דואר זבל אלקטרוני
דואר זבל אלקטרוני, או בקיצור דואר זבל הוא צורה של ספאם. דהיינו, דואר זבל אלקטרוני הוא שיווק או קידום דעות דרך הדואר האלקטרוני באופן המהווה הטרדה.
דואר זבל מטריד את מי שמקבל אותו בשל כמותו הגדולה, תוכנו שאינו מעניין את המקבל או במקרים רבים אף מעליב את המקבל או מציג בפניו חומר שאינו ראוי להצגה בפני הקבוצה אליה משתייך המקבל, שימוש בשקרים ובהטעיות אחרות לשם שיווק (כותרת שמאפשרת לחשוב שהמכתב הגיע מהבנק של הנמען והונאה או העוקץ הניגרי).[1] כמות דואר הזבל הרבה מטרידה גם את ספקי האינטרנט בכך שהיא מעמיסה את מחשבי הספק. אנשים רבים אינם מעוניינים בקבלת דואר זבל, ומנסים לסנן את הודעות הזבל באמצעות תוכנות ייעודיות או הפעלת מסננים ("פילטרים") בתוכנת הדואר. לעיתים, תולעי מחשב עושות שימוש בדואר זבל.
רקע
אחד היתרונות הגדולים של אמצעי התקשורת האלקטרוניים הוא, שהשימוש בהם זול מאוד. הדואר האלקטרוני הוא זול ומהיר. אפשר לבנות בקלות יחסית תוכנה, שתשלח באופן אוטומטי דואר אלקטרוני או מסרים מידיים להמוני אנשים בו-זמנית.
אנשים וחברות הגיעו למסקנה, כי הפרסום באינטרנט הוא אמצעי יעיל, שכן באמצעותו אפשר להגיע לקהל של מיליוני אנשים בהשקעה פעוטה. אמצעי פרסום זה הפך מטרד בעיני רבים, שאינם מעוניינים לקבל פרסומות. הודעות הפרסומת הבלתי רצויות גודשות את תיבת הדואר האלקטרוני, מכבידות על התקשורת ומטרידות את המקבל שצריך לברור את ההודעות הרלוונטיות .
ניסיונות בעולם להלחם כנגד ספאמרים באמצעות בתי משפט, חברות ייעודיות שפועלות בדרכים שונות, ואף פרסום שמם של גדולי הספאמרים, לא צלחו עד כה.
היסטוריה
דואר הזבל האלקטרוני הראשון נשלח ב-3 במאי 1978 באמצעות Arpanet. כשגארי תוקרט מחברת ייצור המחשבים DEC שרצה לפרסם את הדגמים החדשים למשפחת המיני מחשבים מסוג System-20. הוא שלח ל-357 איש מסר שהכיל הזמנה להגיע להשקת הדגמים החדשים.[2]
הודעת הדואר האלקטרוני המסחרית הראשונה הופצה ברשת האינטרנט בתחילת שנת 1994 על ידי בני זוג מפניקס, אריזונה, עורכי הדין לורנס קנטר ומרתה סיגל, שפרסמו את מומחיותם בנושא מתן שירותים משפטיים למהגרים לארצות הברית ולמבקשי ויזה. בשנת 2004 הוגשה בישראל תביעת דואר הזבל הראשונה.
חברת סיסקו מערכות דיווחה כי ב-2009, הסתכם הנפח הכולל של דואר זבל של עשר המדינות המובילות בעולם ב-34.7 טריליון הודעות. בראש הרשימה הובילו ברזיל עם 7.7 טריליון הודעות, ארצות הברית עם 6.6 טריליון הודעות, והודו עם 3.6 טריליון הודעות.[3]
דואר זבל אלקטרוני
ספאם דרך הדואר האלקטרוני הוא הדרך הנפוצה ביותר לשליחת פרסומות באינטרנט. לעיתים קרובות, שולחי דואר זבל משתמשים בתכסיסים שונים כדי לעקוף את מסנני הדואר האלקטרוני. לעיתים הם מנצלים פרצות אבטחה בשרתים המאפשרים שליחת דואר אלקטרוני, פרצות דוגמת הזרקת דואר אלקטרוני ועוד. ספאמרים משיגים כתובות דואר אלקטרוני בכמה אמצעים: איסוף כתובות מהודעות של Usenet, רישומי DNS, או סריקת אתרי אינטרנט. בעקבות השימוש המתגבר בדואר זבל תוך התחזות לגולשים אחרים, שרתי שליחת דואר רבים הפכו להיות שרתים מאובטחים, שדורשים אימות באמצעות שם וסיסמה של שולח הדואר האלקטרוני. גם התנהגות לא זהירה של גולשים עלולה לגרום להגברת דואר הזבל, בין ההתנהגות הזו ניתן למנות פרסום של כתובת דואר אלקטרוני באתרי אינטרנט כמו פורומים, שליחת דואר אלקטרוני באמצעות אתרי אינטרנט, או הפניות של דואר אלקטרוני הלאה באופן שכל שרשרת המכותבים יכולה ליפול לידיו של ספאמר.
