ברד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבן ברד גדולה
סופת ברד
הברד הגדול ביותר שתועד (נכון לשנת 2003). בעל קוטר של כ-18 סנטימטר ובהיקף של כ-48 סנטימטר
עננים המורידים ברד מקבלים לעיתים גוון ירקרק[1]

בָּרָד הוא משקע בצורת כדורי קרח אשר נופלים מעננים.

היווצרות

הברד נוצר בתנאי אטמוספירה לא יציבים, המאפשרים התפתחות עננות ערמתית מפותחת וזרימות אנכיות חזקות יחסית. עם זאת, היווצרותו של הברד אפשרית אך ורק בענן הנקרא קומולונימבוס, או כפי שהוא מוכר במינוח המטאורולוגי, גם בשם CB. ענן הקומולונימבוס הוא ענן מפותח מאוד שגובה בסיסו מצוי ברום של פחות מ-1,000 רגל מעל גובה פני הים, או מעל פני השטח וגובה הפסגה שלו, מגיע לכדי 20,000 רגל ויותר. הענן נוצר בתנאי אי יציבות חריפים מאוד באטמוספירה ומצויים בו, הן בתוכו והן מסביב לו כולל מתחתיו, זרמים אנכיים חזקים מאוד, הנקראים קונבקציה.

הקונבקציות, הזרימות האנכיות מעלות את טיפות המים בענן אל מעבר רום הקיפאון - הטיפה עוברת למצב צבירה מוצק המהווה את הגרעין של כל משקע, המתחיל את דרכו כשלג.

בעת ירידת משקעים, המשקע מתחיל לרדת כשלג ועושה את דרכו לקרקע בהשפעת כח המשיכה, מגיע אל מתחת רום הקיפאון, שם הוא מפשיר והופך לטיפת מים מקוררת ביותר. בתוך כך, הטיפה סופחת אליה טיפות מים נוספות הנצמדות אליה. בשלב זה זרימה אנכית (קונבקציה) חזקה, עשויה שוב "לזרוק" את הטיפה ולהעלותה, אל מעבר לרום הקיפאון ולהביא לקפיאת השכבה החיצונית.

תהליך זה חוזר על עצמו שוב ושוב, עד אשר כדור הברד המתהווה כבד די הצורך על מנת להתגבר על הקונבקציות החזקות ולרדת לקרקע, או שהוא מוסט על ידי זרמים אופקיים חזקים (הקיימים אף הם בענן) לאזור בענן בו הזרימה האנכית חלשה יותר ואז, יפול כדור הברד אל הקרקע. ככל שהזרימה האנכית חזקה יותר, כך עשוי הברד "להיזרק" בחזרה אל תוך הענן מספר רב יותר של פעמים ובכך, להתפתח לגדלים מרשימים יותר.

בשל אופי התהוותו, הברד עשוי שכבות שכבות, בדומה לבצל, כאשר מספר השכבות מעיד על מספר מחזורי הקיפאון.

סוג נוסף של ברד השכיח בישראל בעיקר באזורי ההרים הוא ברד רך אשר נגרם כתוצאה מקפיאה של טיפות מים בענן או מהתנגשות פתיתי שלג עם טיפות מים שנמצאות במצב של קירור יתר. ברד זה נראה יותר ספוגי, נופל יותר בעדינות ולעיתים נראה דומה מאוד לשלג.

נזקי ברד וגודל כדורי הברד

שכבת האוויר באטמוספירה מאיטה את נפילת הברד. אילו היה הברד יורד ללא חיכוך עם האוויר, הייתה מהירותו יכולה להגיע ליותר מ-70 קילומטר לשעה. בכל שנה הברד פוגע בחקלאות בארצות שונות. הברד יכול להיות קטלני לבני אדם.

תועדו מספר מקרים בהם היו סופות עם כדורי ברד גדולים במיוחד. לדוגמה, בגרמניה ב-28 ביוני 2006 סופת כדורי ברד בגודל 12 סנטימטר ומעלה, גרמה לנזקים של מעל 2 מיליון דולר. באלבמה ב-2006 תועדו כדורי ברד ענקיים כתוצאה מסופת טורנדו, ובאלכסנדריה שבמצרים נפלו ב-1998 כדורי ברד "בגודל אשכולית", כפי שתואר על ידי המרכז הלאומי לחקר מטארולוגי. בסרט "היום שאחרי מחר" מוצגת סופת ברד מסוג זה, כסימן לשינוי כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, אך יש מדענים המפקפקים בכך שסופות ברד חריפות מעידות על שינוי אקלים הקשור להתחממות כדור הארץ.

סופות ברד חריפות ונזקיהן תועדו לאורך ההיסטוריה. אחת מעשר המכות שהביא ה' על המצרים הייתה מכת הברד.

לעיתים הברד יורד בתחילת החורף, לפני שהסתיים קציר השעורה, דבר הפוגע מאוד ביבול. יצוין שנזקי הברד פוגעים גם בעצים ובפירות שטרם נקטפו, ובמיוחד כאשר סופת הברד מתרחשת בסוף החורף עם תחילת הפריחה. בישראל, בשנת 2005 אירעה סופת ברד שפגעה בפרחי הזיתים, וכתוצאה מכך באותה שנה רוב שמן הזית יובא מספרד, בעוד שבשנים כתיקונם, רוב שמן הזית מקומי, וכמות גדולה מיוצאת לחו"ל.

ברד בהלכה

בדיני מקוואות משמש הברד כאחת מהאופציות למלא מקווה במים כשרים. עקרונית אסור למלא את המקווה במים "שאובים" אבל מים שהתגבשו ונעשו שלג או ברד או קרח, אין בהם פסול שאיבה, וגם אם יכניסו אותם לתוך כלי, כיוון שהם יכולים לעמוד בלעדיו, אין הם נחשבים בכך שאובים, ואינם נפסלים למקווה.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Frank W. Gallagher, III. (באוקטובר 2000). "Distant Green Thunderstorms – Frazer's Theory Revisited". Journal of Applied Meteorology. American Meteorological Society. 39 (10): 1754. Bibcode:2000JApMe..39.1754G. doi:10.1175/1520-0450-39.10.1754. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ הלכות מקוואות מתוך הספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0