מהרי"ל
 | |
| קברו של רבי יעקב הלוי בן משה מולין בוורמס | |
| לידה |
1355 ה'קט"ו מיינץ, האימפריה הרומית ה"קדושה" |
|---|---|
| פטירה |
1427 (בגיל 72 בערך) ה'קפ"ז וורמס, האימפריה הרומית ה"קדושה" |
| כינוי | מהרי"ל |
| מקום קבורה | בית העלמין העתיק בוורמס |
| מדינה |
 האימפריה הרומית ה"קדושה" |
| מקום פעילות | גרמניה |
| השתייכות | ראשוני אשכנז |
| תחומי עיסוק | הלכה, הנהגה רוחנית |
| תפקידים נוספים | רבה של מיינץ, ראש ישיבה, חזן |
| רבותיו | אביו, הרב משה לוי מולין, רבי שלמה יצחק וינר, רבי שלום מנוישטאדט, רבי אברהם קלויזנר, מהר"ם סג"ל |
| תלמידיו | מהר"י וויל, רבי אלעזר בן יעקב, זלמן מסנט גור |
| בני דורו | רבי יצחק אייזיק מטירנא, רבי זלמן רונקיל, רבי זלמן כ"ץ מחבר ספר היריעה |
| חיבוריו | "מנהגי מהרי"ל", ניגונים לתפילות, שו"ת |
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין[1]; נולד במגנצא סביב שנת ה'קט"ו, 1355[2] – כ"ב באלול ה'קפ"ז, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה. נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.
היה מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בימיו. שלח תשובות לכל רחבי ארצות אירופה וכמו כן חיבר ניגונים לתפילות. הספר מנהגים, פסקים ופירושים בשם מנהגי מהרי"ל או ספר מהרי"ל הוא אחד המקורות הבסיסיים ביותר של ההלכה האשכנזית שהשפיע בעיקר על קהילות מערב אירופה ומשני ספרי המנהגים החשובים ביותר לצד "ספר המנהגים" של רבי יצחק אייזיק מטירנא שהשפיע על קהילות מזרח אירופה. מהרי"ל עצמו לא כתב את החיבור אלא תלמידו (ראו להלן).
חייו
מהרי"ל היה בנו ותלמידו של הרב משה הלוי סגל, רבה של מיינץ ותלמידו של רבי שלמה יצחק וינר, ורבי גרשון מווינא[3]. נשא לאישה את בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה.[4] תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט יחד עם רבי יצחק אייזיק מטירנא אצל רבי שלום מנוישטאדט (כונה גם "רבי שלום מוויען") שהיה רבו המובהק. קודם לכן למד בווינה בישבתם של מהר"ם ס"ל ורבי אברהם קלויזנר, שהיה רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק. בנוסף, למד אצל רבי גרשון, שאותו מצטט בכינוי "מורי הרר"ג". בשנת 1387 (ה'קמ"ז) תפס המהרי"ל את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.
מהרי"ל חי בתקופה לא קלה ליהודי האזור. הוא חזה בטבח ההמוני של יהודי אוסטריה בניסן ה'קפ"א (1421) ובמלחמות בבוהמיה שגרמו ליהודי בוואריה וחבל הריין סבל רב. מצבם הקשה של היהודים באזור באותה תקופה, משתקף בתשובות ההלכתיות שכתב, שרבות מהן מוקדשות לכל מיני אתגרים הנוצרים במצבים אלו: יתומים, אלמנות, ירושות, עגונות, אבלות ועוד. למהרי"ל היה תפקיד משמעותי בתהליך השיקום של יהדות גרמניה. הוא נפטר ונקבר בבית העלמין העתיק בוורמס.
מהרי"ל שימש כחזן בקהילתו, והוא דגל בגישה כי אין לשנות מן הניגונים המסורתיים. מאידך, מסופר כי גם הלחין ניגונים חדשים וישנם ניגונים המיוחסים לו. חלק מן הניגונים המיוחסים אליו היו בשימוש במיינץ עד לימי מלחמת העולם השנייה. מתוך כתביו נראה שמהרי"ל היה אף בקיא בחכמת האסטרונומיה.
| תקופת חייו של מהרי"ל על ציר הזמן |
|---|
 |
כתביו
הקובץ התורני המפורסם ביותר שלו הוא ספר מנהגי מהרי"ל הידוע גם כספר המהרי"ל, ליקוטי מהרי"ל או בפשטות המנהגים. הספר כולל תיאור מפורט של מנהגים ופרקטיקות הלכתיות הנוגעות לחיי היום יום בבית ובבית הכנסת, והוא מהווה סמכות עליונה למקור מנהגי יהדות גרמניה. הספר כולל גם דרשות וקטעי פרשנות שונים של מהרי"ל. הוא נערך וסודר על ידי תלמידו של מהרי"ל - רבי אלעזר בן יעקב, המכונה זלמן משוטיגווערא (מהעיר סנט גור St. Goar, הסמוכה לריין, בין קובלנץ למיינץ), ויצא לראשונה, יחד עם תוספות שונות, בסביאונטה שבאיטליה בשנת שט"ז (1556), ומאז עוד פעמים רבות. לספר הייתה השפעה רבה בעיקר אצל יהדות מערב אירופה והיווה גורם משמעותי בעיצוב התפיסה האוחזת בחשיבותם הרבה של המנהגים בקרב קהילות אלו. הספר מצוטט באופן תדיר בספרות ההלכתית שלאחריו, ובאופן הבולט ביותר על ידי הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך, בהם הוא הוסיף את מנהגי יהדות אשכנז. נתקבלו הרבה מהכרעותיו שכנראה לא היו נהוגים קודם. לדוגמה, ברוב מחזורי אשכנז המערבי שלפניו, הופיעו פיוטים באמצע הקדושה למוסף של יום כיפור. לאור הכרעתו של המהרי"ל שלא לאומרם, נשמטו מהמחזורים שבמנהג זה.[5] אם כי היו הדעות חלוקות בהתייחסות לאמינות הספר, ודעת הרב חיים מוולוז'ין בשם הגאון מווילנה הייתה ששמש פשוט (קטן) כתב ספר זה.[6]
הפוסקים שלאחריו, מצטטים אותו ואת פסקיו, לפעמים בשם מהר"י סגל ולפעמים בשם המהרי"ל. הדבר גרם לכמה מהאחרונים לטעות שהם שני אישים, ביניהם השדי חמד שבספרו[7] מתמיה על החיד"א "שכל רז לא אניס ליה" שכתב שמהר"י סג"ל הוא המהרי"ל[8], הטעות נובע בין היתר מהעובדה שספרו מהרי"ל נכתב כאמור ע"י תלמידו, ובכמה מקומות מופיע "אמר מהר"י סגל" "הורה מהר"י סגל".