חקיקה האוסרת דואר זבל
ערך מורחב – דואר זבל#המצב המשפטי בישראל
בארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי החוק קובע עונשים על משלוח דואר זבל. חקיקה זו מאפשרת פגיעה בשולחי דואר זבל ובמפרסמים המשתמשים בשירותיהם (ראו דוגמה), ותורמת לצמצום דואר הזבל הנשלח.
בישראל, הצעת חוק האוסרת משלוח דואר זבל נדונה ואושרה, והחל מה-1 בדצמבר 2008 דוא"ל פרסומי ללא הסכמה מראש נאסר על פי החוק.[4]
ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), לפיו "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען". דבר פרסומת מוגדר כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה", אך אינו כולל תעמולה פוליטית והתרמה לצורכי בחירות.
לחימה בדואר זבל אלקטרוני
- ערך מורחב – לחימה בדואר זבל אלקטרוני
לחימה בדואר זבל אלקטרוני כוללת שיטות הגנתיות, שבהן המשתמש מנסה לצמצם את הנזק מדואר זבל, ושיטות התקפיות, שמטרתן פגיעה בשולח של דואר זבל. פעולות אלה כוללות:
- סינון אוטומטי של דואר נכנס, כך שדואר זבל יימחק או יועבר לתיקייה נפרדת, כך שלא יפריע לקריאת דואר לגיטימי. הצורך בהעברת דואר זבל לתיקייה נפרדת נובע מקיומו של זיהוי שגוי - זיהוי הודעה לגיטימית בתור דואר זבל.
- הסוואת כתובת הדואר האלקטרוני, כך שזו לא תיפול לידיהם של שולחי דואר זבל.
- מלכודת ספאם - זיהוי שולחים של דואר זבל. בשיטה הזו משתמשים בכתובות דואר אלקטרוני שלא היו בשימוש זמן רב או שלא היו בשימוש בכלל ומפורסמות באתרי אינטרנט בצורה שבוטים של זבלני דואר אלקטרוני יגלו אותן ויוסיפו אותן לרשימת התפוצה שלהם. כך, כל הודעת דואר אלקטרוני שמגיעה לאחת מהכתובות האלה ניתן לקבוע בוודאות שמקורה בזבלן דואר אלקטרוני.
- תקיפת השולח של דואר זבל, והפיכתו לקורבן של מתקפת דואר זבל.
- דיווח לספק שירותי אינטרנט על שולח של דואר זבל המשתמש בשירותיו, לשם חסימתו של שולח זה.
לקריאה נוספת
- דן חי, תורת המסר - בין דיוור ישיר ל'ספאם', ויטל הוצאה לאור, 2012.
- אלעד שרף "דואר־זבל בישראל — סקירת הדין המצוי והדין הרצוי" משפט ועסקים ג, 425 (2005).
קישורים חיצוניים
- "חוק דואר זבל" באתר האיגוד הישראלי לאינטרנט
- אתר הספאם מקור הביטוי, לפי ההשערה המובילה.
- יניב דרוקמן ואחרים, דואר זבל - ההסדרה של דואר אלקטרוני לא רצוי (המרכז למשפט וטכנולוגיה, חיפה, 2004)
- איי פי, יצרנית הספאם תבעה בעלות על המילה – והפסידה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2006
- חדשות, מאמרים, פסיקה וחקיקה על דואר זבל באינטרנט, באתר דיני רשת
- שחר סמוחה, שמישהו יוריד את הזבל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2003
- קפטן אינטרנט, מיליארד דולר פיצויים על דואר זבל, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2004
- עומר טנא, חוק דואר זבל - המדריך, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2008
- פרסום באינטרנט, או מדוע דואר זבל הוא רעה חולה ?
- הגנת האתר מפני דואר זבל
רן לוי, מכתבי שרשרת ותרמיות בדואר האלקטרוני, באתר "עושים היסטוריה", 25 בינואר 2008 (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- פסק הדין תק 2115/07 שמואל בר-זיו נגד ציפי פלד בעניין חוקיות דואר זבל אלקטרוני.
- מדע בזיוני: לוף, חזיר כומר ושופט - רשימה מקיפה שמתמקדת בשיטות של עיבוד שפה טבעית לזיהוי וסינון ספאם.
- דו"ח הספאם של סימנטק (הקישור אינו פעיל, 10.06.2012), פורטל SECi
- יובל קרניאל "חוק המחשבים ודואר זבל - טיפול מקומי בתופעה גלובלית" שערי משפט ד, 467 (2006).
- הלכת גלסברג
- הלכת חזני
הערות שוליים
- ^ Krishnamurthy, S, The Ethics of Conducting E-Mail Surveys, Readings in Virtual Research Ethics: Issues and Controversies, 2002, in SSRN
- ^ שחר סמוחה, שמישהו יוריד את הזבל, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2008
- ^ Brasil assume a liderança do spam mundial em 2009, diz Cisco, באתר IDG NOW!, 8 בדצמבר 2009
- ^ חוק איסור "דואר זבל" אושר בכנסת