אמנון רז-קרקוצקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:25, 10 ביולי 2019 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אמנון רז-קרקוצקין (נולד ב-27 בנובמבר 1958) הוא פרופסור חבר להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חייו ופועלו

אמנון (נונו) אפרים רז-קרקוצקין נולד בירושלים. שימש שנים רבות כמורה בבית ספר תיכון בירושלים. למד לתואר שני באוניברסיטה העברית, בהדרכתו של פרופסור ראובן בונפיל. נושא התזה היה: "הצנזור והעריכה: הכנסייה הקתולית והספרות העברית במאה ה-16", והיא פורסמה גם כספר. את הדוקטורט השלים באוניברסיטת תל אביב במכון כהן לפילוסופיה של המדעים, בהדרכתו של פרופסור עמוס פונקנשטיין, ב-1996. בעבודת הדוקטור שלו "ייצוגה הלאומי של הגלות: ההיסטוריוגרפיה הציונית ויהודי ימי הביניים", בחן את האופן שבו פנתה ההיסטוריוגרפיה הציונית לתיאור העבר היהודי הימי-ביניימי. דרך הכתיבה ההיסטורית נבחן המתח היסודי הקשור בהלאמתה של התודעה ההיסטורית היהודית.

שימש כעמית מחקר במכון למחקר מתקדם בברלין וממשיך לכהן שם בוועדת היגוי של פרויקט הבוחן היבטים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים ביחסים של אירופה והמזרח התיכון. כעת מכהן כראש המחלקה להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והיה עמית מחקר במכון ללימודים יהודיים מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה בשנים 19922004 וחבר בוועדת הפרסומים של מרכז זלמן שזר החל מ-2002. מלמד בבית הספר לקולנוע במכללת ספיר, ולימד בעלמא.

קרקוצקין כיהן כראש התוכנית ללימודים רב תחומיים בהמכללה החרדית ירושלים.[1]

הוא נשוי לסופרת הילדים רונית חכם.

מחקרו

מחקרו מתמקד בשני תחומים עיקריים המשתלבים זה בזה לא אחת: האחד יחסי יהדות-נצרות, תולדות הדפוס והצנזורה וראשיתה של המודרניות מנקודת מבט יהודית. השני, התודעה ההיסטורית הציונית, היבטיה השונים והשלכותיה.

הצנזור, העורך והטקסט

הספר בוחן את מקומה של הצנזורה הקתולית על ספרים עבריים שהונהגה בתקופה זו ביחס לגורמים אחרים שעיצבו את התרבות היהודית בתקופת המעבר לדפוס, וכחלק מצמיחת מנגנוני הפיקוח הריכוזיים. הספר זכה בפרס שזר לתולדות ישראל לשנת תשס"ו.

ביקורת החילון והציונות

ביקורת שלילת הגלות בתרבות הציונית

במאמר כפול זה[2] שפורסם בשנים 19931994 בכתב העת "תיאוריה וביקורת", הוא עמד על ההיבטים השונים הנגזרים מתודעת שלילת הגלות כיסוד המכונן של התודעה הישראלית-ציונית, על ההיבטים התאולוגיים הגלומים בתוך תודעה זו תוך חילונם ועל מה שטען כממד ההכחשה העומד ביסודה - הן הכחשת ההיסטוריה של הארץ כבסיס לשלילת הזיכרון הפלסטיני והזכויות הפלסטיניות, והן הכחשת ההיסטוריות של היהודים בארצות השונות. הוא עמד במיוחד על מקומה של תודעה זו בשלילת התודעה המזרחית ומה שראה כפעולות הדיכוי התרבותי והחברתי שהופנו כנגד מזרחים.

