אלישע אפרת
 | |
| לידה | 1929 |
|---|---|
| פטירה | 25 בדצמבר 2016 (בגיל 87 בערך) |
| ענף מדעי | גאוגרפיה |
| מקום מגורים | ישראל, גרמניה |
| פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה לשנת 2007. |
| תרומות עיקריות | |
| גאוגרפיה יהודה ושומרון, פרסום אטלסים, פיתוח תווך ארוך | |
אלישע אפרת (1929 - 25 בדצמבר 2016) היה גאוגרף ישראלי, יליד דנציג, פרופסור אמריטוס בחוג לגאוגרפיה שבאוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה לשנת 2007.
קורות חיים
אלישע אפרת נולד בדנציג. כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כנער בן 10, עלה עם אביו לארץ ישראל בעליה בלתי לגאלית באונית המעפילים "אסתיר", וזאת לאחר נדודים במשך ארבעה חודשים בין הים השחור ובאיי הים התיכון. שהה שנתיים באבן יהודה, ולאחר עליית אמו ואחותו, מניצולות אוניית המעפילים פַּטריה, לארץ, עבר עם משפחתו לירושלים. שם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי תחכמוני (1944) וכן את הלימודים העל-יסודיים בגימנסיה העברית רחביה (1948). בשנות הארבעים היה מדריך ומרַכז של תנועת נוער ציונית בירושלים, היה חבר בהגנה ולאחר הקמת המדינה שירת שירות חובה של שנתיים בצה"ל כמדריך לעברית ולידיעת הארץ לחיילים עולים בפיקוד המרכז. השתתף במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים. נפצע במלחמה זו בהגנה על ירושלים בחזית מעבר מנדלבאום.
לימודיו באוניברסיטה העברית לקראת תואר ראשון היו חינוך וגאוגרפיה בשנים 1955-1952, ולקראת תואר שני בגאוגרפיה וסטטיסטיקה בשנים 1957-1955. בשנים 1963-1961 היה תלמיד מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא: "השפעתם של גורמים גאוגרפיים על תכנונו הפיסי של פרוזדור ירושלים" בהדרכתו של פרופסור דוד עמירן[1]. בשנת 1964 השתלם במכון ללימודי חברה בהאג שבהולנד במסגרת לימודי בתר-דוקטור וזכה מטעמו בדיפלומה בתכנון פיסי מקיף.
בשנים 1965–1967 כיהן כמנהל המחלקה לתוכניות ארציות ואזוריות במשרד הפנים, ובמסגרת זאת עבד על תוכנית אב לחוף הים התיכון משנת 1966 שנועד לשמור על חזית חוף פתוחה[2], ותוכנית לפיתוח מרחב ירושלים-אשדוד משנת 1967[3][4]. אפרת המשיך לאחר מכן לעבוד באגף התכנון של משרד הפנים במהלך שנות ה-70[5], ובמסגרת תפקידו עסק בהכנת תוכנית אב לכבישי ישראל משנת 1969, שכללה את התוכנית לכביש 6[6] וגיבוש תוכנית לשימור אתרים[7][8]. בסוף 1970 הוציא ספר על תכנון יהודה ושומרון שכלל תוכנית להקמת עיר יהודית בבקעת הירדן[9].
בשנת 1967 היה מייסד-שותף עם פרופסור משה ברוור בהקמת החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. הוא נתמנה שם למרצה בכיר בגאוגרפיה בשנת 1968, לפרופסור-חבר בשנת 1972[10] ולפרופסור-מן-המניין בשנת 1983. בשנים 1973-1971 כיהן כראש החוג לגאוגרפיה. משנת 1968 ועד לצאתו לגמלאות באוניברסיטת תל אביב בשנת 1997 שימש כחוקר וכמרצה בגאוגרפיה של ארץ ישראל, ביסודות הגאוגרפיה, בגאוגרפיה רגיונאלית, בגאוגרפיה עירונית, בגאוגרפיה שימושית, אקטואלית ותכנונית ובגאוגרפיה יישובית.
היה מרצה אורח באוניברסיטאות זיגן, בון, מנהיים ומינכן שבגרמניה, באוניברסיטאות סנט חוזה וסטנפורד שבקליפורניה ובאוניברסיטאות מילווקי ואקרון באוהיו שבארצות הברית.
