אימונולוגיה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אימונולוגיה (Immunology, או אימונוביולוגיה, Immunobiology; בעברית: תורת החיסון[1]) היא ענף בביולוגיה העוסק בחקר מערכת החיסון על היבטיה השונים.
בין הנושאים הנחקרים במסגרת האימונולוגיה ניתן למנות:
- ההרכב והתפקוד של מערכת החיסון: תאי דם לבנים, נוגדנים, מערכת הלימפה ועוד.
- האופן בו מערכת החיסון מתמודדת עם פתוגנים (מיקרואורגניזמים מעוררי מחלה) שונים, כגון חיידקים ונגיפים, ועם תאים שעברו התמרה סרטנית.
- חיסונים מלאכותיים.
- בעיות ופגמים במערכת החיסון: מחלות אוטואימוניות, רגישות-יתר ואלרגיה, כשל חיסוני ודחיית שתלים.
- תרופות מונחות: אימונוטוקסינים ונוגדנים הנושאים איזוטופ רדיואקטיבי.
האימונולוגיה נמצאת כיום בחזית המחקר הביולוגי, זאת מכמה סיבות:
- מערכת החיסון מהווה מכשול בפני טכנולוגיות רפואיות חדישות, כגון ריפוי גני, שימוש בחומרים מלאכותיים ליצירת חלקי גוף (כגון תחליפים לעצמות) ועוד. האימונולוגיה מנסה למצוא דרכים לדכא את מערכת החיסון כדי שלא תתקוף את השתלים או הגנים הזרים, תוך שמירת יכולתה של מערכת החיסון להילחם בפתוגנים.
- אחת המחלות הקשות והמדוברות ביותר כיום, בתחילת המאה ה-21, היא הHIV, אשר מאז הופעתה בסוף שנות ה-70 הפכה למגפה של ממש. במחלה הקטלנית תוקף נגיף את תאי מערכת החיסון וגורם לחולה לאבד לגמרי את היכולת החיסונית שלו, ואת יכולתו להתמודד עם מחלות קלות יחסית, אשר אצל חולי איידס הופכות לקטלניות. בשעה שהמיקרוביולוגיה והווירולוגיה מחפשות דרכים להשמדת הנגיף, שוקדת האימונולוגיה על מציאת דרכים למניעת חדירת הנגיף לתאי הדם הלבנים ועל חידוש מלאי תאי הדם הלבנים אצל החולים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אימונולוגיה |
הערות שוליים
- ^ על פי מילון האקדמיה ללשון העברית משנת תש"ט (1949): תּוֹרַת הַחֲסִינוּת
| ביולוגיה | |
|---|---|
|