מקדם בינומי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:10, 17 במרץ 2020 מאת יהודה שמחה ולדמן (שיחה | תרומות) (הגהה, תיקון קישורים, שיפוץ קודים מתמטיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המקדמים הבינומים מהווים את הערכים של משולש פסקל

בקומבינטוריקה, מקדם בינומי (nk) הוא מספר תת־הקבוצות בגודל k שניתן לבחור מתוך קבוצה בגודל n. מכיוון שמדובר בתת־קבוצות, הבחירה מתבצעת ללא חזרות וללא חשיבות לסדר. למשל, מספר האפשרויות למלא טופס לוטו, שצריך לבחור 6 מספרים מתוך 37 הוא (376)

למקדמי הבינום שימושים רבים בקומבינטוריקה והסתברות. קיימות שלוש גישות בעת העבודה עם מקדמים בינומיים, והן מוצגות כדלהלן.

הגדרה מתמטית

לכל 0kn נגדיר:

(nk)n!k!(nk)!

כאשר ! פונקציית העצרת.

ניתן להבין את ההגדרה באופן הבא – אם מקבוצה בגודל n נרצה לבחור תת־קבוצה בגודל k ללא חשיבות לסדר, אז יש n אפשרויות לבחירת האבר הראשון, n1 אפשרויות לבחירת השני, וכן הלאה עד ל־nk+1 אפשרויות לבחירת האחרון. סך הכל נקבל שמספר תת־הקבוצות הוא

n(n1)(nk+1)=n!(nk)!

כל תת־קבוצה מופיעה k! פעמים, כמספר התמורות האפשריות שלה. לכן נחלק ב־k! ונקבל את ההגדרה המבוקשת.

מההגדרה נובעת הזהות החשובה הבאה: (nk)=(nnk), כלומר מתקיימת סימטריה בין מקדמי הבינום.

כמו כן,

(nk)=n(n1)(n(k1))k(k1)21

נוסחה זו מאפשרת חישוב קצר ונוח יותר של המקדם הבינומי עבור ערכים קטנים של k. למשל:

(n1)=n, (n2)=n(n1)2

משולש פסקל

משולש פסקל מספק נוסחת נסיגה אשר מאפשרת לחשב את מקדמי הבינום ומתבטאת בזהות הבאה:

(nm)=(n1m1)+(n1m)

עם תנאי ההתחלה

(00)=1, (nn+1)=0, (n1)=0

הבינום של ניוטון

הבינום של ניוטון הוא נוסחה לפיתוח סכום של שני אברים:

(x+y)n=k=0n(nk)xnkyk

מקרה פרטי של הנוסחה הוא

2n=(1+1)n=k=0n(nk)

המבטא את מספר תת־הקבוצות בגודל כלשהו מתוך קבוצה בגודל n. באגף שמאל, 2n אומר שלכל אבר יש שתי אפשרויות, או להיות בתת־קבוצה או שלא. באגף ימין, k=0n(nk) אומר שנסכום את מספר תת־הקבוצות עם אפס אברים, אבר אחד, שני אברים, k אברים וכן הלאה.

זהויות עם מקדמים בינומיים

1. (nk)=(nnk)
הוכחה: אם ניעזר בנוסחה המפורשת, נקבל (nk)=n!k!(nk)!=n!(nk)!k!=(nnk). אם נסתכל על הזהות באופן קומבינטורי, בחירת k אברים מתוך n היא כמו בחירת nk האברים שלא נבחרו.
2. (n0)++(nn)=2n
הוכחה: ראו בפסקה הקודמת.
3. k=0nk(nk)=2n1n
הוכחה: על האבר הכללי של הטור k(nk) ניתן לומר שהוא מכפלת מספר תת־הקבוצות בגודל k בגודל תת־הקבוצה, וניתן לפרש אותו באופן קומבינטורי גם כמכפלת מספר האברים n בסך הפעמים שכל אבר נבחר כאשר מציינים את כל תת־הקבוצות בגודל k (כלומר n(n1k1)). כיוון שכך, סכום הטור שווה למכפלת מספר האברים n במספר הפעמים שכל אבר נבחר כאשר מספחים לו תת־קבוצה מתוך קבוצה בגודל n1 (כלומר יש לכפול בגודל קבוצת החזקה של קבוצה בגודל n1), כלומר 2n1n.
4. k=0n(nk)2=(2nn)
הוכחה: נחלק קבוצה בגודל 2n לשתי תת־קבוצות בגודל n. מספר האפשרויות לבחור ממנה קבוצה בגודל n שווה לסכום של מכפלות מספר האפשרויות לבחור קבוצה בגודל k מתת־הקבוצה הראשונה ((nk)) במספר האפשרויות לבחור קבוצה בגודל nk מתת־הקבוצה השנייה ((nnk)), כאשר הסכימה עוברת על פני כל הערכים של k מ־0 ל־n. מכאן נקבל:
(2nn)=k=0n(nk)(nnk)=k=0n(nk)2
זהות זו היא מקרה פרטי של זהות ונדרמונד הכללית יותר: j=0k(mj)(nmkj)=(nk), שניתן להסיק אותה באופן זהה לגמרי – במקרה הכללי מחלקים קבוצה בעלת n אברים לשתי תת־קבוצות של m ו־nm אברים. מספר תת־הקבוצות עם k אברים (אגף ימין) שווה לסכום באגף שמאל (k ו־kj הם מספר האברים שנבחרים מכל תת־קבוצה, בהתאמה).

הכללה

עבור מספרים ממשיים, המקדם ניתן להגדרה ללא פעולת העצרת על ידי:

(αk)=αk_k!=α(α1)(αk+1)k(k1)1k,α

באופן דומה, הגדרה זו מאפשרת להגדיר את הבינום של ניוטון כאשר המעריך אינו מספר טבעי

(x+y)r=k=0(rk)xrkyk=xr+rxr1y+r(r1)2!xr2y2+r(r1)(r2)3!xr3y3+

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקדם בינומי בוויקישיתוף