בשנות החמישים נתן קורסים ללימוד השפה העברית וידע ארץ ישראל לעולים חדשים בירושלים; הדריך נוער בפעילות למען הקרן הקיימת לישראל; בשנת 1972 היה חבר במשלחת הישראלית הרשמית בכנס העולמי לאיכות הסביבה מטעם האו"ם בסטוקהולם; יצא בשנת 1977 בשליחות הסברה לארצות הברית מטעם משרד התיירות לעידוד התיירות בישראל; ובשנת 1983 יצא בשליחות מטעם מחלקת הנוער של ההסתדרות הציונית לארצות הברית לעידוד העלייה של בני נוער לישראל.
נפטר בשנת 2016 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
מחקריו
בחקר הגאוגרפיה המשיך אלישע אפרת בראשית שנות השישים בעבודתו המקיפה על פרוזדור ירושלים כחבל ארץ יישובי בעייתי וחדש, שבו התווה לראשונה את הגישה הגאוגרפית-רגיונאלית-יישומית בתכנון חבלי פיתוח בישראל. על רקע אינטנסיוויות הבינוי והפיתוח שהתרחשה אז ברוב חלקי הארץ והסכנה להרס שרידי ההתיישבות ההיסטוריים, ביצע את החקר השיטתי הראשון על כ-400 שרידי ההתיישבות הציונית בישראל, והתווה בכך קווים לשימורם, פעולה הנעשית כיום הלכה למעשה על ידי החברה לשימור אתרים שליד החברה להגנת הטבע.
לאחר מלחמת ששת הימים ערך את המחקר הראשון על הגאוגרפיה של יהודה ושומרון, כבסיס של ידע לפיתוח האזור, שפורסם ב-1970 בספר: "יהודה ושומרון - קווים לתכנון פיסי-אזורי". עם התגבשות ההתיישבות היהודית בישראל בשנות השבעים חקר את צורות ההתיישבות העירוניות, תכנונן ואכלוסן על רקע העליות לארץ, ונתן להם ביטוי בספריו על יסודות הגאוגרפיה העירונית ועל הערים והעיור בישראל, שהיוו פריצת דרך בחקר ובהבנת תהליכי העיור בארץ ישראל. בשלב מאוחר יותר הוסיף חַקָר בתחום זה וגיבש את נושאי הגאוגרפיה היישובית העירונית והכפרית בשני ספרים נוספים המהווים כיום ספרי יסוד בתחום.
צמיחתן של עיירות הפיתוח, הישגיהן ומעמדן הארצי והאזורי הביאוהו לחקר של תופעת הערים החדשות, נושאים שמצאו את ביטויים בשניים מספריו שיצאו לאור בעברית ובאנגלית. בשנות השבעים והשמונים נדרש אפרת אל חֵֶקֵר השפעתה של המדיניות הממשלתית על הגאוגרפיה היישובית בארץ, תוצאות מחקר שפרסם בשני ספרים על גאוגרפיה ופוליטיקה בישראל. נוסף על אלה חידש בנושאים גאוגרפיים אקטואליים ועכשוויים של ארץ ישראל בממדי זמן ומקום תוך פיתוח ידע ארץ ישראלי עכשווי בצד מתודולוגיה מחקרית, שמצאה את ביטויה בראשונה בספרו "ישראל - גאוגרפיה בת זמננו".
במחקרים גאוגרפיים אחרים עסק גם באי-השוויון ההתיישבותי בישראל, בדגמים יישוביים קיימים ומוצעים, בהתיישבות ההיסטורית בארץ, ובראשית שנות התשעים חקר את תופעת העלייה הרוסית והשפעתה על הגאוגרפיה היישובית בארץ ישראל. בשנת 1996 גיבש חלק מתוצאות מחקריו הגאוגרפיים בספר כולל על הגאוגרפיה הפיזית, היישובית והאזורית של ארץ ישראל.
בשנת 2002 כתב מילון חדש למונחי ארץ ישראל, ידיעת הארץ ואיכות הסביבה, וב-2004 כתב ספר מסות גאוגרפיות כז'אנר חדש בדיסציפלינה הגאוגרפית של ארץ ישראל תחת הכותרת: "אדם וסביבה בישראל".
