בית החינוך ע"ש א"ד גורדון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־21:13, 7 במרץ 2019 מאת משתמש ישן (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית החינוך ע"ש א"ד גורדון ברחוב הירקון מס' 248 בתל אביב

א"ד גורדון
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
א"ד גורדון
א"ד גורדון
לוחית זיכרון לבית הספר ע"ש א.ד. גורדון במקום משכנו הישן ברח' ברנשטיין פינת לסל
הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון ברחוב לסל 7 בתל אביב
הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון ברחוב לסל 7 בתל אביב
דגל בית הספר א.ד. גורדון תל אביב
פסל ילד בחדר המדרגות של הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון בתל אביב. כיום הפסל ממוקם ברחבת הכניסה אל בית החינוך בבניין החדש.

בית החינוך לילדי עובדים בצפון ת"א ע"ש אהרן דוד גורדון ובקיצור א.ד. גורדון הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביינים שנוסד ב-1931 בתל אביב. בשנת 2009 למדו בבית הספר כ-640 תלמידים.

בית החינוך הוא מוסד חינוכי בעל מאפיינים ייחודיים, מורשת "זרם העובדים" של ההסתדרות הכללית. לאחר ביטול הזרמים בחינוך, ב-1953, ניתן לו אישור לפעול כמוסד ניסויי ייחודי עם דגשים משלו. בניגוד לרוב בתי הספר היסודיים, שהפכו מאז הרפורמה בחינוך בשנות ה-70 של המאה ה-20 לבתי ספר לכיתות א' עד ו', בבית החינוך נכללות עד היום כיתות א' עד ט'.

היסטוריה

מסגרות חינוך "עמלניות" לילדים ונוער, ברוח תנועת העבודה, הוקמו בארץ ישראל, מראשית שנות העשרים, בקיבוץ כפר גלעדי ובתל אביב במסדרת ההסתדרות הכללית, ועברו גילגולי צורה רבים, עד להתגבשותם בצורתו של בית החינוך בתל אביב, וביישובים נוספים בארץ. בית חינוך הוקם בשנת 1931 על ידי קבוצת הורים השייכת לזרם העובדים, מתוך מטרה מוצהרת לאפשר לאמהות העובדות לצאת ולעבוד במהלך יום הלימודים. לשם כך נקבע יום לימודים ארוך, כנהוג בקיבוץ שהתאפשר בזכות הגשת ארוחת צהרים בחדר אוכל. את היום הארוך ניצלו לעבודה בתחומים שונים ובהם בחדר האוכל בו הילדים הכינו את המנות המוגשות (כיום מסתפקים הם אך ורק בעזרה במטלות היסוד בחדר האוכל: הגשת המנות, סידור המקום וניקוי המקום). רוב שנותיו שכן בית החינוך ברחוב לסל פינת רחוב אדוארד ברנשטיין (הצפון הישן של תל אביב). במקור כלל בית הספר בניין בן קומה אחת ובניין עיקרי שכונה "הבניין הישן". בשנות ה-50 הוקם מבנה נוסף, "הבניין החדש", שאיפשר את הגדלת מספר התלמידים. חלק מהמבנים נהרסו בשנות ה-90 והאחרים שופצו והותאמו למרכז תרבות ולאולפן שהוקמו והופעלו במקום. בית הספר הועתק למשכנו הנוכחי, במתחם בית הספר "לדוגמא" לשעבר ברחוב הירקון 248, בקרבת הים ושדרות נורדאו.

צביון בית הספר

את ציביונו עיצב בעיקר גרשון זק, ששימש מנהלו שנים אחדות. מנהלים נוספים שהשפיעו על העקרונות החינוכיים והחברתיים, שרובם מנחים אותו עד היום, היו אליהו בייליס (הקים יחד עם הצייר אהרון אבני את המדרשה לציור למורים), יצחק שטיין, דימה לוין, מדלנה טרייסר, אלי נחמה, הראל גוטשטיין, שרון לוינהר-בכור. וכיום זיידמן ענת.

