מגדל העמק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל העמק
סמל העיר
סמל העיר מגדל העמק
סמליל ממותג של העיר
סמליל ממותג של העירייה - בשימוש מראשית העשור השלישי של המאה ה-21
בניין העירייה במגדל העמק
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יקי בן חיים
גובה ממוצע[1] ‎212 מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 27,803 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 82
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,196 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 70
תחום שיפוט[2] 8,700 דונם
    - דירוג ארצי 151
32°40′41″N 35°14′36″E / 32.6780193999794°N 35.2432518455981°E / 32.6780193999794; 35.2432518455981
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי 160
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3785
    - דירוג ארצי 186
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.4%
גילאי 5 - 9 8.5%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 8.2%
גילאי 20 - 29 12.8%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 15.7%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 15.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 25
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 15
תלמידים 5,690
 –  יסודי 3,241
 –  על-יסודי 2,449
מספר כיתות 282
ממוצע תלמידים לכיתה 22.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.migdal-haemeq.muni.il
כיכר הכניסה למגדל העמק. הפסל הוא ישראל פרימו
המגדל במגדל העמק שבראשו הייתה אמורה להיות "מסעדה מסתובבת"

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

שם העיר

בחודשיו הראשונים נקרא היישוב מוג'דל כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם[4]. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן[5], אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק"[6] כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן-צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל[7]. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה[8].

היסטוריה

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בשטח הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל, שתושביו ברחו לנצרת בעת שנכבש בזמן מלחמת השחרור[9]. הכפר הוכרז כנכסי נפקדים ועבר לחזקת רשות הפיתוח[10]. חלק מתושבי הכפר היו נוצרים קתולים ובעת שהוקם ביקש נציג האפיפיור שיותר להם לחזור לכפר, אך הוא נענה בסרוב[11]. היישוב הוקם במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין[12]. מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בשטח הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל, שתושביו ברחו לנצרת בעת שנכבש בזמן מלחמת השחרור[13]. הכפר הוכרז כנכסי נפקדים ועבר לחזקת רשות הפיתוח[14]. חלק מתושבי הכפר היו נוצרים קתולים ובעת שהוקם ביקש נציג הכס ה"קדוש" שיותר להם לחזור לכפר, אך הוא נענה בסרוב[15]. היישוב הוקם במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין[16].

מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988.

בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. באותה עת הועתק קטע כביש 75 (טבעון-נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה כדי להסיט את התנועה הבינעירונית אל מחוץ לעיר. בשנת 1993, בתקופת ממשלת רבין השנייה, הוכרזה מגדל העמק אזור עדיפות לאומית ועקב כך זכתה לסיוע, מענקים, הטבות מס ותמריצים שונים, כדי למשוך אליה תושבים ויזמים[17]. מעמד אזור העדיפות הלאומית של מגדל העמק חודש אחר כך מספר פעמים[18].

הרחבת העיר

בינואר 2012 ועדת גבולות שהקים משרד הפנים בראשות פרופסור ערן רזין, בעקבות סכסוך גבולות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל, עיריית מגדל העמק וכפר יפיע, החלטה שכ־1,100 דונם יעברו משטחי קיבוץ כפר החורש שבמועצה האזורית עמק יזרעאל לשטחה המוניציפלי של מגדל העמק. זאת לטובת הקמת שכונת ענק בת 4,500 יחידות דיור[19]. במקביל באותה עת הוחל בתכנון תוכנית מתאר חדשה לעיר שתכפיל את מספר התושבים מכ-25,000 ל-50,000[20].