החל משנות החמישים בנה אפרת על בסיס חקר גאוגרפי שיטתי את תורת הגאוגרפיה החדשה של מדינת ישראל כתורה מודרנית וסדורה, תוך מעקב וחקר מתמשך אחר הפיתוח, ההתיישבות, הבינוי והשינויים הדמוגרפיים שהתרחשו בארץ, בהוסיפו בהדרגה נדבכים נושאיים ולימודיים, שהניבו ב-30 ספריו, ובעשרות רבות של מאמריו שפורסמו בארץ ובעולם, את תורת הידע הגאוגרפי של ארץ ישראל המהווה כיום הבסיס ללימודי ארץ ישראל במוסדות המחקר והחינוך בארץ. התחומים בידע ארץ ישראל שבהם עסק הם רבים והחלו בכתיבת ספר יסוד על הגאוגרפיה של ארץ ישראל, שפורסם בראשית שנות השישים בעברית (עם א' אורני) ובתרגום לאנגלית, צרפתית וגרמנית, ובהמשך - בכתיבת ספרים על ירושלים וסביבותיה, ההתפתחות העירונית בארץ, ההתיישבות הכפרית לצורותיה, תולדות ההתיישבות ואתריה, יהודה ושומרון ומחקרים בנושאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים והיסטוריים של ארץ-ישראל.
גאוגרפיה רגיונאלית
אפרת חקר את הגאוגרפיה הרגיונאלית של ארץ ישראל בשנת 1965 שבאה לידי ביטוי בעבודתו המקיפה על פרוזדור ירושלים כחבל ארץ יישובי בעייתי וחדש, שבו התווה לראשונה את הגישה הגאוגרפית-רגיונאלית-יישומית בתכנון חבלי פיתוח בישראל תחת הכותרת: "ירושלים והפרוזדור -גאוגרפיה של עיר והר". עם התגבשות ההתיישבות היהודית במרחביה החדשים של ישראל בשנות השבעים חקר את צורות ההתיישבות העירוניות, תכנונן ואכלוסן על רקע העליות לארץ, ונתן להן ביטוי בספריו על יסודות הגאוגרפיה העירונית (1979) ועל הערים והעיור בישראל (1976), שהיוו פריצת דרך בחקר ובהבנת תהליכי העיור בארץ ישראל. הוא תיאר וניתח בהם את התפתחות הערים בארץ, הישראליות והערביות כאחת, מתוך גישה גאוגרפית, כלכלית, חברתית ותכנונית. בשלב מאוחר יותר הוסיף חִקֶר בתחום זה וגיבש את נושא הגאוגרפיה העירונית בספרו: "גאוגרפיה עירונית - יסודות" (1994), שעניינו התפתחות הערים והעיור בעולם מאז ראשית הציוויליזציה עד ימינו. בספר זה דן בעשרות נושאים המתארים והמנתחים את התופעות העירוניות הפיזיות, הכלכליות והחברתיות בעולם מתעייר ואת חיי האוכלוסייה בערים השונות על צורותיהן. בספרו "גאוגרפיה כפרית של ישראל" (1994) תיאר וניתח את הגאוגרפיה היישובית-כפרית כפי שהתפתחה במאות שנות התיישבות יהודית בארץ ישראל, ובו עסק, בין היתר, במפה היישובית החדשה שנוצרה בישראל, בצורות ההתיישבות הכפריות החדשות שנוצרו, בתפרוסת האוכלוסייה הכפרית ובפעילות הכפרית והחקלאית שליוותה את היישוב במדינת ישראל על רקע מדיניות ממלכתית, תנאים פוליטיים משתנים ותכנון פיסי.
