אקלים צחיח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:03, 5 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אקלים צחיח, המכונה גם אקלים מדברי או אקלים יבש הוא אקלים השורר בחלקיו הפנימיים של המדבר והוא אקלים קיצוני בדרגת היובש שלו. אקלים זה נע בין קווי הרוחב 20 עד 30.

אחת ההגדרות לאקלים צחיח היא, שכמות המים המתאדים בו מדי שנה גדולה מכמות המשקעים היורדים בו. אזור שבו הטמפרטורה היא מעל 18 מעלות צלזיוס בממוצע שנתי והמשקעים יורדים בו בעונת החורף בכמות של עד 200 מילימטר הוא אזור מדברי הנמצא באזור "האקלים הצחיח". הצמחייה נמוכה ומעטה מאוד. גידולי החקלאות מושפעים מן האקלים השורר באזור. כמות הגשמים מועטה עד מאד ואחוזי הקרינה רבים. יצורים חיים בעלי התאמות מסוגלים להתקיים בסביבה זו, לדוגמה, גמל ושיטה סלילנית. גם האדם מתקשה לחיות באקלים זה ואזורים אלה על-פני כדור הארץ דלילי אוכלוסין. חלק מהתושבים הם נוודים וחלקם יושבי קבע בנאות מדבר, באזורים בהם ישנם משאבי טבע, או נופים מיוחדים המהווים מוקדי משיכה לתיירים.

סוג אקלים זה מתהווה במקומות המרוחקים מהשפעה ימית, במקומות הנמצאים בהשפעת אנטיציקלונים חמים ובמקומות הנמצאים סמוך לזרמים אוקיאנים קרים.[1].

באקלים צחיח יש משרע טמפרטורות גדול, כלומר הבדל רב בין הטמפרטורה ביום והטמפרטורה בלילה. בדרך כלל באקלים צחיח יש סופות חול ואבק.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקלים צחיח בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אלישע אפרת, חיים מסינג, "מילון לגאוגרפיה ולידיעת הארץ",הוצאת "מסדה" בע"מ, תשכ"א, עמוד 45


Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.