בדצמבר 2016 אושרה תוכנית להקמת שכונה חדשה בעיר, המשתרעת על שטח של כ-1,400 דונם, שתכלול כ-4,500 יח"ד[21]. השכונה החדשה, שכונת "שריד" ממוקמת מדרום מערב לשכונת "מצפה העמק"[22], חלק מהשכונה הוקם במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן"[23]. בנובמבר 2017 נחתם הסכם גג לבניית כ-6,000 יחידות בעיר[24]. ביוני 2018 הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז הצפון אישרה להפקדה את התכנית להקמת השכונה החדשה, על השטחים שסופחו לעיר מצפון מערב[25]. בפברואר 2019 החלה הקמת השכונה בשם "קריית בגין"[26].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים במגדל העמק 27,803 תושבים (מקום 82 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 73.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,698 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[27]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות

  • גן ישראל
  • יסמין
  • יערת העמק
  • יפה נוף
  • מגדל אור
  • מצפה העמק
  • נוף העמק
  • פנינת העמק
  • יד לבנים
  • קריית רבין
  • רמת אשכול
  • רמת בלפור
  • רסקו
  • שכונת שלום
  • קריית חינוך
  • חימר
  • פנחס ספיר
  • מערבית
  • נחל צבי
  • תשי"ג
  • תימורים
  • זבולון
  • קדש

כלכלה ותחבורה

תעשייה

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

  • אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
  • אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
  • פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם סנפרוסט[28], נילית, מפעלי חמצן וארגון[29], KLA[30], האמה וטאואר-ג'אז.

תחבורה

במרכז העיר ממוקם במסוף מגדל העמק ממנו יוצאים קווי אוטובוס עירוניים ובינעירוניים.

ב-29 באוגוסט 2016 נחנכה תחנת הרכבת מגדל העמק – כפר ברוך על מסילת העמק מחיפה לבית שאן[31], והשירות לציבור החל בה ב-16 באוקטובר 2016[32].

חינוך

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, ארבעה גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל ארבעה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף "אורט רוגוזין". בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים. בנוסף הוקמה בעיר גם אולפנת תפארת, אולפנה לבנות של מוסדות נחלת ישראל. הרשות זכתה פעמיים בפרס החינוך הארצי בשנת 2009 ובשנת 2021.

תרבות ופנאי

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997
כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל הפועל נעם בליגה הארצית בכדורסל. בכדורגל מייצגת את העיר הפועל מגדל העמק בליגה.

בעיר פועל קיבוץ מחנכים של תנועת המחנות העולים ומספר מועדוני נוער וילדים ביניהם: מועדון הקוביה, בית שוקו, תימורים ומרכז מוזיקה.

ראשי המועצה והעיר

מפלגות בעיר

נכון לקדנציה ב-2024[33]

יקי בן חיים, יהושוע כ"ץ. הירוקים
סרגיי אוקלנדר, הלנה ציטמן, יורי סוקולסקי, איליה חייט. מגדל העמק ביתנו
נחום אסולין, חיים דהן, ברוך אביסרור, אלעד מנחם. ש"ס
אלגריה בן קסוס, יוסי פינטו. "תנופה"
דורון אלחרר, דוד זגורי. "למען אחיי"
אלי בקסיס. הליכוד

סמל העיר

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

  • ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
  • גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
  • שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
  • בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

הישגים בתחום ההתנדבות העירונית

בעיר מערך מתנדבים גדול, הזוכה להערכה ולפרסים, מהם:

