יחסי ישראל–צ'אד
| יחסי ישראל–צ'אד | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | צ'אד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 1,284,000 |
| אוכלוסייה | |
| 10,137,533 | 21,125,794 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 540,380 | 20,626 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 53,305 | 976 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
| שגרירים | |
| אין נציגות רשמית בצ'אד (נכון ל-2018) | אין נציגות רשמית בישראל (נכון ל-2018) |
בין ישראל וצ'אד מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. יחסים רשמיים התקיימו עד לשנת 1972, אך נותקו כנראה עקב לחץ, שהפעילה לוב בראשות מועמר קדאפי,[1] וחודשו ב-20 בינואר 2019, בביקורו של בנימין נתניהו בצ'אד.[2]
יחסים הדדיים
יחסי ישראל-צ'אד החלו עוד לפני שצ'אד קיבלה את עצמאותה מצרפת. ב-1959 ביקר בישראל ראש ממשלת הטרטוריה פרנסואה טומבלבי, לימים נשיא המדינה הראשון. ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם צ'אד במהלך שנות ה-60, במסגרת ניסיונותיה הכלליים להתקרב ליתר מדינות אפריקה. כינון היחסים עם צ'אד, שבה רוב מוסלמי ברור, נתפס כאלמנט שיביא לכך שהסכסוך המדיני בין ישראל לערבים לא יהפוך לסכסוך בעל אופי דתי עם העולם המוסלמי כולו. עיקר פעילותה של ישראל בצ'אד, כמו במדינות אפריקניות רבות, התרכז בהכשרת כוחות הביטחון והמשטרה במדינה, לרבות הדרכת תנועות נוער, נח"ל וגדנ"ע.
באוקטובר 1965 ביקר נשיא צ'אד פרנסואה טומבלבי בישראל כאורחו של לוי אשכול ראש הממשלה.[3]
צ'אד הייתה אחת משלושים המדינות האפריקניות אשר ניתקו יחסיהן עם ישראל בראשית שנות השבעים. למעשה, עוד לפני מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), בעקבות ביקורו של המלך הסעודי פייסל, פיתוייו הכספיים[דרוש מקור] של נשיא לוב מועמר קדאפי ולחץ הרוב המוסלמי, הביאה צ'אד לקץ יחסיה עם ישראל. על אף ניתוק היחסים הרשמי, הוסיפו מומחים ישראליים לסייע לממשלת צ'אד בענייני צבא וביטחון גם במהלך שנות השמונים, על רקע מלחמת האזרחים שזעזעה את המדינה. האלוף אברהם טמיר אף ערך ביקור בצ'אד בתקופה זו. עסקאות נשק שונות נערכו בין שתי המדינות[דרוש מקור].
בשנת 2005 פורסם, כי צ'אד שוקלת לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל,[4] אך מהלך זה לא יצא לפועל.[5] בשנת 2008 הונפקו בצ'אד גיליונות זיכרון לציון שישים שנות עצמאות לישראל.[6] בינואר 2011 אמר נשיא צ'אד, שלכבוד יום העצמאות ה-50 של צ'אד "אנחנו שוקלים לחדש את היחסים עם ישראל".[7]
מגעים לחידוש יחסים רשמיים
בחודש יולי 2016 נפגש מנכ"ל משרד החוץ הישראלי עם נשיא צ'אד אידריס דבי בצפון צ'אד, והיה זה למפגש הרשמי הראשון בין נציגי שתי המדינות מאז ניתוק היחסים.[8] באוקטובר 2018 דווח על כך, שצ'אד עתידה להכריז על חידוש כינונם של היחסים הרשמיים בין המדינות.[9] בהמשך לכך, ב-25 בנובמבר 2018 הגיע נשיא צ'אד, אידריס דבי, לביקור ראשון בישראל, והיה לנשיא צ'אד השני שעורך ביקור מסוג זה. לפי דברי אידריס דבי, מטרת הביקור היא להביא לשדרוג היחסים בין המדינות.[10] במהלך הביקור נפגש דבי עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ועם נשיא המדינה, ראובן ריבלין וכן ביקר במוזיאון יד ושם.[11] בנוסף, ב-26 בנובמבר הצהיר דבי כי מדינתו תחדש את היחסים עם ישראל ב"זמן הקרוב".[12] בתום הפגישה השלישית הודיע בנימין נתניהו, כי יגיע בשבועות הקרובים לצ'אד, וכן יהיה שיתוף פעולה עתידי במלחמה בטרור.[13]
ב-20 בינואר 2019 יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בצ'אד, ולפגישה עם הנשיא, כאשר אחת המטרות היא לאפשר קיצור הטיסות בין נמל התעופה בן-גוריון ליעדים באמריקה הדרומית[14]. במהלך פגישה זו חודשו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. באותו יום, 10 חיילים צ'אדיים מהכוח הבינלאומי במאלי (אנ'), נהרגו בעת התקפה על ידי אל-קאעידה באגלהוק (אנ') במה שתואר כ"תגובה לביקור נתניהו ולחידוש היחסים"[15].
