ברכת ההודאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:19, 6 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע. ברכת מודים היא אחת משלוש ברכות ההודאה שבסוף תפילת העמידה, ועניינה הוא הודאה לקב"ה על עניינים שונים. הברכה נאמרת לאחר ברכת העבודה ולפני ברכת שים שלום. בחזרת הש"ץ אומרים לאחר הברכה ברכת כהנים.

נוסח הברכה

כיום הנוסח הרווח במרבית הסידורים הוא:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֵד,
צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִּשְעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וַדוֹר.
נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדְךָ
וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקֻדּוֹת לָךְ,
וְעַל נִסֵיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָנוּ,
וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרַיִם.
הַטּוֹב - כִּי לֹא כָּלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְּרַחֵם - כִּי לֹא תַּמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֵד.
וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְּלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם כִּי טוֹב,
הָקֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶּלָה, הָאֵל הַטּוֹב.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

וזה נוסח סידורי תימן:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ.
אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר.
נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וְעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם.
הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלֽוּ רַחֲמֶיךָ. הַמְֿרַחֵם, כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ.
כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָקֵל הַטּוֹב.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

הנוסחים הקדומים

אולם, ממצאים מן הגניזה הקהירית מגלים כי נוסח זה מורחב מאד ונלוו עליו תוספות רבות במשך השנים. באופן כללי ניתן להצביע על שני נוסחים עיקריים, נוסח בבל ונוסח ארץ ישראל. ככל הנראה הנוסח הקדום יותר הוא זה שנהג בארץ ישראל והנוסח הבבלי, שהוא הבסיס לנוסח המקובל כיום, הרחיב אותו - תחילה במעט וברבות השנים רבו התוספות.

הנוסח הארצישראלי

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ
עַל כָּל הַטּוֹבוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁגְּמַלְתָּנוּ וְשֶׁעָשִׂיתָ עִמָנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנֵינוּ
וְאִם אָמַרְנוּ מַטָּה רַגְלֵנוּ - חַסְדְךָ ה' יִסְעָדֶנוּ
בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַטּוֹב לְךָ לְהוֹדוֹת

הנוסח הבבלי

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ (שֶׁ)אַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֵד
עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדְךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקֻדּוֹת לָךְ
וְעַל נִסֵיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וּבֹקֶר
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֵד
כָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

חלוקת הברכה

ניתן לחלק את הברכה לחלקים עיקריים:

  • פתיחה כללית- הודאה כללית לקב"ה. שורות 1–2
  • פירוט ההודאה- פירוט של העניינים עליהם מודה המתפלל. שורות 3–7
  • סיום- אמירות כלליות ביחס להודאה לקב"ה. 8-10
  • חתימת הברכה- שורה 11.

מודים דרבנן

מודים דרבנן - שלט בבית הכנסת ביקיר
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מודים דרבנן

בעת חזרת הש"ץ, כשהחזן אומר את ברכת מודים, אומר הקהל "מודים דרבנן" ("מודים של חכמים"). זהו נוסח "מודים" שאינו ברכה (אין חותמים בה בשם ומלכות) והוא כולל קטע של בקשה להמשך ההגנה והגאולה עליהם מודים בברכה ובחלק הראשון של מודים דרבנן. כך הוא לפי נוסח התימנים (מרבית הנוסחים דומים לנוסח זה למעט שינויים קלים):

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ, אֱלֹקֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית.
בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ.
כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ
לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָֽנוּ מוֹדִים לָךְ.
(נוסח אשכנז וספרד מסיימים: ברוך קל ההודאות).

הוספות בברכה

על הנסים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – על הנסים

בפורים ובחנוכה אומר המתפלל בברכת מודים את נוסח על הנסים. כפי שניתן להסיק משמה, תוספת זו באה להודות לקב"ה על הנסים אשר אירעו בימי חנוכה ופורים לעם ישראל. מוסיפים את "על הנסים" בין המשפט "כי מעולם קיוינו לך", ל"ועל כולם". אם שכח לומר "על הנסים" וסיים את הברכה, אינו חוזר אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

עשרת ימי תשובה

בעשרת ימי תשובה מוסיפים תוספת הקשורה לימים אלה: "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד מוסיפים תוספת זו בין "לעולם ועד" ל"וכל החיים" ולמנהג הספרדים מוסיפים אותה לאחר "וכל החיים יודך סלה" לפני "ויהללו ויברכו". אם שכח לומר תוספת זו אינו חוזר אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

זכור רחמיך

אצל כמה ראשונים וגאונים מובאת תוספת לנוסח זה. בסידור רב עמרם גאון[1] מובאת תוספת ארוכה: ”אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעֲסְךָ וְכַלָּה, דֶּבֶר וְחֶרֶב וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְיֵצֶר הָרַע וְשִׂנְאַת חִנָּם וַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִלוּל ה' וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל גְּזֵרָה רָעָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְּרִיתְךָ”. ואחר כך אומרים "ועל כולם...תמיד שמך מלכנו לעולם ועד" ואז מוסיפים "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". מנהג זה השתמר בנוסח איטליה, אך הנוסח שם קוצר והתוספת של "וכתוב לחיים" נאמרת סמוך לברכת "הטוב שמך", כלומר מיד לאחר התוספת חותמים בברכה "הטוב שמך וכו'".

כיום מנהג בני אשכנז לומר את הנוסח "זכור רחמיך" בחזרת הש"ץ במוספי ראש השנה ובחזרות הש"ץ של כל תפילות יום כיפור, כאשר הם מוסיפים אותו לפני "וכתב לחיים".

אצל הרמב"ם[2] הנוסח הוא ”זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְּרִיתָךְ.” הרמב"ם מציין שהתוספת נאמרת סמוך לחתימת הברכה[3]. כשיטת הרמב"ם נוהגים עד היום יהודי תימן, וכך גם הנוסח בסידור רב סעדיה גאון[4] (ללא המלים "ה' אלוקינו").

לקריאה נוספת

  • יחזקאל לוגר, נוסח תפילת העמידה לחול על פי הגניזה הקהירית, ירושלים תשס"ג, עמ' 184–195
  • בני ויאיר גזונדהייט, 'מודים דרבנן' בבבלי ובירושלמי - בין יהודי התפוצות ליושבי ארץ ישראל, עלון שבות לבוגרי ישיבת הר עציון. תשס"ט/ 2008, עמ' 35-45.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט "ברכת ההודאה", באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ מהדורת פרומקין עמוד קמ"ז
    2. ^ בסדר התפילה המובא בסוף ספר אהבה במשנה תורה
    3. ^ כמו מנהג איטליה שתואר לעיל
    4. ^ מהדורת דודזון, אסף, יואל עמוד רכ

    נוסח ספרד ואשכנז יש לומר שאתה עם קמץ באות ש'

    הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.