ביקורת החילוניות

רז-קרקוצקין מזוהה עם מחשבת ביקורת החילון, ביקורתו של קרקוצקין מופנית בעיקר כלפי התודעה החילונית-ליברלית, תוך מגמה לחשוף את מה שהוא חושב לסתירותיה הפנימיות, כמו למשל במאמר "אין אלו-הים אבל הוא הבטיח לנו את הארץ".[3] מצד אחד הציונות כופרת במציאות ה' ומצד שני היא כובשת את הארץ בשם התנ"ך. בסדרה של מאמרים יצא נגד ההנגדה המקובלת בין דת וחילוניות בישראל וטען שהיא מסתירה את "אופיה האוריינטליסטי" של התודעה החילונית, וכי דווקא הוגים חרדים הציעו עמדות על המדינה כדבר שהוא חולין. הוא הופיע בקלטת בשם "הרצל והציונות", הביקורתית לציונות, שהפיץ הרב אמנון יצחק.

לטענתו רעיון הקידמה החילוני מקורו בדת הנוצרית, והוא המשך מחולן של האמונה הנוצרית בדבר "הברית החדשה" במבטלת את "הברית הישנה" של היהדות.[4]

פעילות פוליטית והתקרבות לתורה ומצוות

רז-קרקוצקין מזוהה עם עמדות פוליטיות רדיקליות היוצאת נגד ההגמוניה החילונית-מערבית בישראל. קרקוצקין יצא נגד מה שהגדיר כרדיפה נגד אריה דרעי.[5] במישור משלים, שנים רבות היה פעיל בהתארגנויות פוליטיות יהודיות-ערביות שונות ותמך של תנועת בל"ד. בזמנו הביע את תמיכתו בעזמי בשארה ובעקרונות של תנועת בל"ד, ויצא נגד מה שחשב כמסע הסתה נגדם.

במספר מאמרים ניסה להציב את העיקרון הלא חילוני של הדו-לאומיות, הן כפי שהוצע בעבר על ידי הוגים דתיים כמו אנשי ברית שלום, והן כמודל לחשיבה בהווה.

כהמשך להגותו ובמקביל לחזרה בתשובה של בנו האמן דוד חכם הרסון התקרב קרקוצקין לקיום תורה ומצוות, והוא סבור כי לא ניתן לייסד מחשבה ביקורתית בזמנינו ללא קבלת העיקרון של תורה מחייבת מן השמיים.

ספרים שכתב

  • הצנזור, העורך והטקסט: הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש-עשרה/ אמנון רז-קרקוצקין. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ה 2005.
  • Exil et souveraineté : Judaïsme, sionisme et pensée binationale, preface par Carlo Ginzburg/ Amnon Raz-Karkotzkin. Paris: La Fabrique editions, 2007.
  • The Censor, the Editor and the Text/ Amnon Raz Karkotzkin, University of Pennsylvanya Press, 2007.

לקריאה נוספת

  • מירי אליאב-פלדון, (על) אמנון רז-קרקוצקין, "הצנזור, העורך והטקסט; הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש עשרה" (תשסה), ציון עב,ג (תשסז) 365-361.
  • יואב גלבר, היסטוריה זיכרון ותעמולה, עם עובד, 2007, עמ' 396-393, 416-414, 445-444, 447, 492.

קישורים חיצוניים

מאמרים מאת אמנון רז-קרקוצקין:

הערות שוליים

  1. ^ חזקי גולדמן, ‏טקס חגיגי להענקת תארים ל-20 סטונדטיות חרדיות, באתר JDN‏, 23.03.2014
  2. ^ אמנון רז-קרקוצקין, ‏גלות בתוך ריבונות - לביקורת ״שלילת הגלות״ בתרבות הישראלית, חלק ראשון, תיאוריה וביקורת 4, סתיו 1993 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת), חלק שני, תיאוריה וביקורת 5, סתיו 1994 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת)
  3. ^ ‫‫ רז-קרקוצקין, אמנון; "אין אלוה-ים, אבל הוא הבטיח לנו את הארץ", ‫ מטעם 3 (2005) 76-71 ‬
  4. ^ אמנון רז-קרקוצקין "חילון והאמביוולנטיות הנוצרית כלפי היהדות". בתוך חילון וחילוניות : עיונים בין־תחומיים עורכת יוכי פישר, מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד, 2015
  5. ^ אמנון רז-קרקוצקין, אמנון רז-קרקוצקין | מי מפחד מאריה דרעי, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2011


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0