קריית מלאכי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קריית מלאכי
סמל קריית מלאכי
Kiryat Malakhi Aerial View.jpg
מבט מהאוויר על העיר
שם בערבית קסטינה
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אליהו (ללו) זוהר
גובה ממוצע[1] ‎62‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 21,809 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎94
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.2%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 4,804 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎32
תחום שיפוט[2] 4,540 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎200
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3648
    - דירוג מדד ג'יני
‎212
לאום ודת[2]
יהודים: 98.2%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.3%
גילאי 5 - 9 9.2%
גילאי 10 - 14 7.6%
גילאי 15 - 19 7.5%
גילאי 20 - 29 18.5%
גילאי 30 - 44 17.3%
גילאי 45 - 59 15.0%
גילאי 60 - 64 4.5%
גילאי 65 ומעלה 9.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 17
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 11
תלמידים 4,292
 –  יסודי 2,582
 –  על-יסודי 1,710
מספר כיתות 203
ממוצע תלמידים לכיתה 21
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס

קִרְיַת מַלְאָכִי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ("קסטינה") המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה בתש"י כמעברת קסטינה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות. העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (Angeles בספרדית - מלאכים), שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת ה'תשנ"ח, ובשנת ה'תשע"ב התגוררו בה כ-21,200 אלף תושבים.

היסטוריה

בשנת ה'תרצ"ג רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל" לבני המעמד הבינוני[3]. במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט[4], במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון.

במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת ניסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית.

לאחר המלחמה יושב המחנה הבריטי הנטוש בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום בחשון ה'תשי"א. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע.

בתשי"ב הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. על פני השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל לשליחת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומרירות מרמות האבטלה התפשטה בקרב תושבי המקום, שהתפתחה לעיתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים.

אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות - בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים תשכ"ט-תשל"א מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה.

בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנים האחרונות שכונה חדשה בשמה המקורי - קריית שמואל.

ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו 3 אזרחים ישראליים ועוד 2 אזרחים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.

מעמד מוניציפלי

בתחילה השתייכה קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה. בשנת ה'תשי"ח היא הוכרזה כמועצה מקומית[5]. בשנת ה'תשנ"ח[6], לאחר שמספר תושביה עלה לכ-20,000 איש, הייתה לעיר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בקריית מלאכי 21,809 תושבים (מקום 94 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לקריית מלאכי דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 57.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,637 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[7]

קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 16.4%[8].

ראשי המועצה והעיר

בית הספר למלאכה בקריית מלאכי

רבני העיר

רבה האשכנזי הקודם של העיר היה רבי ישראל אריה גרשטנקורן, שכיהן ברבנותו במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה רבי יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רב העיר הוא הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד.

באייר ה'תשע"ב החליטה מועצת העיר למנות את הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי לרב[10], אך ההחלטה לא בוצעה בפועל[11].

באלול ה'תש"ע הוקם בעיר, על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי. יחד עמו מונו לדיינים - הרב יעקב שוויכה והרב שמואל אוחנה (חתנו של רב העיר)[12].

שכונות העיר

שכונת נחלת הר חב"ד

נחלת הר חב"ד
מידע
שם נוסף נחל'ה (נחלת הר חב"ד)
עיר קריית מלאכי
תאריך ייסוד 1969
מייסדים הרבי מליובאוויטש
על שם הרבנית חנה שניאורסון[13]
מספר תושבים -

בתשכ"ט, הקימו חסידי חב"ד שכונה עבור חסידים שעלו מרוסיה באותה העת, בדרומה של קריית מלאכי. השכונה אכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. השכונה, הנקראת בשם נחלת הר חב"ד[14], התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים‫[15].

לקראת פסח תשכ"ט, שלח הרבי מליובאוויטש שני ספרי תורה לשכונה, כעידוד למתיישבים החדשים[16].

השכונה מנוהלת על ידי הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, המכהן גם כמזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד. הניהול הפרטני מנוהל על ידי ועד שכונתי פנימי בראשות הרב מרדכי גורודצקי, ושניים מנציגיה נכנסו לכהן בעירייה. התפתחות השכונה הרחיבה את שטחה הבנוי של קריית מלאכי לכיוון דרום, וקרבה אותה לעבר מושב כפר ורבורג.

בשנת ה'תש"ס קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש, על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין, וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם "נחלת מנחם". בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות, ולהם מקווה טהרה ובית כנסת 'תפארת אליעזר'.

בשכונה קיימים מוסדות רבים הכוללים בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 'בית הר"מ' (ישיבה קטנה), ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש (לעולי רוסיה ולחוזרים בתשובה), כולל אברכים. כמו כן קיימים בה בית ספר למלאכה (לצעירים מוגבלים ובעלי צרכים מיוחדים) ומועדוני נוער[15], המנוהלים על ידי הרב אלימלך הרצל.

בשנת ה'תשס"ט יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" להרחבת השכונה. מיקומו של "פס חב"ד" הוא בין שכונת נחלת הר חב"ד לנחלת מנחם. בתשע"ה החל האכלוס בדירות שבפס חב"ד.

במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה נפגע בניין בשכונה בעיר מפגיעה ישירה של רקטת גראד, ונהרגו שלושה אזרחים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. תוכנית ליישוב עברי חדש, דבר, 23 בספטמבר 1936
  4. מי עוזר להתקפות על קריית שמואל, דבר, 5 בספטמבר 1936
  5. תוקם מועצה מקומית בקרית מלאכי, חרות, 8 באוגוסט 1958
  6. אכרזת העיריות (קריית מלאכי), התשנ"ח - 1998, 8 באפריל 1998, קובץ התקנות 5897, עמ' 708–709, 10 במאי 1998
  7. פרופיל קריית מלאכי באתר הלמ"ס
  8. "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015
  9. הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית קריית מלאכי, ילקוט הפרסומים 4164, 17 בנובמבר 1993, עמוד 728
  10. מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר, יום שני, ט"ו אייר תשע"ב
  11. אלי ג'אן, כתבנו בדרום, קרית מלאכי: כמה רבנים יש לעיר? תלוי את מי שואלים, כיכר השבת
  12. מנחם כהן, בדרך לרב קרית-מלאכי: הרב ירוסלבסקי מונה לאב בית-הדין, באתר חב"ד און ליין, י"ג אלול תש"ע
  13. ראשי תיבות בשינוי אותיות של שמה הפרטי
  14. שם השכונה נחלת הר חב"ד הוא גם ראשי תיבות בהיפוך של "חנה", על שם חנה שניאורסון
  15. 15.0 15.1 עדינה חכם, מציאות בנחלת חב"ד: 5 חדרים ב-600 אלף שקל, באתר ynet, 29 במאי 2012‬
  16. תיעוד נדיר: הרבי מלווה ס"ת לנחלת-הר-חב"ד בתשכ"ט, COL


ראשי עיריית קריית מלאכי
חיים גושן עבודי דוד-אלבג משה קצב יוסף ונונו משה שמעון ליאור קצב מוטי מלכה יוסי חדאד אליהו זוהר
19591960 19601969, 19701974 19691970, 19741981 19811993 19931998 19982003 20032013 2013 2013 - מכהן