הקהילה הבין-לאומית
הקהילה הבינלאומית הוא מונח המשמש לעיתים קרובות בעיתונות ובדיפלומטיה בהתייחס למגעים המתנהלים בין מדינות העולם בפורומים דיפלומטיים שונים, ולהחלטות המתקבלות בפורומים האלה. למונח אין הגדרה משפטית או אקדמית ברורה, ומשמעותו עשויה להשתנות על-פי ההקשר שבו משתמשים בו. יש המשתמשים במונח במשמעות של כלל מדינות העולם. משמעויות אחרות שעשויות להיות למונח הן כלל המעצמות או הארגונים הבינלאומיים הגדולים.
במילון האנגלי של קיימברידג' המונח מוגדר כך: מדינות העולם המגבשות דעה או פועלות יחד כקבוצה. לדוגמה, "חטיפת בני ערובה אינה מקובלת והקהילה הבינלאומית חייבת להתנגד לכך בתוקף."[1]
הביטוי "הקהילה הבינלאומית" משקף תפיסה שעל-פיה לכל מדינה בעולם יש חובות וזכויות הבאות לידי ביטוי ביחסיה עם מדינות אחרות, וכי ארגונים בינלאומיים הם מעין רשויות להסדרת היחסים בין המדינות. למעשה, נובע מהתפיסה הזאת כי מדינות העולם מתייחסות זו לזו באופן דומה לאזרחים בתוך מדינה מסוימת, וכי הארגונים הבינלאומיים הם המקבילה לרשויות השלטון במדינה. השקפה זו נעשתה נפוצה לאחר מלחמת העולם הראשונה, והתבטאה בהקמת חבר הלאומים, ובהתערערות שיטת הבריתות הצבאיות שהייתה נפוצה באירופה לפני המלחמה (ותרמה במידה רבה לפריצתה). ניצנים ראשונים להשקפה הזאת הופיעו עוד קודם לכן עם הקמת הצלב האדום ב-1864.
בשנת 1999 כתב המזכיר הכללי של האומות המאוחדות דאז, קופי אנאן, מסה בשם "משמעות הקהילה הבינלאומית" בה פרש את השקפתו בנושא זה. בין השאר כתב: ”מה מחבר את כולנו לקהילה בינלאומית? במובן הרחב ביותר זהו חזון משותף של עולם טוב יותר עבור כל האנושות, כפי שנקבע, למשל, במגילת האומות המאוחדות. יש תחושה רווחת של פגיעוּת לנוכח ההתחממות הגלובלית, והאיום הנשקף מהתפשטותו של נשק להשמדה המונית. ישנם כללי מסגרת למשפט בינלאומי פומבי, יש את אמנות ז'נבה והסכמים אחרים בנושאי זכויות האדם. באותה מידה קיימת תחושה שיש הזדמנויות המשותפות לכולנו, ולכן אנו בונים שווקים משותפים ומוסדות בינלאומיים כמו האו"ם. ביחד אנחנו חזקים יותר.”[2]
הערות שוליים
- ^ the international community meaning in the Cambridge English Dictionary, באתר מילון קיימברידג'. (באנגלית)
- ^ קופי אנאן, "The Meaning of International Community", במאגר המידע של האו"ם., 30 בדצמבר 1999 (באנגלית)
