ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי
פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| בניין הפנימיה (מימין) ובית המדרש (משמאל) בישיבה המרכזית בלוד | |
 אתר מורשת עולמית | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה חסידית - חב"ד |
| תקופת הפעילות | שנת תרצ"ח (1938) – הווה |
| מייסדים | הרב אליעזר קרסיק |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל היא ישיבה ותיקה של חסידות חב"ד במסגרת רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש. מוסדותיה שוכנים בלוד ובכפר חב"ד.
היסטוריה
בשנת תרצ"ח (1938) נוסדה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" על ידי הרב אליעזר קרסיק, לימים יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. הרב חיים שאול ברוק היה אחד מראשי הישיבה והמשפיע הראשי בה[1]. שנה לאחר הקמת הישיבה החל לכהן כר"מ ראשי הרב שלום נח ברזובסקי, בחודש אלול ה'תש"א פתח הרב ברזובסקי את ישיבת סלונים ובמקומו התמנה הרב דוד פוברסקי שכיהן כר"מ ראשי במשך שלוש שנים עד הקמת ישיבת פוניבז'. לאחר עזיבת הרב פוברסקי התמנה הרב יואל קלופט כר"מ ראשי בישיבה[2]. מלבדם כיהן בישיבה גם הרב דוד חנזין ר"מ[3].
לאחר בוא ניצולי השואה מארצות אירופה נוצר צורך להקים ישיבה נוספת. הרב זושא וילמובסקי ביקר בשנת תש"ט (1949) בלוד וראה בסמוך לבתי הגרעין הראשון של שיכון חב"ד לוד בניין נטוש בן שלוש קומות. הוא הכריז על המקום כישיבת תומכי תמימים. הישיבה שם כונתה ה"פרדס", משום ששכנה ליד פרדס תפוזים. אחרי חג הפסח תשי"א (1951) התאחדו שתי הישיבות לישיבה אחת, והיא נקראה 'ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית'[4].
ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב ישראל גרוסמן והרב יעקב כ"ץ. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היה הדמות הדומיננטית בה עד לפטירתו בשנת תשל"א, אז מונה לתפקיד הרב מנחם מנדל פוטרפס. את הישיבה ניהל עד לפטירתו אפרים וולף בסיוע בנו ברק'ה וולף. אחריו מנהל אותה מנשה חדד.
בשנת תשט"ו (1955) הוקם בכפר חב"ד תחת הנהלת הישיבה 'בית הספר למלאכה' שיועד עבור העולים החדשים. הוא שילב לימודי קודש עם לימודי מקצוע. הוא נסגר בתשנ"ו (1996). בשנת תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור רצחני בבית הספר שבעקבותיו קרא האדמו"ר מחב"ד להרחיב את הישיבה ומוסדותיה.
בב׳ באייר תשי"ח (22 באפריל 1958) נערכה הנחת אבן הפניה לבניין הישיבה הגדולה בכפר חב"ד בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, ראשי ישיבות, אדמו"רים, חברי כנסת ועוד. הבניין נחנך בשנת תשכ"ג (1963).
בשנת תש"ל (1970) הוקם מוסד מקביל לבית הספר למלאכה בקריית מלאכי על ידי הרב יוסף הרטמן. בשנת תשע"ה זכה בית הספר בפרס מנהל החינוך הדתי של משרד החינוך[5]. בית הספר פעיל כגוף עצמאי.
בשנות השמונים פתחה הישיבה סניפים במגדל העמק, קריית גת, קריית מלאכי ובראשון לציון. עם השנים הפכו הסניפים לעצמאיים. בנוסף מפעילה הישיבה כולל אברכים בבניין 770 שבכפר חב"ד, בראש הכולל עומד הרב שלום בער לבקובסקי.
