חיל האוויר המלכותי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
 | |
| סמל חיל האוויר המלכותי | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| סוג | חיל אוויר, מתמחה בלוחמה אווירית |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה, מלחמת המפרץ, מלחמת קוסובו, מלחמת אפגניסטן, מלחמת עיראק |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם |
33,200 לוחמים בסדיר[1] 3,300 אנשי מילואים[1] 1,310 "אישים אחרים"[1] |
| ציוד עיקרי | פאנאוויה טורנדו, יורופייטר טייפון, לוקהיד מרטין F-35B לייטנינג II |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד | מרשל אוויר ראשי |
| מפקד נוכחי | סר סטפן היליאר |
חיל האוויר המלכותי (באנגלית: Royal Air Force, בראשי תיבות: RAF הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של בריטניה. זהו חיל האוויר העצמאי הוותיק בעולם. חיל האוויר המלכותי נוסד ב־1 באפריל 1918 ולו תפקיד חשוב בהיסטוריה הצבאית הבריטית. החיל מילא תפקיד מרכזי במלחמת העולם השנייה, בעת שהצליח לבלום את הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) במהלך הקרב על בריטניה. נכון ל־2021, עם כוח המונה כ-738, מטוסים ומסוקים וכוח אדם של כ-37,810 איש, חיל האוויר המלכותי הוא אחד מחילות האוויר הגדולים והמתקדמים בעולם.
היסטוריה
מהיווסדו ועד מלחמת העולם השנייה
חיל האוויר המלכותי נוסד מאיחוד גיס התעופה המלכותי ושירות האוויר של הצי המלכותי ב־1 באפריל 1918 על ידי ויסקונט טרנצ'רד. המשימה המבצעית הראשונה בוצעה באותו היום על ידי טייסת 22. בנוסף לייסודו של חיל האוויר המלכותי נוסד גם ארגון עזר לחיל ה־WRAF (Women's Royal Air Force). בסוף מלחמת העולם הראשונה היה חיל האוויר המלכותי לחיל האוויר הגדול בעולם עם 22,647 מטוסים ו־103 ספינות אוויר[דרוש מקור].
במהלך מרץ־מאי 1925 ביצע חיל האוויר המלכותי את הפעולה האווירית העצמאית הראשונה, הפצצת מעוזים של בני שבט מאהסוד בווזיריסטן. ב־23 בדצמבר 1928 ביצע חיל האוויר המלכותי את הפינוי האווירי הראשון בעולם, באפגניסטן. באפריל־יוני 1932, בעקבות התקוממות בקנה מידה קטן של השייח' אחמד ברזני בצפון מזרח עיראק, הוביל החיל מבצעים אוויריים קונבנציונליים ופסיכולוגיים שהובילו לכניעת השייח'.
מלחמת העולם השנייה
ב־3 בספטמבר 1939, בעקבות הכרזת המלחמה של בריטניה על גרמניה, ביצע החיל צילומי איסוף מידע של בסיס הצי הגרמני בוילהלמסהאפן. ב־29 בנובמבר יירטו מטוסי ספיטפייר של החיל מפציץ היינקל He 111 מעל לותיאן, הייתה זו ההפלה הראשונה של מטוס גרמני מעל בריטניה.
ב־10 ביולי 1940 החל הקרב על בריטניה. ב־13 באוגוסט החל הלופטוואפה במבצע נשר להשגת עליונות אווירית על בריטניה, אולם הניסיון כשל ומאזן ההפלות היה לטובת הבריטים באופן ניכר. בנאום שנשא ראש הממשלה הבריטי וינסטון צ'רצ'יל ב־20 באוגוסט, אמר על הטייסים הצעירים אשר הקריבו קורבן דמים נורא על מנת לנצח בקרב על בריטניה:
"מעולם, בשדה מאבקי אנוש, לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך."
ב־15 במאי 1941 בוצעה טיסת הבכורה של מטוס הסילון הבריטי הראשון ה־Gloster E.28/39. ב־24 בדצמבר 1941 נכנס לשירות האוורו לנקסטר, המפציץ העיקרי של החיל במחצית השנייה של מלחמת העולם השנייה.
