ויולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:27, 1 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויולה

וִיּוֹלָה (בעברית: כּוֹנֶרֶת) היא כלי נגינה ממשפחת כלי הקשת.

הויולה גדולה במקצת מהכינור, ובעלת צליל מעט נמוך יותר ועמוק - היא מכוונת בקווינטה אחת מתחת לכינור, ומכאן שמיתריה, מן הגבוה לנמוך, הם לה, רה, סול ודו - בדומה לכיוון של הצ'לו, הנמוך ממנה באוקטבה.

התווים לוויולה נכתבים במפתח דו - אלט (לא כמו רוב כלי הנגינה שנכתבים במפתח סול או בפה, כמו הפסנתר). צורתה כצורת הכינור, והיא מעט גדולה ממנו. הוויולה היא מרכיב הכרחי ובלתי-נפרד ברביעיית כלי הקשת הקלאסית (שני כינורות, ויולה וצ'לו), בתזמורת כלי קשת ובתזמורת סימפונית, והיא עשויה להימצא בהרכבים קאמריים או תזמורתיים אחרים, כגון חמישיית כלי קשת, רביעיית פסנתר וכדומה.

לאורך הדורות לא זכתה הוויולה לכבוד רב, וכמעט תמיד היא עמדה בצל אחיה - הכינור והצ'לו. מספר היצירות שנכתב לוויולה מועט ביחס אליהם, וגם מספר הוויולנים קטן מאד יחסית.

סוגי הוויולות

בתקופות הרנסאנס והבארוק היה כלי בשם "ויולה דה גמבה" (viola da gamba), אותו החזיקו בין הברכיים כמו הצ'לו. פירוש המילה "דה גמבה" הוא "של רגל". הוויולה דה גמבה הייתה דומה לצ'לו, גם בגודלה וגם במנעד הצלילים שלה. אבל כיוון המיתרים ומספרם היה שונה. בצ'לו יש ארבעה מיתרים ובוויולה דה גמבה חמישה או ששה. מיתריה של ויולה זו היו עשויים ממעיים של כבש, כמו בעבר. לוויולה זו הפסיקו לכתוב במאה ה-18, והיא הפסיקה להתפתח מאז. את יצירות הוויולה דה גמבה נהוג לנגן כיום מדי פעם בוויולה או בצ'לו, לעיתים בעיבודים.

ויולה דה בראצ'ו - כלי מיתר ממשפחת הוויולות, שממנו התפתח הכינור המודרני וצורות המשנה שלו. הוויולה דה בראצ'ו הייתה קיימת במאות ה-16 וה-17 והתקיימה לצד הכינור, אם כי נבדלה ממנו. פירוש המלה בראצ'ו הוא "זרוע", ובנגינה בכלי נהגו לתמוך את הכלי על הזרוע ובסנטר, בדומה לצורת האחיזה בכינור של היום.

ויולה דה גמבה

ויולה ד'אמורה - "כינור האהבה" - כלי ממשפחת הוויולות ולו 6 - 7 מיתרי מגע, המתוחים על צוואר הכלי ונתנים לכוונון ומתחתם מספר דומה של מיתרי תהודה, ללא אפשרות כוונון הנשמעים יחד עם מיתרי המגע ונותנים יחד צליל מיוחד.

ויולונצ'לו - זהו הצ'לו הנפוץ, השייך למשפחת הוויולות. זהו כלי בס שהתפתח מן הוויולה.

קיים כלי קשת הנקרא וִיוֹלוֹטה - זוהי ויולה-טנור, והיא הומצאה ב-1891 בגרמניה. מספר היצירות שנכתבו לוויולוטה קטן מאוד.

  • משפחת הכינורות ומשפחת הויולות הן אינן אותה משפחה.[דרוש מקור]

מנעדה של הוויולה הרגילה:

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:כלי נגינה

פרמטרי חובה [ סיווג ] חסרים
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית כלי נגינה ריקה.