהָדָר- לְחַי עוֹלָמִים הַוַּעַד וְהַוָּתִיקוּת- לְחַי עוֹלָמִים הַזָּךְ וְהַזֹּהַר- לְחַי עוֹלָמִים הַחַיִל וְהַחֹסֶן- לְחַי עוֹלָמִים הַטֶּכֶס וְהַטֹּהַר -לְחַי עוֹלָמִים הַיּיִחוּד וְהַיִּרְאָה- לְחַי עוֹלָמִים הַכֶּתֶר וְהַכָּבוֹד- לְחַי עוֹלָמִים הַלֶּקַח וְהַלִּיבּוּב -לְחַי עוֹלָמִים הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה- לְחַי עוֹלָמִים הַנּוֹי וְהַנֵּצַח -לְחַי עוֹלָמִים הַשִּׂגוּי וְהַשֶּׂגֶב- לְחַי עוֹלָמִים הָעֹז וְהָעֲנָוָה- לְחַי עוֹלָמִים הַפְּדוּת וְהַפְּאֵר- לְחַי עוֹלָמִים הַצְּבִי וְהַצֶּדֶק- לְחַי עוֹלָמִים הַקְּרִיאָה וְהַקְּדֻשָּׁה- לְחַי עוֹלָמִים הָרוֹן וְהָרוֹמְמוּת- לְחַי עוֹלָמִים הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח- לְחַי עוֹלָמִים הַתְּהִלָה וְהַתִּפְאֶרֶת- לְחַי עוֹלָמִים.

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ בקהילות ישראל לשוררו בתפילה ברטט כשבח וגדולת הקב"ה.

מחברו ומקורו

מחברו הוא רבי משולם בן קלונימוס, פייטן ידוע מחכמי אשכנז שחי בשלהי תקופת הגאונים, פייטן זה כתב קרובה בשם "אֵימֶיךָ נָשָאתִי חִין בְּעֶרְכִּי" ובחלק ט"ז בקרובה זו כתב את האדרת והאמונה, ביהדות אשכנז בימי הביניים נחשב שיר זה כשיר המלאכים, כפי שיבואר להלן.

מקורו של השיר בספר היכלות רבתי (פרק כ"ו), שעל פי המסורת נכתב על ידי רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, מקובל שר' ישמעאל שמע את שירת המלאכים במרום וכתב את הפיוט כפי ששמע מפיהם, כשהוא מתבסס על ברכת דוד המופיעה בדברי הימים א' (כט, יא-יב) "לך ד' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ד' הממלכה", אלא שבספר היכלות נכתב שבח אחד בכל שורה והפייטן כתבם בשניים שניים.

בשבח השיר

בשבחו של שיר זה מצאנו בסדור הרוקח (עמ' מו) שכתב: "בברוך שאמר יש פ"ז תבות, כי נתקן כנגד ראשו כתם פז, ואין להוסיף עליו, וניתקן כנגד האדרת והאמונה, שכך נמצא בספר רקמה (בסדור ר' הירץ בתפלת יו"כ הביאו מספר המרכבה והוסיף "אכן איני יכול לכוון החשבון") שנכתב בכתיבת מלאכים, שהאדרת והאמונה שיר שלהם". מקור: מילואים לסדור מה"ר שבתי סופר לעמ' 970.
וכן מצאנו שמהרי"ל כתב עליו "השבח הזה יש לאמרו בנגון ובנעימה ובכריעה ובכפיפת ראש ובהשתחויה", לומר עד כמה יקר וחשוב שיר זה.

מקום אמירתו בתפילה

ברוב זרמי היהדות נהוג לשוררו בתפילה, אך המקום בו נקבע לאומרו שונה בין כל קהילה וקהילה, בעדות המזרח עצמן יש שנהגו לשוררו בפסוקי דזמרה לאחר מזמור קל"ו, ויש הפותחים איתו את הפיוטים בראש השנה. וישנם אחרים מעדות המזרח שנהגו לאומרו מיד בהגיעם לבית הכנסת ביום הכיפורים אף קודם ברכות השחר. וכן בפרי עץ חיים (שער הזמירות פ:"ד) כתב לאומרו בכל שבת כהכנה ל"ברוך שאמר", ועל כן נהגו במקהלות החסידים לאומרו מידי שבת וחג בפסוקי דזמרה, קודם ברכת ברוך שאמר, וכן בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים, אכן במנהגי מהרי"ל (יום כיפור, הובא במגן אברהם סי' תקס"ה סק"ה) שאין לומר הפיוט כי אם ביום כיפור, ועל כן אין אומרים אותו האשכנזים הלא-חסידים, אלא בפיוטים שתפילת הש"ץ ביום הכיפורים בלבד, ואז כל הקהל יחדיו אומרים אותו.
כמו כן נהוג לשוררו בהקפות שבשמחת תורה ונהוג להוסיף מילים לשיר בשפת היידיש "צו וועמען? צו וועמען?" דהיינו, "האדרת והאמונה -למי? למי? לחי העולמים!.

נוסח נוסף

ישנו נוסח נוסף המופיע בסידורים ובספרים קדמונים:
האדרת והאמונה לחי העולמים
הבינה והברכה לחי העולמים
הגדולה והגבורה לחי העולמים
הדעת והדבור לחי העולמים
ההוד וההדר לחי העולמים
הוועד והותיקות לחי העולמים
הזכות והזיכרון לחי העולמים
החן והחסד לחי העולמים
הטהרה והטוב לחי העולמים
היקר והישועה לחי העולמים
הכתר והכבוד לחי העולמים
הלקח והלבוב לחי העולמים
המלכות והממשלה לחי העולמים
הנוי והנצח לחי העולמים
הסוד והשכל לחי העולמים
העז והענוה לחי העולמים
הפאר והפלא לחי העולמים
הצהלה והצדקה לחי העולמים
הקלוס והקדושה לחי העולמים
הרננות והרחמים לחי העולמים
השקט והשאנן (יש הגורסים: השלווה והשקט) לחי העולמים
התהלה והתפארת לחי העולמים:

לחן

רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מלובביץ', לימד את חסידיו במוצאי שמחת תורה ה'תשל"ד (1973), את הניגון "האדרת והאמונה" כשהדביקו על ההמנון הצרפתי "המרסייז".

קישורים חיצוניים

• הגיית המילה "חי"
• האדרת והאמונה בהמנון מדינת צרפת המרסייז בביצוע ראשוני על ידי האדמו"ר מחב"ד

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0