אליהו בייליס שהיה מחנך ומנהל בית החינוך נחשב כמנהל שהשפיע הכי הרבה על בית החינוך והמסירות הרבה אל בית הספר גרמה לו לכתוב את הספר "המדריך לחינוך חברתי". המדריך, בו כתוב את כל הסודות של בית החינוך לגבי איך לנהל חברה בעזרת הוועד הפועל של הילדים ולגבי המסורת והתרבות הייחודית לבית החינוך.

בין מורי בית הספר היו דוד אלוני, אלימלך אפשטיין הלוי (א. א. הלוי), יוסף קרקובי-קריב, זאב דומניץ, משה ברקאי, יונה ניב, אליהו ברפמן, טוביה ויסברוט, נח ברקאי, שושנה קרסנר, ד"ר מנחם דור, רותי בז'רנו, אתי לוי, עירית נחום, פרלה זילבר, צבי גולדין-גורן, שלמה קפלן, יונה אטלינגר, מאיר נוי, ד"ר שי פרוכטמן. עם בוגריו של בית הספר נמנים יורם שפטל, אריק איינשטיין, דניאל ברנבוים, שלי טימן, יאיר לפיד, מיכאל (מיכה) רייסר ועלי מוהר. בהתאם לגישה החינוכית המסורתית של "זרם העובדים", בית הספר כולל תלמידים מכיתה א' עד כיתה ט', בית ספר יסודי וחטיבת ביניים.

ישנה חלוקה לשכבה בוגרת, עמה נמנים תלמידי הכיתות ה' עד ט', והשכבה הצעירה. חלוקה זו התאימה לגודלו של חדר האוכל, שבמשך שנים היה האולם היחיד בבית הספר שבו ניתן היה לכנס תלמידים רבים תחת קורת גג אחת. מדי יום שישי מגיעים התלמידים לבושים בחולצה הכחולה שאפיינה את תנועות הנוער הסוציאליסטיות. בחדר האוכל נוהגים לערוך ביום שישי בצהריים מעין קבלת שבת ושירה בציבור. לכל תלמיד נמסר שירון עם השירים שנבחרו לאותו היום. בסוף השנה נאגדים הדפים לחוברת ונמסרים לתלמידים לפני היציאה לחופשת הקיץ. בסיום השירה בציבור, טרם תחילת הארוחה, התלמידים שרים את המנון בית הספר מחרוזת בית חינוך.

בבית הספר מתקיים יום לימודים ארוך, הכולל 6 עד 8 שעות שעות לימוד, עם ארוחה חמה מדי יום. בבית ספר פעם בשנה מתקיים "יום כחול", שהוא יום עבודה. ביום זה כל תלמידי בית הספר הולכים כל שכבה למקום מסוים, ועובדים בו. לדוגמה, עזרה בעמותה כלשהי, ניקוי חופים וכו'.

בית החינוך משלב במסגרתו גם תלמידים לקויי ראייה ועיוורים המקבלים תמיכה ממורים מומחים לנושא אך משתלבים בכל השיעורים ובכל פעילויות בית הספר. בבית ספר הוקם גם "מרכז קש"ת", האחראי על התלמידים לקויי הראייה. כל שנה תלמידי כיתות ו' בבית הספר לומדים במרכז זה על הנושא.

חברת הילדים והוועד הפועל

בבית הספר קיימת "חברת ילדים" - בדומה לחברת הילדים והנוער בקיבוץ- גוף המורכב מתלמידי בית הספר ותפקידו לארגן את החיים בבית הספר באמצעות ועדות: ועדת תרבות, ועדת נוי וקישוט ועדת ספורט, ועדת חדר אוכל, ועדת פינת חי וועדות נוספות.

הוועד הפועל אחראי על סדר היום של תלמידי בית החינוך,  ללא הוועד הפועל,  כותב אליהו בייליס בספרו, "אין-אנו קיימים,  אין המסורת קיימת ואין חינוך הילדים לעבודה שמור לעוד דורות"

ראו גם

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0