דואר זבל
דואר זבל הוא צורה מסוימת של ספאם. באמצעים המגוונים המשמשים להעברתו, דואר הזבל נשלח בתפוצה רחבה על ידי מפרסמים לנמענים שלא נתנו את אישורם לקבלתו. בסוף המאה העשרים, עם התרחבות השימוש בדואר אלקטרוני, משמש המושג "דואר זבל" להתייחסות לדואר זבל אלקטרוני, אך המושג נוצר עוד קודם לכן, ומתייחס לכל דרכי העברת המסרים: דואר, פקס, טלפון, מסרון וכדומה.
דואר זבל כפשוטו
דואר זבל, במשמעות הפשוטה של מושג זה, הוא דבר דואר פרסומי (עשוי נייר) שהוכנס לתיבת הדואר של אדם. דואר זבל אינו ממוען לנמען מסוים, אלא מחולק בצורה שיטתית לכל תיבות הדואר בבניין מסוים או ברחוב מסוים. בדרך כלל דואר זבל אינו נשלח באמצעות הדואר, אלא מחולק על ידי מי שנשלח ספציפית למטרה זו. בדרך כלל דואר הזבל הוא עלון פרסומת. לעיתים, כדי להשיג לו תשומת לב רבה יותר, הוא מוכנס לתוך מעטפה, כך שידמה למכתב רגיל. מאז שבני האדם החלו להשתמש באמצעי תקשורת נוספים כמו טלפונים וטלפונים ניידים, ונמצאו שיטות לאוטומציה בחיוג, הורחב דואר הזבל גם למשמעות זו.
עיקר הבעיה בדואר זבל היא ההטרדה הגדולה שהוא גורם למקבליו. לעיתים מתלווה לכך גם עלות ממשית. בעוד שלפרסום רגיל (בעיתון, בטלוויזיה ובשלטי פרסום) האדם יודע להתייחס ולהימנע ממנו, אם רצונו בכך, לפרסום באמצעות דואר זבל אין לאדם אמצעי ניפוי. כך למשל אם דואר הזבל ממוען לתיבת הדואר שלו הוא זה שצריך לברור את הדואר הרגיל מדואר הזבל, ואם דואר הזבל מושמע בטלפון, הוא עלול להיות מוטרד בשעות לא שגרתיות ולגלות שחברה מסוימת מבקשת את תשומת לבו בזמנו הפנוי רק בשביל להשמיע לו הודעה מוקלטת, או שהוא עלול לגלות שכל נייר הפקס במשרד התבזבז על פרסומת שהוא לא חפץ בה כלל.
בשלב שבו נכנס לשימוש הדואר האלקטרוני הוא הפך ל"מלך דואר הזבל", בשל עלותו האפסית, ובכך גם העלה למודעות את סוגי דואר הזבל האחרים.
דואר זבל אלקטרוני
ערך מורחב – דואר זבל אלקטרוני
"דואר זבל" המתקבל בדואר אלקטרוני, המוכר גם בשמו הלועזי "ספאם" (באנגלית: Spam), משמעו הצפה של תיבת-הדואר בכמות אדירה של מסרי דואר אלקטרוני. אלו נשלחים בידי מפרסמים (המכונים לעיתים "ספאמרים") מתוך מניעים כלכליים בעיקר, אך גם לשם מטרות זדוניות כגון דיוג והפצת וירוסים וסוסים טרויאניים. בעוד דואר זבל מסוגים שונים כרוך בעלות מסוימת, עצם משלוח האימייל הוא בחינם, דבר שהפך את דואר הזבל באמצעות אימייל למטרה מועדפת. מטרתם של הספאמרים היא לפרסם מוצר או שירות, כך שיגיע לידיעתם של אנשים רבים ככל האפשר. הציפייה היא כי אלו ייכנסו לאותו אתר אינטרנט המופיע בפרסום, יבצעו רכישה של מוצר או ימלאו את פרטיהם האישיים בטופס אלקטרוני. הודעות דואר הזבל האלקטרוניות נשלחות לרשימה גדולה של כתובות, ללא בקשה מצד הנמענים לקבלן. אנשים רבים שאינם מעוניינים לקבל דואר זבל מנסים לסנן את הודעות הזבל באמצעות תוכנות ייעודיות או הפעלת מסננים ("פילטרים") בתוך תוכנת הדואר. לעיתים, תולעי מחשב עושות שימוש בדואר זבל.
המצב המשפטי בישראל
במאי 2008 אושר בכנסת תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים), שעל פיו אין לשלוח דבר פרסומת (שהגדרתו בחוק: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת") באמצעות פקס, דואר אלקטרוני, מערכת חיוג אוטומטי או מסרון (SMS), אלא אם כן הנמען הסכים לכך מראש בכתב או בשיחה מוקלטת.[1]
בדברי ההסבר להצעת החוק מוסבר המניע לחקיקתו:
תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת (לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, הודעות SMS ופקסימילה), המכונה "spam", הפכה בשנים האחרונות למטרד ציבורי כלל-עולמי, והיקפה מצוי במגמת עליה חדה. יודגש כי התופעה והיקפה מצויים במגמת עליה חדה (לפי נתונים שפרסמה נציבות האיחוד האירופי, בשנת 2003 עלה נפח הודעות ה-spam המופצות באמצעות דואר אלקטרוני על 50% מכלל התעבורה העולמית של הודעות דואר אלקטרוני).