בשנת 2019 הוצא לאור בצ'אד גיליון זיכרון, הכולל ארבעה בולים, וביניהם שני בולים, הנושאים את תמונתה של נטע ברזילי, שזכתה בתחרות האירוויזיון 2018.[16]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- ראש ממשלת צ'אד ערב צאתו: "ביקורנו מעיד על היחסים הטובים בין עמנו", חרות, 23 באוקטובר 1959
- דניאל בלוך, צ'אד ניתקה את יחסיה עם ישראל, דבר, 29 בנובמבר 1972
- גיא אלסטר, נאבקת בטרור וזקוקה לנשק: החשיבות של צ'אד עבור ישראל, באתר וואלה, 25 בנובמבר 2018
- יוסי מלמן, אורניום לכורים גרעיניים וסיוע צבאי: האינטרסים מאחורי ביקור נשיא צ'אד בישראל, באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2018
- טל שלו, "שותפים לחזון": ישראל וצ'אד חידשו את היחסים הדיפלומטיים, באתר וואלה, 20 בינואר 2019
הערות שוליים
- ↑ אייל מור, אוהב נשק ישראלי ויישאר בשלטון עד 2033: מיהו נשיא צ'אד דבי, מעריב On-Line, תאריך: 25 בנובמבר 2015
- ↑ נתניהו ונשיא צ'אד הכריזו על כינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות, באתר מעריב, 20 בינואר 2019
- ↑ יצא נשיא צ'אד, הצופה, 10 באוקטובר 1965
- ↑ ישראל מחדשת את היחסים עם צ'אד, באתר ynet, 25 במרץ 2005
- ↑ איי.אף.פי, צ'אד מכחישה: אין חידוש יחסים עם ישראל, באתר ynet, 26 במרץ 2005
- ↑ שבל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 79, נוב' 2009, עמ' 18
- ↑ גדעון קוץ, צ'אד חוגגת 50: פגישה מפתיעה עם הנשיא, באתר nrg, 12 בינואר 2011
- ↑ Le Tchad et Israël renouent le contact après plus de 40 ans de silence, RFI, 22.07.2016
- ↑ שלמה ריזל, תנופה מדינית • בקרוב: ישראל וצ'אד יכוננו יחסים רשמיים, קול חי, 31 באוקטובר 2018
- ↑ נשיא צ'אד לנתניהו: חידוש היחסים לא יעלים את הבעיה הפלסטינית, מעריב On-Line, תאריך: 25 בנובמבר 2018
- ↑ "דף חדש ביחסים: חשיבות ביקור נשיא צ'אד בישראל". כאן-תאגיד השידור הישראלי. נבדק ב-2018-11-26.
- ↑ "נשיא צ'אד בישראל: "נחדש את היחסים הדיפלומטיים בימים או בשבועות הקרובים" | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-11-26.
- ↑ "נתניהו יטוס לצ'אד בקרוב ויכריז על חידוש היחסים". ynet. נבדק ב-2018-11-27.
- ↑ מורן אזולאי, נתניהו נחת בצ'אד: "איראן והפלסטינים זועמים, לא הצליחו למנוע את הביקור", באתר ynet, 20 בינואר 2019
- ↑ Mali: Al-Qaeda claims responsibility for the Aguelhok attack, The North Africa Journal, January 20th, 2019 http://north-africa.com/mali-al-qaeda-claims-responsibility-for-the-aguelhok-attack/
- ↑ Chad 2019 CTO Eurovision Winners Netta Barzilai ABBA 4v M/S Music Stamps
תבנית:יחסי החוץ של ישראל תבנית:יחסי החוץ של צ'אד
יחסי ישראל–צ'אד26731477