תלמיד נוסף של מהרי"ל קיבץ חלק מתשובותיו ופרסם אותם בקרמונה בשנת שט"ז (1556). תשובות רבות נוספות של מהרי"ל נותרו בכתב יד והם נאספו לראשונה בשנת תשל"ז (1977) על ידי הרב יצחק סץ ויצאו לאור תחת השם שו"ת מהרי"ל החדשות.
מכון ירושלים הוציא לאור במסגרת "מפעל תורת חכמי אשכנז" את ספרי המהרי"ל במהדורות מוערות על פי דפוסים הראשונים וכתבי יד עם מבוא ומפתחות:
- ספר מהרי"ל - מנהגים של רבינו יעקב מולין, עורך שלמה י. שפיצר, ירושלים תשמ"ט, (מהדורה ראשונה), תשנ"א (מהדורה שנייה), תשס"ה (מהדורה שלישית)
- שו"ת מהרי"ל, עורך הרב יצחק סץ, ירושלים תש"ם.
- שו"ת מהרי"ל החדשות (תשובות מהמהרי"ל שנאספו מכתבי יד שונים), עורך הרב יצחק סץ, ירושלים תשל"ז.
מתלמידיו
- רבי אליעזר בן יעקב (זלמן משוטיגווערא/סנקט גור, המלקט של "מנהגי מהרי"ל").
- רבי יעקב וייל.
- רבי ליווא לנדא, רב וראש ישיבה, אביו של רבי יעקב לנדא, בעל ספר האגור.
- לפי כמה דעות רבי ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן
- רבי אברהם הכהן מהאלי[9].
- רבי דוד מלנצוט[10].
- רבי זליקמן מבינגא
- רבי זלמן שטיין מרבני אופנהיים[11].
קישורים חיצוניים
- "מוֹלִין, יעקב הלוי סג"ל (מהרי"ל)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 115–116, באתר HebrewBooks
- מהרי"ל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, מהרי"ל וזמנו, ניו יורק תש"ד, באתר היברובוקס
- רבי דוד הלחמי, רבי יעקב ברבי משה הלוי מולין סגל (מהרי"ל), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' י"ז, באתר אוצר החכמה
- הרב ישראל פלס, דברי בקורת על ספר מהרי"ל ותשובות לבקורת, ישורון כרך כ', עמ' תתצ-תתקט
- אדוארד נוימן, "Jacob ben Moses Mölln (MaHaRIL)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- כתביו
- שו"ת מהרי"ל, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ספר מהרי"ל מאתר היברובוקס - מהדורת סבייוניטה שט"ז; מהדורת לובלין ש"נ; מהדורת הנוי שפ"ח; מהדורת ורשה תרל"ה (דפוס צילום בירושלים תשל"ח); מהדורת קיידאן תרצ"ב
- ספר מהרי"ל - חלק הלקוטים, בערעהאווא תרצ"ג, באתר היברובוקס
- שו"ת מהרי"ל, קרימונה שט"ז, באתר היברובוקס
- שו"ת מהרי"ל, קרקוב תרמ"א, באתר היברובוקס; מהדורה זו באתר דעת
יעקב בן משה מולן (1360-1427), הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ נקרא כך ע"ש אביו שנקרא משה, שזהו כינויו.
- ↑ לפי ישראל יעקב יובל במאמרו על כמה מפרסומי כתב העת מוריה ומפעל תורת חכמי אשכנז, עמ' 359 מהרי"ל נולד בשנת 1375, אבל אחרים מקיימים את הזמן המקובל ראו כאן
- ↑ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו גרשון מעיר ווינא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד פא, באתר HebrewBooks, אות מב
- ↑ יש סוברים שהוא רבי משה מצוריך.
- ↑ עיין דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, חלק ב (יום כפור), ירושלים תש"ל, עמ' 408.
- ↑ ר' חיים וואלוזינער, הקדמה לספר מעשה רב
- ↑ כללי הפוסקים, סימן טו, אות יב.
- ↑ שם הגדולים, מער"ג, ערך מהרי"ל.
- ↑ ראו אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמוד כב, אות פ
- ↑ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר״ר דוד מלאנדס-הוט", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד קלו, באתר HebrewBooks, אות קמח
- ↑ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר״ר זלמן שטיין (שטן)", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רא-רב, באתר HebrewBooks, אות נז
מהרי"ל36590351Q324313