תופעת ה-spam מעוררת בעיות במישורים שונים, ובהן - בעיות של אבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא היתר והפצת וירוסים, פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו, פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני, פגיעה בעסקים בשל אובדן זמן והשקעת משאבים. תופעה זו מעמיסה עלויות מיותרות על הציבור, ובכלל כך על מפעילי תקשורת (בעלי התשתיות, ספקי אינטרנט וכו'), עסקים, משתמשי אינטרנט פרטיים ורשויות העוסקות באכיפה.
— [2]
ימים ספורים לפני תחילת אכיפתו עלו קריאות לדחיית יישומו בפועל בשל המשבר הכלכלי שחל באותה התקופה, אך בשל היותו חוק שעבר 3 קריאות בכנסת אין בסמכות משרד התקשורת לדחותו[3]. אשר על כן, ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) לפיו "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען." החוק החדש הנו הן אזרחי והן פלילי. מי שיקבל פרסומת בניגוד לחוק יוכל לפנות לבית משפט, ובסמכות בית המשפט לקבוע פיצויים של עד 1,000 ש"ח לכל הודעה, ללא הוכחת נזק, וכן להטיל קנס נוסף על השולח. החל מאפריל 2009 חוק זה עמד במבחן משפטי, ועל פיו תובעים זכו בסכומי כסף שונים, במספר בתי משפט[4].
ביולי 2014 נקבעה הלכה בבית המשפט העליון בעניין גובה הפיצוי על כל הודעת זבל. בפסק-דין[5] על שני ערעורים בתיקים שהגיעו מבית-המשפט לתביעות קטנות ונדחתה בקשתם לערעור במחוזי. השופט אליקים רובינשטיין הותיר בידי השופטים את שיקול הדעת להפחית את הפיצוי, כאשר נקודת המוצא היא הסכום המרבי, ממנה יש להפחית במקרים המתאימים. השופט הזכיר שעל-פי החוק, אם הנמען לא אישר את שליחת ההודעות אליו, אסור למפרסם לשלוח הודעות, ולכן גם מבלי שהנמען יבקש את הסרתו מהרשימה, המפרסם עובר על החוק וחייב בפיצויו של הנמען. ב-21.6.15 קבע[6] בית המשפט לתביעות קטנות בקריות, פיצוי שיא של 617 אלף ש"ח בגין הפצת דואר זבל, ב-87 תביעות שאוחדו להליך אחד כנגד חברת "אור הקסם". בפסקי דין אחרים נפסקו פיצויים של עשרות או מאות שקלים להודעה.
לקריאה נוספת
- אלעד שרף "דואר־זבל בישראל — סקירת הדין המצוי והדין הרצוי" משפט ועסקים ג, 425 (2005).
- דן חי תורת המסר - בין דיוור ישיר ל'ספאם' (2012).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דאר זבל |
- יובל קרניאל, חוק המחשבים ודואר זבל - טיפול מקומי בתופעה גלובלית, שערי משפט ד, 467 (2006)
- אהוד קינן, ניב ליליאן, אושר החוק למניעת דואר זבל, באתר ynet, 27 במאי 2008
- אדר שלו, ניסוי: מה קורה כשעונים לדואר זבל?, באתר ynet, 2 ביולי 2008
- ynet, חוק דואר הזבל: מה יקרה ב-27 בנובמבר?, באתר ynet, 18 בנובמבר 2008
- PsakDin.co.il, שלחו דואר זבל - וישלמו 10,000 שקל לתובעת, באתר ynet, 24 במרץ 2013
- אבינועם מגן, מדריך לקראת כניסת חוק דואר זבל לתוקף, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 26 בנובמבר 2008
- סיני גז, דואר זבל כי ימלוך, באתר nrg מעריב, 30 בדצמבר 2009
- חוק דואר זבל מדריך איגוד האינטרנט הישראלי לחוק דואר הזבל
- דואר זבל באתר "דיני רשת" - חדשות, מאמרים ופסיקה בנושא
- קטגוריית דואר זבל באתר "PClaw - דיני אינטרנט" - מאמרים וידיעות בנושא דואר זבל
- ניצן סדן, כך תתבעו ספאמרים, באתר ynet, 7 בפברואר 2011
- פרסום באינטרנט, או מדוע דוא"ל זבל הוא רעה חולה ?
- החלטת ביהמ"ש לתביעות קטנות ת"א יפו - אחריות מוטלת גם על העסק המפרסם וגם על מי ששלח עבורו את הדואר זבל
- פסק דין פיצוי של 2,000 ש"ח בגין משלוח 2 פרסומות דואר זבל
הערות שוליים
- ^ חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח-2008, ס"ח 2153 מיום 1 ביוני 2008
- ^ הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 33), התשס"ה-2005, ה"ח 182 מיום 20 ביוני 2005
- ^ אדר שלו, אהוד קינן, ח"כ כחלון: "לדחות את יישום חוק הספאם", באתר ynet, 25.11.2008
- ^ אשכול בנושא, הפורטל המשפטי לאינטרנט. קיבלה 22 הודעות ספאם ותפוצה ב-11,000 ש', באתר ynet, 7.10.2009
- ^ פסיקתו של רובינשטיין, לגבי קביעת גובה הפיצויים על דואר זבל וביטול חובת בקשת הסרה, באתר בית המשפט העליון, יולי 2014
- ^ 1 ליאת בר סתו, גיא ליברמן, 22.6.15
