מגדל העמק

מגדל העמק

בניין העירייה במגדל העמק
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אלי ברדה
גובה ממוצע	‎212 מטר
תאריך ייסוד	1953
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2023 (אומדן)
- אוכלוסייה	27,172 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	82
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.6% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	3,123 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	71
תחום שיפוט	8,700 דונם
- דירוג ארצי	143
(למפת הכרמל מוגדלת)   מגדל העמק (למפת הכרמל רגילה)   מגדל העמק (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מגדל העמק (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מגדל העמק 32°40′41″N 35°14′36″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	157
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3785
- דירוג ארצי	186
לאום ודת   יהודים: 88.8%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 11.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 8.6% גילאי 5 - 9 8.3% גילאי 10 - 14 7.6% גילאי 15 - 19 8.4% גילאי 20 - 29 13.3% גילאי 30 - 44 17.5% גילאי 45 - 59 15.8% גילאי 60 - 64 5.2% גילאי 65 ומעלה 15.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 26 –  יסודיים 13 –  על-יסודיים 15 תלמידים 5,586  –  יסודי 3,172  –  על-יסודי 2,414 מספר כיתות 271 ממוצע תלמידים לכיתה 23.3 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.migdal-haemeq.muni.il

כיכר הכניסה למגדל העמק. הפסל הוא ישראל פרימו

המגדל במגדל העמק שבראשו הייתה אמורה להיות "מסעדה מסתובבת"

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

שם

בחודשיו הראשונים נקרא המקום מוג'דל כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן, אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק" כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה.

היסטוריה

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בקרבת הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין, שזכו לכינוי "הסינים".

מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. כדי לאפשר את שילובן בעיר הועתק קטע כביש 75 (טבעון נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2023 (אומדן), מתגוררים במגדל העמק 27,172 תושבים (מקום 82 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 69.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,998 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות

• גן ישראל
• יסמין
• יערת העמק
• יפה נוף
• מגדל אור
• מצפה העמק
• נוף העמק
• פנינת העמק
• יד לבנים
• קריית רבין
• רמת אשכול
• רמת בלפור
• רסקו
• שכונת שלום
• קריית חינוך
• חימר
• פנחס ספיר
• מערבית

תעשייה

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

• אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
• אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
• פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל. מסילת העמק - מסילת הרכבת מחיפה לבית שאן, עוברת בסמוך לו.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם נילית, האמה וטאואר-ג'אז.

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, 4 גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל 4 בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף ”אורט רוגוזין”. בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים.

בעיר ממוקם מרכזה של רשת החינוך הארצית "מגדל אור", שהוקמה על ידי רב העיר, יצחק דוד גרוסמן.

החל משנת 2014 פועל בעיר גרעין זמר מטעם המחנות העולים, הגרעין מכיל כ-15 צעירים בשנת שירות הפועלים בהרבה מסגרות חינוך בעיר- בתי ספר, מועדונים ועוד.

תרבות ופנאי

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997

כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל "הפועל מגדל העמק" בליגה הלאומית בכדורסל.

ראשי המועצה והעיר

• 1957 - 1953: נאג'י קוויטי, יושב ראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים .
• 1959 - 1957: אברהם זלוסצר (בן שמעון), ממובילי הקמת היישוב מטעם המוסדות המיישבים, ראש הוועד הנבחר הראשון, שימש לאורך שנים רבות סגן ומ"מ ראש המועצה.
• 1977 - 1959: צבי אלדרוטי, ראש המועצה הראשון
• 1978 - 1977: יעקב טולדנו
• 1998 - 1978: שאול עמור. משנת 1988 - ראש העיר
• 1998 - מכהן: אלי ברדה

סמל העיר

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

• ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
• גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
• שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
• בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

• אתר העירייה
• טוביה כרמל, במגדל העמק? - "הכל בסדר", מעריב, 18 באוגוסט 1966
• יערה שאלתיאל, ערן חמו, נירית קורן-לורנס ונמרוד גצוב, מגדל העמק: "אימוץ אתר" - הכשרת פארק ארכאולוגי, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2007