חולצה כחולה
החולצה הכחולה היא החולצה המשמשת את חניכי תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות המכונות גם בפי חניכיהן ומדריכיהן "התנועות הכחולות" על שם חולצה זו.
היסטוריה של החולצה הכחולה
צבע החולצה הכחול מסמל את מעמד הפועלים ולכן כשהוקמה בשנת 1924 תנועת הנוער העובד החולצה נבחרה לשמש כמדי התנועה. בשנת 1929 כשהוקמה תנועת השומר הצעיר הארץ ישראלית הוחלט לאמץ את החולצה הכחולה אך צבע השרוך שונה מאדום ללבן. אחרי השואה שינתה התנועה העולמית של השומר הצעיר את חולצתה גם.
כיום
התנועות המשתמשות בחולצה זו כיום נבדלות זו מזו במאפיינים שונים של החולצה:
- הנוער העובד והלומד: שרוך אדום, המסמל את דם הפועלים והעמדות הסוציאליסטיות של התנועה. כינוי החולצה בתנועה הוא "חולצת תנועה".
- השומר הצעיר: שרוך לבן, המשלים את צבעי הלאום בחולצה, ומסמל טוהר מידות (ראו הרחבה בערך השומר הצעיר). כינוי החולצה בתנועה הוא "שומרית".
- המחנות העולים: שבעה כפתורים לבנים שמסמלים את שבעת ערכי התנועה. בנוסף לסמל התנועה מאחור כנהוג בכל התנועות, תפור גם סמל התנועה על הכיס השמאלי. כינוי החולצה בתנועה הוא "חולצה כחולה".
- האיחוד החקלאי: חולצה כחולה (כהה יותר משל שאר התנועות) עם סמל של האיחוד החקלאי בצד שמאל, כאשר בצד שני יש בדרך כלל את סמל הסניף. מאחורי החולצה יש את סמל התנועה ומתחתיה את שם הסניף (או את מספר הגרעין). כינוי החולצה בתנועה הוא "חולצת תנועה" או "חולצת איחוד".
- בני המושבים: שרוך ירוק המסמל את החקלאות, החיבור למרחב הכפרי והשאיפה לשלום,סמל הכיס הקדמי נושא את סמל התנועה.
שירי מורל
בשנת 1925 עלו להופעה חברי "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר" (לימים אפיקים), לכבוד חדר האוכל החדש של קיבוצם בעפולה. ההופעה שנכתבה על ידי מרדכי זעירא ודודיק ורטמן נקראה "חולצה כחולה" וכך גם התלבשו כל המופיעים, כמחווה ללהקות שהיו מופיעות בברית המועצות שלאחר מהפכת אוקטובר, להקות אלו היו להקות של לובשי חולצות כהות שהיו מופיעות במפעלים ומעבירות מסרים פוליטיים בהופעותיהן. ההופעה בחדר האוכל הייתה לכבוד הקמת ההסתדרות וכל קטע בהופעה עסק באחד ממוסדותיה בצורה הומוריסטית וביקורתית. הפזמון של אותו ערב היה השיר שלימים יהיה הבסיס לשלל שירי תנועות הנוער לובשי החולצות הכחולות.[1]
חולצה כחולה במפעלה
תמשוך לבם של כל הפועלים.חולצה כחולה והיא עולה
בלי שום ספק על כל העיתונים.
הגרסה הידועה יותר נכתבה והולחנה אף היא בידי מרדכי זעירא. הבית הראשון בשיר דומה לשתי השורות האחרונות לעיל, תוך החלפת "עיתונים" ב"עדיים" כדלקמן:
חֻלְצָה כְּחֻלָּה, וְהִיא עוֹלָה,
וְהִיא עוֹלָה עַל כָּל הָעֲדָיִים.חֻלְצָה כְּחֻלָּה, וְהִיא עוֹלָה
בְּלִי שׁוּם סָפֵק עַל כָּל הָעֲדָיִים.
(הבית השני זהה לשתי השורות הראשונות בגרסת אפיקים.)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