עיירות הפיתוח, אי שוויון, עלייה והשטחים
צמיחתן של עיירות הפיתוח, הישגיהן ומעמדן הארצי והאזורי הביאו את אפרת לחקר של תופעת הערים החדשות, נושא שמצא את ביטויו בשניים מספריו שיצאו לאור בעברית ובאנגלית. אפרת רואה את עיירות הפיתוח כתופעה הגאוגרפית והיישובית הבולטת והמשמעותית ביותר שנוצרה במדינת ישראל מאז הקמתה. בספריו: "עיירות הפיתוח בישראל - עבר או עתיד?" (1987) וכן The New Towns of Israel 1948-1988 - a Reappraisal" (1989) ניתנת סקירה על רעיון ייסודן, בנייתן ומידת הצלחתן של העיירות, בפרספקטיבה של עשרות שנות קיומן, אכלוסן, כלכלתן מיקומן, תדמיתן בעיני הציבור ומעמדן כיום. בשנות ה-70 וה-80 חקר אפרת את השפעתה של המדיניות הממשלתית על הגאוגרפיה היישובית בארץ, שהניבו שני ספרים אקטואליים על הגאוגרפיה הפוליטית בישראל. בספריו "גאוגרפיה ופוליטיקה בישראל" (1984) ו-"Geography and Politics in Israel since 1967" מ-1988 עסק אפרת באירועים בעלי המשמעות הגאוגרפית ביהודה ושומרון, ברצועת עזה לשעבר, ברמת הגולן, במאבק היהודי-ערבי בגליל, בהתיישבות הספָר ובנושאים אחרים שהטביעו את חותמם על עיצוב המפה הפוליטית-יישובית החדשה של ישראל. נוסף על אלה יצר תמונה של נושאים גאוגרפיים אקטואליים ועכשוויים של ארץ ישראל בממדי זמן ומקום תוך פיתוח יֶדע גאוגרפי עכשווי בצד מתודולוגיה מחקרית חדשנית, שמצאה את ביטויה בראשונה בספרו "ישראל - גאוגרפיה בתזמננו - עם היבטים לקראת המאה ה-21" (1993).
במחקרים גאוגרפיים אחרים בידע ארץ ישראל גם עסק בגאוגרפיה של רווחה, פער ואי-שוויון (1983) בעולם ובישראל, בתהליכים הפוליטיים והכלכליים המביאים לפער, לעוני, לקיפוח ולתת-פיתוח במדינות ובאזורים, בדגמים יישוביים קיימים ומוצעים, בהתיישבות ההיסטורית בארץ. בראשית שנות ה-90 חקר את תופעת העלייה הרוסית והשפעתה על הגאוגרפיה היישובית בארץ ישראל. בשנת 1996 גיבש חלק מתוצאות מחקריו בידע ארץ ישראל בספר כולל תחת הכותרת: "ארץ ישראל - גאוגרפיה פיזית, יישובית ואזורית', ואילו בשנת 2004 העלה את תרומתו המקצועית הספרותית בספר מסות גאוגרפיות כז'אנר חדש של בדיסציפלינה הגאוגרפית של ארץ ישראל תחת הכותרת: "אדם וסביבה בישראל", שעניינו האדם וזיקתו אל הסביבה בישראל, שבה קיים ניצול-יתר ובלתי סביר של משאביה הטבעיים תוך הפרת האיזון האקולוגי בין בינוי למגורים, תחבורה, תעשייה, ביטחון ועוד, ובין קרקע חקלאית, חופי ים, מקורות מים, חי, צומח וערכי טבע.
מאז שנת 2000 ערך אפרת מחקר גאוגרפי הממפה היבטים שונים של הכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון ובחבל עזה לשעבר. בספרו "גאוגרפיה של כיבוש" (2002) חולל פריצת דרך בתחום הדיסציפלינה הגאוגרפית בהעלאתו לראשונה את יחסי הגומלין בין אדם לסביבה בתנאים של כיבוש טריטוריאלי. בספרו זה הוא דן במכלול נושאים אקטואליים כתכנון פיסי, התנחלויות, הפקעת קרקעות, מקורות מים, העיר ירושלים, דמוגרפיה, כבישים, מדינה פלסטינית עתידה, טרור, מיגון ועוד, נושאים המבוססים על מחקר רב-שנתי שביצע ומעקב מתמיד אחר האירועים בשטחים. הרחבה מתודולוגית ותמאטית בנושא נתן בספרו "The West Bank and Gaza Strip a Geography of Occupation and Disengagement", שבו גם הוסיף את ההיבטים הגאוגרפיים של נסיגת ישראל מרצועת עזה באוגוסט 2005.
