ברד

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבן ברד
סופת ברד
הברד הגדול ביותר שתועד (נכון לשנת 2003). בעל קוטר של כ-18 סנטימטר ובהיקף של כ-48 סנטימטר
עננים המורידים ברד מקבלים לעיתים גוון ירקרק[1]

ברד הוא משקע בצורת כדורי קרח אשר נופלים מעננים.

היווצרות

הברד נוצר בתנאי אטמוספירה יציבים, המאפשרים התפתחות עננות ערמתית מפותחת וזרימות אנכיות חזקות יחסית. עם זאת, היווצרותו של הברד אפשרית אך ורק בענן הנקרא קומולונימבוס, או כפי שהוא מוכר במינוח המטאורולוגי, גם בשם CB. ענן הקומולונימבוס הוא ענן מפותח מאד שגובה בסיסו מצוי ברום של פחות מ-1,000 רגל מעל גובה פני הים, או מעל פני השטח וגובה הפסגה שלו, מגיע לכדי 20,000 רגל ויותר. הענן נוצר בתנאי אי יציבות חריפים מאד באטמוספירה ומצויים בו, הן בתוכו והן מסביב לו כולל מתחתיו, זרמים אנכיים חזקים מאוד, הנקראים קונבקציה.

הקונבקציות, הזרימות האנכיות מעלות את טיפות המים בענן אל מעבר רום הקיפאון - הטיפה עוברת למצב צבירה מוצק המהווה את הגרעין של כל משקע, המתחיל את דרכו כשלג.

בעת ירידת משקעים, המשקע מתחיל לרדת כשלג ועושה את דרכו לקרקע בהשפעת כח המשיכה, מגיע אל מתחת רום הקיפאון, שם הוא מפשיר והופך לטיפת מים מקוררת ביתר. בתוך כך, הטיפה סופחת אליה טיפות מים נוספות הנצמדות אליה. בשלב זה זרימה אנכית (קונבקציה) חזקה, עשויה שוב "לזרוק" את הטיפה ולהעלותה, אל מעבר לרום הקיפאון ולהביא לקפיאת השכבה החיצונית.

תהליך זה חוזר על עצמו שוב ושוב, עד אשר כדור הברד המתהווה כבד די הצורך על מנת להתגבר על הקונבקציות החזקות ולרדת לקרקע, או שהוא מוסט על ידי זרמים אופקיים חזקים (הקיימים אף הם בענן) לאזור בענן בו הזרימה האנכית חלשה יותר ואז, יפול כדור הברד אל הקרקע. ככל שהזרימה האנכית חזקה יותר, כך עשוי הברד "להיזרק" בחזרה אל תוך הענן מספר רב יותר של פעמים ובכך, להתפתח לגדלים מרשימים יותר.

בשל אופי התהוותו, הברד עשוי שכבות שכבות, בדומה לבצל, כאשר מספר השכבות מעיד על מספר מחזורי הקיפאון.

סוג נוסף של ברד השכיח בישראל בעיקר באזורי ההרים הוא ברד רך אשר נגרם כתוצאה מקפיאה של טיפות מים בענן או מהתנגשות פתיתי שלג עם טיפות מים שנמצאות במצב של קירור יתר. ברד זה נראה יותר ספוגי, נופל יותר בעדינות ולעיתים נראה דומה מאד לשלג.

נזקי ברד וגודל כדורי הברד

שכבת האוויר באטמוספירה מאיטה את נפילת הברד. אילו היה הברד יורד ללא חיכוך עם האויר, הייתה מהירותו יכולה להגיע ליותר מ-70 קילומטר לשעה. בכל שנה הברד פוגע בחקלאות בארצות שונות. הברד יכול להיות קטלני לבני אדם. לדוגמה משלחת מדענים מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק גילתה בשנת ה'תשס"ד


.

תועדו מספר מקרים בהם היו סופות עם כדורי ברד גדולים במיוחד. לדוגמה, בסופת הברד שהתחוללה ברפובליקה ההולנדית בח' בתמוז ה'תקמ"ח (13 ביולי 1788) תוארו אבני ברד "בגודל של בקבוק ליטר" כל אחד, תוך שהיא הסבה נזקים עצומים, עד שהשפל החקלאי, שלא קיבל סיוע מהשלטונות לשקמו, גרם להתמרמרות והתפרעויות שלמפרע היו מהסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית[2]. בגרמניה בב' בתמוז ה'תשס"ו סופת כדורי ברד בגודל 12 סנטימטר ומעלה, גרמה לנזקים של מעל 2 מיליון דולר. באלבמה בשנת ה'תשס"ו תועדו כדורי ברד ענקיים כתוצאה מסופת טורנדו, ובאלכסנדריה שבמצרים נפלו בשנת ה'תשנ"ח כדורי ברד "בגודל אשכולית", כפי שתואר על ידי המרכז הלאומי לחקר מטארולוגי. בסרט "היום שאחרי מחר" מוצגת סופת ברד מסוג זה, כסימן לשינוי כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, אך יש מדענים המפקפקים בכך שסופות ברד חריפות מעידות על שינוי אקלימות הקשר להתחממות כדור הארץ.

לעיתים הברד יורד בתחילת החורף, לפני שהסתיים קציר השעורה, דבר הפוגע מאד ביבול. יצוין שנזקי הברד פוגעים גם בעצים ובפירות שטרם נקטפו, ובמיוחד כאשר סופת הברד מתרחשת בסוף החורף עם תחילת הפריחה. בישראל, בשנת ה'תשס"ה אירעה סופת ברד שפגעה בפרחי הזיתים, וכתוצאה מכך באותה שנה רוב שמן הזית יובא מספרד, בעוד שבשנים כתיקונם, רוב שמן הזית מקומי, וכמות גדולה מיוצאת לחו"ל.

אחת מעשר המכות שהביא ה' על המצרים הייתה מכת הברד, כמתואר בתנ"ך[3] וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָֹדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶֹב הַשָֹדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָֹדֶה שִׁבֵּר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Frank W. Gallagher, III. (אוקטובר 2000). "Distant Green Thunderstorms – Frazer's Theory Revisited". Journal of Applied Meteorology (American Meteorological Society) 39 (10): 1754. Bibcode:2000JApMe..39.1754G. doi:10.1175/1520-0450-39.10.1754. 
  2. DYLAN THURAS, ‏Hail No: An account of the worlds biggest, deadliest hailstorms, באתר Atlas Obscura. הסופה מוזכרת גם במקורות תורניים, ראו מלבי"ם, איוב, לח, כג.
  3. ספר שמות, פרק ט', פסוקים י"ג-ל"ה.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0