זריעת עננים





זריעת עננים היא שיטה מלאכותית להגברת ירידת הגשם על ידי הוספת אתרי התגרענות מלאכותיים בעננים.
ישנן שתי שיטות עיקריות לזריעת עננים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
- הוספת גרעיני התעבות - אירוסולים, חלקיקים מיקרוסקופיים המרחפים באוויר, סביבם נוצרת הטיפה. חלקיקים אלו יכולים להיות אבקנים של צמחים, חלקיקי אבק, מלח ולעיתים קרובות גם מזהמים הנפלטים על ידי האדם לאטמוספירת כדור הארץ כמו פיח. ברוב העולם, כולל בישראל, אין מחסור בגרעיני התעבות באטמוספירה, אך כדי לעודד ירידת גשם יש צורך בגרעיני התעבות שיגרמו ליצירת טיפות גדולות יחסית. טיפות אלה ישקעו במהירות גדולה יחסית לשאר הטיפות ויאספו טיפות נוספות עד שיגיעו לגודל של טיפות גשם.
- הוספת גרעיני קפאון (השיטה בה משתמשים בישראל), בשיטה זו טיפות מים שנמצאות במצב של קירור יתר הופכות לגבישי קרח לאחר שהן נוגעות בגרעיני הקפאון.
מחקר
על מנת להגביר את כמות הגשמים ניסו לפזר באופן מלאכותי חלקיקים בעננים. לאחר מספר ניסיונות בעולם, הוחל גם בישראל פרויקט גדול בשם "ניסויי ישראל" בו גילו כי החומר הנקרא יודיד הכסף (תרכובת של כסף ויוד) הוא היעיל מכולם עבור ישראל לצורך השגת מטרה זו[1]. יודיד הכסף מסוגל לזרז את תהליך קפיאת הטיפות בטמפרטורות שליליות בזכות המבנה הקריסטלוגרפי שלו הדומה למבנה מולקולת הקרח. בשנות ה-50 ועד שנות ה-70 זרעו עננים על ידי הפצת יודיד הכסף באמצעות תנורים,[2] רקטות ומטוסים. הפיזור על ידי מטוסים הוכח כיעיל. הממצאים שהתקבלו ב"ניסויי ישראל" מראים את התועלת הפוטנציאלית שיש לזריעת עננים בזמן הנכון ובדרך הנכונה, אך גם את העובדה שעדיין ארוכה הדרך להבנה מלאה של הנושא. בשלב זה[דרושה הבהרה] מוסב הדגש המחקרי להבנת הדרך שהאבק המדברי ונבטי הקיפאון משפיעים על תהליכי יצירת הגשם בעננים.
כיום[דרושה הבהרה] ישראל היא המובילה בעולם בהורדת גשם מלאכותי. כמות הגשם השנתית עלתה בישראל בממוצע ב-13% בעקבות זריעת העננים. אף על פי כן, אם זורעים יותר מדי יודיד הכסף או שיש כמות גדולה של אירוסולים באוויר, גודל הטיפות לא יעלה על 1 מילימטר ולא ירד גשם כלל. כמות גדולה מאוד של יודיד הכסף עלולה לגרום לארגריה אולם הכמות בה משתמשים בזריעת עננים היא כמות מזערית והפיזור על ידי מטוסים הוא פיזור יעיל הגורם לכך שמשתמשים בכמות קטנה של יודיד הכסף אשר לא מסוכנת לבריאות[3]. כחלק מניסוי ישראל 4 נבדק הפיזור של יודיד הכסף בגשם ועדיין לא נמצאו הוכחות לריכוז גבוה במדי הגשם שנבדקו. הגשם היורד על האדמה לרוב מסונן מיודיד הכסף וההשפעה של זריעת העננים זניחה.