גאוגרפיה יישומית-תכנונית
אפרת היה הראשון שפרץ דרך בחקר הגאוגרפיה היישומית-התכנונית בישראל בראשית שנות ה-60 של המאה העשרים, עת שערך (יחד עם י' דש) את תוכנית-האב של ישראל כפי שנתגבשה אצל המתכננים באותה תקופה, וזאת תחת הכותרת The Israel Physical Master Plan בשנת 1964. בתוכנית זו התווה גישה חדשה בהתייחסותה של הדיסציפלינה הגאוגרפית אל הנושאים המרחביים האקטואליים והעתידיים של מדינת ישראל. על רקע אינטנסיוויות הבינוי והפיתוח שהתרחש אז ברוב חלקי הארץ והסכנה להרס שרידי ההתיישבות ההיסטוריים, ביצע אפרת בשנת 1969 את החקר השיטתי הראשון על כ-400 שרידי ההתיישבות הציונית בישראל והתווה בכך קווים לשימורם, שיחזורם והעמדתם לטיילים ולמבקרים והכללתם במסגרת תוכנית ארצית לאתרי התיישבות המבוצעת כיום הלכה למעשה על ידי החברה לשימור אתרים שליד החברה להגנת הטבע. לאחר מלחמת ששת הימים ערך את המחקר הראשון על הגאוגרפיה של יהודה ושומרון בצורת תוכנית-אב כבסיס של יֶדע לפיתוח האזור, שפורסם ב-1970 בספר: "יהודה ושומרון - קווים לתכנון פיסי-אזורי".
האטלסים
חקר הגאוגרפיה היישומית-תכנונית ופיתוח שיטותיה הלכה למעשה הניבו בשנות ה-60 וה-70 את שלושת האטלסים הגאוגרפיים-תכנוניים הראשונים בעריכתו של אפרת, על הנגב הצפוני, על מרחב ירושלים-אשדוד ועל רצועת החוף של ישראל. באטלס על תכנון הנגב הצפוני (1966) תיאר ותחם את הייעודים הפיזיים הקיימים והמוצעים באזור זה תוך כדי ציון מהותם, אופיים והרעיונות התכנוניים לפיתוחם וזאת על מנת לשמש מסמך מכוון ומדריך לפיתוח הנגב הצפוני לאור הנחיות של תכנון ממלכתי סדיר. באטלס על מרחב ירושלים-אשדוד (1967) שאף אפרת לתכנן את שילובו של פרוזדור ירושלים עם מישור החוף באמצעות יצירת זיקה פיזית בין שני המוקדים העירוניים ירושלים ואשדוד תוך כדי גיבוש הצעות לחיזוק הקשרים הכלכליים בין הערים והיישובים הכפריים, אכלוס מרבי של פרוזדור ירושלים והשפלה, צמצום הפער המרחבי בין שלושת המחוזות ירושלים, המרכז והדרום והרחבת שטחי חקלאות ופיתוח חבלי הספָר. באטלס התכנוני של חופי ישראל (1974) שם לעצמו אפרת למטרה לתאר ולתחום את הייעודים הפיזיים הקיימים והמוצעים ברצועת חוף הקרובה עד 2–3 קילומטרים מקו החוף על פי עקרונות תכנון רצויים ומקובלים כשימורקו החוף הטבעי של ישראל, אבטחת גישה חופשית לאוכלוסייה אל קו החוף, שימור חלקי קו חוף כגן לאומי או שמורת טבע, אבטחת אתרי עתיקות שלאורך קו החוף ועוד.
תכנון ארוך-טווח וגאוגרפיה גלובלית
עם המשך הפיתוח המתודולוגי של הגאוגרפיה היישומית-תכנונית כאחד היעדים החשובים שהוביל בדיסציפלינה הגאוגרפית בעידן המודרני, התווה אפרת באמצע שנות השבעים קווי מתאר לתכנון והפיתוח של מדינת ישראל בספרו על "ישראל לקראת שנת 2000" (1978), ובו הקווים העיקריים לפיתוח המדינה בנושאים הגאוגרפיים העיקריים כתפרוסת אוכלוסין, מערך הערים והיישובים, רשתות תחבורה, שטחים פתוחים ועוד. בשנת 1997 פרסם מחקר ממצה על הגאוגרפיה של האדם ועל יחסי הגומלין בינו לבין הנוף והשפעתו הדומיננטית על הגאוגרפיה היישובית והתרבותית על פני כדור הארץ. כמו כן גיבש את תורתו הגאוגרפית-יישומית-תכנונית בספר: "תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות האלפיים" (2003), שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב. בספר זה עסק באורח ביקורתי, לצד מסקנות לעיתים יוצאות דופן, במכלול נושאי תשתית אקטואליים - הפרטת קרקעות חקלאיות, משבר המים, ערים חדשות, יישובים חדשים בגליל ובנגב, קיבוע הבדווים, הבנייה בירושלים, כביש חוצה ישראל, איים מלאכותיים לאורך חופי הים ועוד, וכן בתוצאות מעקב רב-שנים אחר התכנון בישראל מאז הקמת המדינה ודרך ניהולו במוסדות הממשלה.