המאמץ המרכזי של חיל האוויר המלכותי במהלך המלחמה היה מבצעי הפצצות אסטרטגיות בגרמניה. ב־30 במאי 1942 יצאו למעלה מ־1,000 מפציצים של החיל להפצצות על קלן שבגרמניה וגרמו לעיר נזק קשה. ב־1 ביוני יצאו כ־1,000 מפציצים להפצצות על אסן, אולם צוותים רבים הפציצו בשגגה גם ערים אחרות. ב־25 ביוני יצאו כ־1,000 מפציצים להפצצת ברמן, הפצצה שהסבה לעיר נזק קשה והצליחה לפגוע במפעל המטוסים פוקה וולף. ב־5 במרץ 1943, כחלק מניסיון להשמיד חלק ניכר מהבסיס התעשייתי הגרמני, החל פיקוד המפציצים בהפצצת חבל הרוהר. ב־16 במאי יצאו מפציצים מסוג לנקסטר מטייסת 617, בפיקודו של מפקד הכנף גאי גיבסון, למבצע להשמדת סכרי הרוהר וגרמו נזק כבד לתעשייה הגרמנית. ליל 18 בנובמבר היה הלילה הראשון של מבצע הפצצות בן ארבעה חודשים על ברלין. קיימת מחלוקת היסטורית על האתיות של המתקפות האוויריות הגדולות נגד הערים הגרמניות במהלך החודשים האחרונים של המלחמה, כדוגמת הפצצת דרזדן.
בין מטוסי החיל הבולטים בזמן המלחמה היה הדה הבילנד מוסקיטו, מטוס קרב־מפציץ מהיר עשוי עץ.
בארץ ישראל[2]
בימי מלחמת העולם השנייה התקרבו צבאות רומל לתעלת סואץ ממערב ובצפון, ובסוריה ולבנון, שלטו אנשי וישי ששיתפו פעולה עם הגרמנים. ארץ ישראל הייתה אז בבחינת מבצר בריטי. שהו בה מאות אלפי אנשי צבא מבריטניה ומן האימפריה הבריטית ובסיסי חיל האוויר ברמת דוד ובדרום הארץ שימשו את מטוסי חיל האוויר המלכותי. במסגרת התנדבותם של בני היישוב לצבא הבריטי גויסו חלקם לחיל האוויר המלכותי ואחדים, כריצ'רד לוי־הארשר, עזר ויצמן ואהרן רמז, היו לטייסים בחיל האוויר המלכותי.
בימי מלחמת העצמאות, כאשר הממשלה הבריטית גילתה אהדה למדינות ערב במלחמתן, ניתן לציבור הבריטי חומר למחשבה לגבי הקו של ממשלתו ביחסה למדינת ישראל, באירוע שהתרחש ימים אחדים לפני פתיחת השיחות ברודוס לשם כינון הסכמי שביתת הנשק. ב־7 בינואר 1949 הפיל חיל האוויר הישראלי 4 מטוסי קרב של חיל האוויר המלכותי, שחדרו לתחומה האווירי של ישראל בכוונה לבלוש על המצב בגבול הישראלי־מצרי. האירוע עורר הד רב בדעת הקהל הבריטית, שהגיעה להכרה גוברת כי כוחותיה של המדינה הצעירה אכן סיכלו ניסיון לפגוע בתחומה הריבוני.
המלחמה הקרה
לאחר מלחמת העולם השנייה בוצע ארגון מחדש בחיל בעקבות התקדמויות טכנולוגיות בלוחמה האווירית.
לאחר פיתוח הנשק הגרעיני על ידי בריטניה נטלו טייסות מפציצי V אחריות בלעדית לנשיאת ההרתעה הגרעינית הבריטית עד לפיתוח הצוללות נושאות טילי הפולריס של הצי המלכותי. בעקבות הכנסת צוללות הפולריס ב־1968 הצטמצם תפקידו האסטרטגי הגרעיני של חיל האוויר המלכותי והפך יותר לתפקיד טקטי, עם פצצות WE177. התפקיד הטקטי נמשך על ידי מפציצי ה־V במהלך שנות השמונים ועד 1998 על ידי מטוסי טורנדו GR1.
התפקיד המרכזי של חיל האוויר המלכותי במהלך שנות המלחמה הקרה היה הגנה על אירופה נגד התקפה פוטנציאלית מצד ברית המועצות. עם שקיעת האימפריה הבריטית פחת הצורך במבצעים עולמיים, וב־31 באוקטובר 1971 פורק חיל האוויר המלכותי של המזרח הרחוק.