בעולם, בנוסף לניסיונות להגביר את כמות המשקעים, השיטה של זריעת עננים משמשת גם לבקרה על גודל גושי הברד היורדים בסופות ברד ולהקטנה של הערפילים בסביבות שדות תעופה. השיטה של זריעת עננים משמשת לפעמים גם בידי מפעילים של אתרי סקי כדי להשפיע על כמות וזמן ירידת השלג באתר. בשנות השישים נערכו בארצות הברית מחקרים כדי לבדוק את ההשפעה של זריעת עננים על סופות הוריקן. הצלחת המחקר לא הייתה ברורה ונמצאה השפעה זמנית. הגורמים להפסקת הניסויים היו החשש שזריעת העננים עלולה להסיט את ההוריקן וכן חשש להגברת העוצמה של הסופה. במישור המשפטי, הסטה של הסופה או הגברתה עלולים להיות עילה לתביעת פיצויים[דרוש מקור].
שיטות חלופיות
- אלכסנדר חיין, ניר בן משה ובארי לין הציעו לזרוע עננים בריכוז גבוה של אירוסולים הידרופילים (כמו מלח) מעל הים, ובגלל אפקט התחרותיות בין האירוסולים תהליך יצירת הגשם יתעכב, ולכן הרוח המערבית הבסיסית בישראל ברוב אירועי הגשם תביא את הממטרים לתוך שטח ישראל[דרוש מקור].
- אלכסנדר חיין ויורי פלדמן הציעו לטעון את העננים במטען חשמלי ממטוס (ניסוי מעבדה וסימולציות כבר בוצעו), אשר יגרום למשיכה בין הטיפות (ע"ב הכוח החשמלי) וכך יאיץ את תהליכי ההתנגשויות בין הטיפונות, התהליך העיקרי ביצירת טיפות גשם[4].
- חוקרים באוניברסיטת ז'נבה טוענים כי ניתן ליצור ענני גשם באמצעות קרני לייזר[5].
ראו גם
לקריאה נוספת
- Human Impacts on Weather and Climate by William R. Cotton and Roger A. Pielke, מסת"ב 0521499291(הקישור אינו פעיל, 7.1.2019)
- USAF paper on weather modification(הקישור אינו פעיל, 7.1.2019)
קישורים חיצוניים
- אהוד דנוך,
סיפורה של טיפה: מזריעת עננים ועד שפכים, סרטון באתר יוטיוב
- זריעת עננים בישראל
- גשם מלאכותי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- חקר תהליכי יצירת גשם בעננים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- הזורעים בדמעה - ממטרים יקצורו, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- עננים ומשקעים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- מקור כל המקורות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- צבי עצמון, ומענניה תמטיר גשם מדע, באתר סנונית
- יבשם עזגד, גשם בוא, מדע, באתר סנונית
- פרופ' דניאל רוזנפלד, סיכום תוצאות ניסויי הגברת המטר בישראל באתר מים וחיים
- שאלת תם: איפה מפעילי התנורים?, מתוך וואלה
- הסבר על חישמול עננים מתוך הידען
- תרומת הגברת הגשמים לישראל, על פי חברת מקורות(הקישור אינו פעיל, 7.1.2019)
הערות שוליים
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] א. פלג, "המוריד (יותר) גשם על הארץ" - בעזרת יודיד הכסף..., מעריב, 7 במרץ 1966 - ↑ דיוויד סלע, מי היו "מפעילי התנורים מהצפון", באתר ישראל היום, 5 יולי 2019
- ↑ http://health.utah.gov/enviroepi/appletree/technicalassists/Silver_Iodide_Cloud_Seeding.pdf
- ↑ A. Khain, V. Arkhipov, M. Pinsky, Y. Feldman, and Ya Ryabov, Rain Enhancement and Fog Elimination by Seeding with Charged Droplets. Part I: Theory and Numerical Simulations. Journal of Applied Meteorology and Climatology, October 2004
- ↑ אלכס דורון, מדע בדיוני? לייזר ינסה להוריד גשם, באתר nrg, 4 בספטמבר 2011
זריעת עננים27256458