ספרים ומונוגרפיות פרי עטו ובההדרתו
- דבורה קלן: חייה ומפעלה / הוכן ונערך בידי אלישע אפרת; ירושלים: נאמני הקרן להנצחת שמה של דבורה קלן על ידי מרכז ברנדייס, תשי"ט
- לכסיקון גאוגרפי / בעריכת י. קידר, ח. מסינג, א. אפרת; הכשיר לדפוס אליעזר פטקין; רמת-גן: דבר-מסדה, 1959
- מילון לגאוגרפיה ולידיעת הארץ / אלישע אפרת, חיים מסינג, הוצאת "מסדה" בע"מ, תשכ"א-1960.
- תוכנית-אב פיזית של הנגב הצפוני / אלישע אפרת, אהוד גבריאלי; ירושלים: משרד הפנים, אגף התכנון, תשכ"ו 1966
- תוכנית-אב פיזית של מרחב ירושלים-אשדוד / אלישע אפרת; ירושלים: משרד הפנים, אגף התכנון, תשכ"ז 1967
- ירושלים והפרוזדור: גאוגרפיה של עיר והר / מאת אלישע אפרת; ירושלים: אחיאסף, תשכ"ז 1967
- ישראל-גאוגרפיה של ארץ: ספר יסוד בידיעת ארץ ישראל / אפרים ארני, אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, 1986
- הגאוגרפיה של ארצנו: ספר-יסוד בידיעת ארץ-ישראל / מאת אפרים ארני, אלישע אפרת; מהד’ שלישית מורחבת ומעודכנת, תל אביב: אחיאסף, 1968
- אתרי התיישבות בישראל / אלישע אפרת, אהוד גבריאלי; ירושלים: משרד הפנים, אגף התכנון, תשכ"ט 1969
- יהודה ושומרון: קווים לתכנון פיסי אזורי / אלישע אפרת; ירושלים: משרד הפנים, אגף התכנון, תשל"א 1970
- תוכנית מיתאר ארצית לחופים / אלישע אפרת; ירושלים: משרד הפנים, אגף התכנון, תשל"ד 1974
- תכנון אזורי בגליל המערבי: קובץ מחקרים / משתתפים: אלישע אפרת ... [ואחרים]: ערכו: אלישע אפרת, משה ידעיה; חיפה: החוג האזורי לידיעת הארץ, המועצות האזוריות "סולם צור" ו"געתון", 1975
- ערים ועיור בישראל / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשל"ו 1976, מהדורה מעודכנת ומורחבת תשמ"ח 1988
- ישראל לקראת שנת 2000: היבטים מרחביים של תכנון ופיתוח / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשל"ח 1978
- יסודות הגאוגרפיה העירונית / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשל"ט 1979
- דגמים מרחביים להגשמת אוטונומיה ביהודה ושומרון / מאת אלישע אפרת; תל אביב: פרויקט המחקר על השלום של אוניברסיטת תל אביב, 1980
- גאוגרפיה יישובית של ישראל / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, 1981
- גאוגרפיה של רווחה, פער ואי שוויון / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשמ"ג 1983
- מפת אי-השוויון של ישראל / מאת אלישע אפרת; תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לגאוגרפיה, 1984
- גאוגרפיה ופוליטיקה בישראל / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשמ"ה 1984
- הקמת עיירות הפיתוח בישראל ומעמדן / אלישע אפרת; עוזר מחקר רם הרמלך; תל אביב: המרכז לפיתוח על-שם פנחס ספיר, ליד אוניברסיטת תל אביב, 1987
- עיירות הפיתוח בישראל: עבר או עתיד? / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשמ"ז
- ישראל גאוגרפיה בת-זמננו: עם היבטים לקראת המאה ה-21 / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשנ"ד 1993
- גאוגרפיה כפרית של ישראל / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשנ"ד 1994
- ארץ ישראל: גאוגרפיה פיזית, יישובית ואזורית / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשנ"ו 1996