ישיבה גדולה - כפר חב"ד
.jpg)
בבניין הישיבה הגדולה בכפר חב"ד היו שתי קומות של פנימיה, ובשנת תש"מ נוספה קומה שלישית. בקומת הקרקע היה אולם לימודים, מטבח וחדר אוכל. בי"ג בטבת תשכ"ג עברו התלמידים המבוגרים מלוד לבניין החדש. בית המדרש לא הספיק עבור התלמידים, וכבר בב' באייר תשכ"ג נערכה הנחת אבן הפינה לבית מדרש חדש. בי"ב בתמוז תשכ"ו נערכה חנוכת הבניין שנקרא ׳בית פנחס׳, על שם החסיד פנחס אלטהויז. באותה חגיגה נערכה מגבית ׳מגן האלף׳, שבה נקראו החסידים לתרום אלף לירות. המגבית אפשרה לישיבה להשלים את הבניין, כולל חדרי לימוד, בשנת תשכ"ט (1969). המבנה תוכנן על ידי האדריכל יוסף שנברגר[6].
עד ה'תשע"ה היה ראש הישיבה הרב יעקב כ"ץ. אחד מראשי הישיבה לאחר פטירתו היה הרב מאיר צבי גרוזמן עד לפטירתו בה'תשע"ז. את מקומם ממלאים הרב יוסף יצחק בלינוב המכהן כראש הישיבה, ולצידו הרב אליהו לנדא והרב יעקב גולדשמיד.
מלבד המסלול הרגיל - קיים בישיבה מכון ללימודי סמיכה לרבנות על ידי הרב דב טברדוביץ.
המשפיע הראשי הוא הרב שניאור זלמן גופין, לפניו מילאו את התפקיד הרב מנחם מנדל פוטרפס והרב שלמה חיים קסלמן.
תלמידי הישיבה מוציאים קובץ "הערות התמימים ואנ"ש" המכיל חידושי תורה של רבני ותלמידי הישיבה. מדי שנתיים יוצא לאור ספר פלפולים שבו חקירות תורניות בגמרא, הלכה, מנהג ועוד, מאת רבני הישיבה ותלמידיה[7].
נכון לשנת הלימודים תשע"ט (2018) לומדים בישיבה כמאתיים בחורים[8].
ישיבה קטנה - לוד
בשנת תשכ"ח החלה בניית מבנה חדש לישיבה בלוד, בקרבת מקום.
בראשות הישיבה עומד הרב יצחק אייזיק קעניג. המנהל הרוחני הוא בנו, הרב מנחם מרדכי. המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן.
נכון לשנת הלימודים תשע"ט (2018) לומדים בישיבה כ־300 בחורים[8][9].
ישיבה קטנה - אוהלי תמימים כפר חב"ד
ישיבת 'אוהלי תמימים' בכפר חב"ד מיועדת לתלמידים המתקשים להשתלב במוסדות הרגילים. בישיבה כיתות קטנות מהרגיל[דרושה הבהרה] והלימודים כוללים שיעורים רבים יותר ופחות לימוד בחברותא ביחס למקובל בישיבות. הישיבה נמצאת בשטח שבו היה בעבר בית הספר למלאכה[10]. בשנת הלימודים תשע"ז (2017) למדו בה כמאה בחורים[8]. ראש הישיבה הוא הרב אליהו וילהלם.
לקריאה נוספת
- נרות להאיר, שישים שנים להקמת הישיבה בישראל.
- ימי תמימים, סדרה בת 8 כרכים העוסקת בכתבי הרבי מליובאוויטש אל אפרים וולף בנוגע לניהול הישיבה. הוצאת קה"ת, תשס"ד-תשע"ב (2004-2012).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישיבת תומכי תמימים בלוד |
- אודות ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ל"ד
- ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, באתר 'חלון אחורי', 13 באוקטובר 2018
הערות שוליים
- ^ ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
- ^ שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנוכי: על הרב אליעזר קרסיק, כפר חב"ד: מכון אהלי שם, תשע"ב, עמ' 188–191: "ראשי הישיבה".
- ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד
- ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד
- ^ אתר מנהל החינוך הדתי, זוכי הפרס לשנת תשע"ה
- ^ מיכאל יעקבסון, חלון אחורי, סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד
- ^ נכון לאדר תשע"ז יצאו לאור 250 קבצים ו-24 ספרי פלפולים
- ^ 8.0 8.1 8.2 מפת הישיבות החב"דיות תשע"ז: כל הנתונים ● פרויקט ענק, COL.
- ^ הישיבה בלוד היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה ביותר של חב"ד בעולם
- ^ נחנכה סדנא ללימודי חשמל ב'אהלי תמימים', באתר col