למרות זאת, חיל האוויר המלכותי לחם בקרבות רבים במהלך תקופת המלחמה הקרה. היה לו תפקיד משני במלחמת קוריאה ותפקיד חשוב במהלך מלחמת סיני, כשמטוסים המריאו בעיקר מקפריסין וממלטה. ב־31 באוקטובר 1956 ביצעו מטוסי קנברה של החיל גיחות איסוף מידע ושדות תעופה מצריים הופצצו בלילה הפותח של המערכה האווירית הבריטית־צרפתית של מלחמת סיני.
במלחמת פוקלנד ב־1982 לחמו בעיקר הצי והצבא הבריטי עקב ריחוק שדה הקרב משדות תעופה של מדינות ידידות לבריטניה. עם זאת נפרסו מטוסי חיל האוויר המלכותי באי אסנשן שבדרום האוקיינוס האטלנטי ועל סיפונן של נושאות מטוסים של הצי. פעולתו המפורסמת ביותר של חיל האוויר המלכותי במהלך המלחמה הייתה מבצע אייל שחור, שבמסגרתו יצאו מפציצי אוורו וולקן מהאי אסנשן להפצצות נגד עמדות ארגנטיניות באיי פוקלנד. בנוסף ביצע החיל פעולות נוספות רבות במהלך המלחמה וסייע לוגיסטית למאמצי המלחמה.
1990 - היום
ב־1991 השתתפו למעלה מ־100 מטוסי חיל האוויר המלכותי במלחמת המפרץ. במהלך המלחמה השתמש החיל לראשונה בכמויות גדולות של נשק מונחה. חיל האוויר המלכותי השתתף גם במבצע שועל המדבר ב־1998, שבמסגרתו הופצצו מטרות צבאיות בעיראק.
מאוחר יותר הביאה מלחמת קוסובו ב־1999 לפריסתו של חיל האוויר המלכותי באירופה, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. החיל סייע לארצות הברית במלחמת אפגניסטן ב־2001.
במלחמת עיראק ב־2003 הייתה פריסה גדולה של חיל האוויר המלכותי במפרץ. האבדות היחידות לחיל היו מתקרית אש ידידותית, כשטיל פטריוט אמריקני הפיל בשוגג מטוס טורנדו של חיל האוויר המלכותי, והטייס ומפעיל מערכות הנשק נהרגו, וכאשר מטוס תובלה הרקולס הופל על ידי אש קרקע ועשרת אנשי הצוות שהיו עליו נהרגו.
החל מ־2007 שוכנת מפקדת פיקוד האוויר (Air Command) של החיל בבסיס חיל האוויר המלכותי היי ויקומב.
לציון 100 שנים של פעילות החיל בשנת 2018 נערך מטס יובל המאה לחיל האוויר המלכותי.
כלי טיס
כיום מפעיל חיל האוויר המלכותי מטוסי קרב מדגמי יורופייטר טייפון וטורנדו, כמו גם ה־F-35B לייטנינג II שנקלט ב־2018. הוא מפעיל מטוסי תובלה מדגם C-130J סופר הרקולס, איירבוס A400M, British Aerospace 146, בריטן נורמן איילנדר ובואינג C-17 גלובמאסטר III. הוא מפעיל מטוסי תדלוק מדגם Airbus A330 MRTT ומטוס שליטה ובקרה מדגם בואינג E-3 Sentry. הוא מפעיל גם מטוסי תצפית ומודיעין וכן מספר מטוסי אימון.
חיל האוויר מפעיל גם מסוקים, בעיקר למשימות תובלה. בין המסוקים שהוא מפעיל CH-47 צ'ינוק, ווסטלנד פומה, אגוסטה A109, ווסטלנד סי קינג ובל גריפין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר חיל האוויר המלכותי
25 שנים לחיל האוויר המלכותי, ארכיון הסרטונים של AP- ד"ר דני עוזיאל, "גמישות ויצירתיות בהפעלת כוח אווירי", הוצאת מערכות, גיליון 483
- חיל האוויר המלכותי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Quarterly service personnel statistics 1 April 2021" (PDF). GOV.UK (באנגלית). p. 4.
- ^ מפת שדות התעופה של חיל האוויר המלכותי בארץ ישראל, 1937, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