- גאוגרפיה של האדם / אלישע אפרת; תל אביב: אחיאסף, תשנ"ט 1998
- מילון לגאוגרפיה, ידיעת הארץ ואיכות הסביבה / אלישע אפרת; תל אביב: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג 2002
- גאוגרפיה של כיבוש: יהודה, שומרון וחבל עזה / אלישע אפרת; ירושלים: כרמל, תשס"ג 2002
- גאוגרפיה עירונית: יסודות; מהדורה 3 מעודכנת, תל אביב: אחיאסף, 2002
- תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות האלפיים / אלישע אפרת; תל אביב: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג 2002
- אדם וסביבה בישראל: מסות גאוגרפיות/ אלישע אפרת; תל אביב: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ד 2004
- גאוגרפיה של מצור - היבטים מרחביים של מדינת ישראל מול שכנותיה/ אלישע אפרת; הספר הופק והודפס בדפוס ABC ירושלים תשע"ב/2012. כולל תוכן עניינים, ציורי מפות, מבוא, ביבליוגרפיה ומפתח עניינים.
קישורים חיצוניים
- מאמרים של אלישע אפרת, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- דברים לזכרו, אתר החוג לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב, 28 בדצמבר 2016
- קורות חייו באתר פרס ישראל
- רשימת המאמרים של אלישע אפרת באתר רמב"י
עופר אדרת, אחרי מות | הגאוגרף שקבע כי להתנחלויות אין סיכוי לקיום עצמאי, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016- אלישע אפרת, מובלעות שהפלסטינים לא יבלעו, באתר הארץ, 12 במרץ 2014
- אלישע אפרת, הגיאוגרפיה של ההטבות, באתר הארץ, 18 בפברואר 2014
- אלישע אפרת, הצעת ליברמן: לא הגיונית ולא מוסרית, באתר הארץ, 18 בינואר 2014
- אלישע אפרת, הגליל כבר ערבי, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2013
- אלישע אפרת, שימו את הסודנים במעברות, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2013
- אלישע אפרת, סודנים כן, פלסטינים לא?, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2013
- אלישע אפרת, הכשל הגיאוגרפי של ההתנחלויות, באתר הארץ, 28 ביולי 2013
- אלישע אפרת, אלישע אפרת | רצף טריטוריאלי, באתר הארץ, 27 ביולי 2011
- אלישע אפרת, אלישע אפרת | כמטחווי תותח מהחוף, באתר הארץ, 18 ביולי 2011
- אלישע אפרת, אלישע אפרת | סיבה טובה לפינוי-פיצוי, באתר הארץ, 17 באפריל 2011
- אלישע אפרת, אלישע אפרת | קביעת גבולות פלסטין, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2010
הערות שוליים
- ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, דבר, 15 ביוני 1964
- ^ יחיאל לימור, 89 ק"מ חוף יוקצו לרחצה, מעריב, 11 בינואר 1966
- ^ צבי לביא, מרחב ירושלים ישולב בתכנית פיתוח עם שפלת החוף - מאשקלון עד ת"א, מעריב, 22 במאי 1967
- ^ גיורא שמיס, חזון ירושלים אשדוד, דבר, 26 במאי 1967
- ^ יוסי ביילין, אז מי רצח את החוף?, דבר, 17 בספטמבר 1975
- ^ אוטוסטראדה חדשה תיסלל בשנות ה-70 במזרח שפלת החוף, מעריב, 20 ביוני 1969
- ^ שלמה שבא, אין בית שאי אפשר בלעדיו, דבר, 10 באוקטובר 1969
- ^ שאול הון, הבטון גובר על הרוח, מעריב, 18 ביוני 1970
- ^ אלי אייל, אנו לא רוצים ששכם תהיה לעזה, מעריב, 12 בפברואר 1971
- ^ מינויים והעלאות בדרגה באוניברסיטת תל-אביב, דבר, 24 באפריל 1973
