מרטין B-26 מראודר

שגיאות פרמטריות בתבנית:מטוס
פרמטרים [ משתמש ראשי, משתמשים משניים, ארץ ייצור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מרטין B-26 מראודר
Martin B-26 Marauder

B-26B של חילות האוויר של צבא ארצות הברית
B-26B של חילות האוויר של צבא ארצות הברית
מאפיינים כלליים
סוג	מפציץ בינוני
יצרן	גלן ל. מרטין
טיסת בכורה	25 נובמבר 1940
תקופת שירות	1941 – 1947 (צבא ארצות הברית)
צוות	7
יחידות שיוצרו	5,288
ממדים  אורך 17.8 מטר הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם B-26G. גובה 6.55 מטר מוטת כנפיים 21.65 מטר שטח כנפיים 61.1 מ² משקל ריק 11,000 ק"ג משקל טעון 17,000 ק"ג
ביצועים  מהירות שיוט 358 קמ"ש הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם B-26G. מהירות מרבית 460 (בגובה 1,500 מטר) סייג רום 6,400 מטר עומס כנף 228 ק"ג/מ²
חימוש  תותחים הערה: מספר וסוג המקלעים משתנה בהתאם לדגם. מקלע מרכז־חרטום 7.62 מ"מ. מקלע תחתית־חרטום 7.62 מ"מ. 2 מקלעי 12.7 מ"מ בצריח־סובב על גב המטוס. 4 מקלעי צד 12.7 מ"מ (2 בכל צד). מקלע זנב 7.62 מ"מ. משקל מטע"ד 1,800 ק"ג פצצות מסוגים שונים.
הנעה  2 × מנוע רדיאלי פראט אנד וויטני R-2800-43,‏ 2,200–2,000 כ"ס כל אחד.
תרשים

מרטין B-26 מראודר (באנגלית: Martin B-26 Marauder.‏ Marauder פרושו "משחר לטרף" או "משוטט") הוא מטוס הפצצה בינוני אמריקאי, דו מנועי, שנבנה ויוצר על ידי חברת גלן ל. מרטין משנת 1941 עד 1945. שימש לראשונה בזירת האוקיינוס השקט בתקופת מלחמת העולם השניה, כבר בתחילת 1942. המטוס שימש גם בזירה המזרח תיכונית ובזירת מערב אירופה.

אחרי הכניסה לשירות ביחידות האוויריות של צבא ארצות הברית, זכה המטוס במהרה למוניטין של "יצרן־אלמנות" ("widowmaker") בשל שִׁעוּר התאונות הגבוה בדגמים המוקדמים, במהלך המראות ונחיתות. זאת בשל הצורך להטיס את המטוס במהירויות מדוייקות כדי לבצע את אלה, במיוחד בעת גישה סופית אל המסלול טרם נחיתה, כשאחד המנועים לא פועל. המהירות הרגילה של 150 מייל לשעה (241 קמ"ש) בעת גישה סופית אל המסלול, הייתה מעוררת אימה לטייסים רבים, שהיו מורגלים במהירויות גישה איטיות יותר, וכשהאטו למהירויות שמתחת למה שצויין בספר ההדרכה והשימוש, הזדקר המטוס לעיתים קרובות והתרסק.

ה-B-26 הפך לכלי טיס בטוח יותר לאחר שצוותי הטיסה הוכשרו מחדש, ולאחר שבוצעו שינויים אווירודינמיים במטוס – הגדלת מוטת הכנפיים וזווית הפגיעה כדי לאפשר יכולת המראה טובה יותר, וכן הגדלתם של המייצב האנכי והגה הכיוון. המטוס סיים את מלחמת העולם השניה עם שיעור האבדות הנמוך ביותר מכל מפציץ אחר של צבא ארצות הברית.

בסך הכל יוצרו 5,288 מטוסים מסוג זה בין פברואר 1941 למרץ 1945, 522 מאלה הוטסו על ידי חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הדרום-אפריקאי. עד העת בה נוצר חיל האוויר של ארצות הברית כשירות צבאי עצמאי נפרד מצבא ארצות הברית, בשנת 1947, כל מטוסי ה"B-26 מראודר" כבר הוצאו מהשירות. לאחר שה"מראודר" הוצא משירות, קיבל הדאגלס A-26 אינוויידר את סימול הדגם "B-26", מצב שהוביל לבלבול בין שני כלי הטיס, עד שתוקן בשנת 1965.

מטוסי B-26 מראודר של להק הפצצה 322, מתיישרים בטור לקראת המראה לגיחת הפצצה (שנת 1944).

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא מרטין B-26 מראודר בוויקישיתוף

הערות שוליים

• Aircraft of World War II. Ethell, L. Jeffrey. Glasgow: HarperCollins Publishers, 1995. מסת"ב 1-874023-72-7.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מרטין B-26 מראודר27107046