  • מגן שר הרווחה
  • 2017 אות קהילה מתנדבת
  • מאי 2022 אות 'עשות משפט ואהבת חסד'[34]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952
  5. ^ ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953
  6. ^ החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953
  7. ^ הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון
  8. ^ בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965
  9. ^ פניית תושבי מג'דל היושבים בנצרת, על המשמר, 29 בספטמבר 1948
  10. ^ י. ושיץ, לעג לרש, על המשמר, 13 בספטמבר 1949
  11. ^ רפאל בשן, נציג הוותיקן בישראל תובע להחזיר קרקעות ערביי מוג'ידל, מעריב, 2 באוקטובר 1953
  12. ^ מעברות  סופחו למועצות מקומיות, הארץ, 26 ביולי 1954
  13. ^ פניית תושבי מג'דל היושבים בנצרת, על המשמר, 29 בספטמבר 1948
  14. ^ י. ושיץ, לעג לרש, על המשמר, 13 בספטמבר 1949
  15. ^ רפאל בשן, נציג הוותיקן בישראל תובע להחזיר קרקעות ערביי מוג'ידל, מעריב, 2 באוקטובר 1953
  16. ^ מעברות סופחו למועצות מקומיות, הארץ, 26 ביולי 1954
  17. ^ השינויים במפת איזורי העדיפות הלאומית, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
  18. ^ ספיר פרץ, ‏איזורי התעשייה יוקנעם, מגדל העמק ונהריה - הפכו איזורי עדיפות לאומית א' קבועים, באתר גלובס, 15 ביולי 2002
  19. ^ שירלי ששון-עזר, אחרי 16 שנה: שטחי עמק יזרעאל יעברו למגדל העמק לבניית דירות, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2012
  20. ^ תוכנית 221-0201715 מגדל העמק
  21. ^ אלפי אליהו שאולי, ‏לאחר הרכבת, הגיעו הדירות: ייבנו 1,800 יח"ד במגדל העמק, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016
  22. ^ אריאל רוזנברג, ‏מגדל העמק: נמכרה הדירה האחרונה במצפה העמק, באתר גלובס, 6 ביולי 2008
  23. ^ טל תפוחי, ‏"מחיר למשתכן" במגדל העמק: רווח יזמי של 10% בלבד, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2016
    אורי חודי, ‏מחיר למשתכן: נסגרו מכרזים בדימונה ובמגדל העמק, באתר גלובס, 8 במרץ 2018
  24. ^ עמר כהן, ‏דיור / מגדל העמק: הסכם לבניית כ-6,000 יחידות דיור בכמיליארד שקלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בנובמבר 2017
    אתר למנויים בלבד גילי מלניצקי, "דירות יעלו 700-640 אלף שקל": כחלון הציג את הסכם הגג למגדל העמק, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2017
  25. ^ מגדילים, לראשונה: מגדל העמק תבנה שכונה על אדמות עמק יזרעאל, באתר Magdilim, ‏2 ביוני 2018
  26. ^ ורד לוי, מגדל העמק: השכונה החדשה 'קריית בגין' עולה על הקרקע, באתר mynet‏ העמק, 13 בפברואר 2019
    דוד ורטהיים‏, מדור חדש: שכונת התקווה. איפה מסתתרת הבוננזה הבאה?, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2021
  27. ^ פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס
  28. ^ גולן פרידנפלד, ‏סנפרוסט רוכשת קרקעות במגדל העמק בהיקף 41 מיליון שקל, באתר גלובס, 6 ביולי 2005
    שני אשכנזי, ‏חשד לדליפת אמוניה במפעל סנפרוסט במגדל העמק; 100 עובדים פונו, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2020
  29. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, קרן פימי מכרה את הבעלות המלאה במפעלי חמצן וארגון תמורת 575 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2020
  30. ^ יניב הלפרין, ‏KLA ישראל תגייס כ-150 עובדים חדשים השנה, באתר "אנשים ומחשבים"
  31. ^ אתר למנויים בלבד אורן דורי, רכבת העמק עלתה על הפסים: תיפתח רשמית בנובמבר, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2016
  32. ^ 64 שנים אחרי שנסגרה: רכבת העמק שוב נוסעת על המסילה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2016
  33. ^ עיר מגדעל העמק, חברי מועצת העיר, באתר העיירה מגדל העמק, ‏2023
  34. ^ מגדל העמק זוכה בפרס ערכי ויוקרתי: "אות עשות משפט חסד", באתר בלינקר, ‏2022-03-08


ראשי עיריית מגדל העמק
כמועצה מקומית נאג'י קוויטי
(מועצה ממונה)
אברהם זלוסצר
(מועצה ממונה)
צבי אלדרוטי יעקב טולדנו שאול עמור
1953–1957 1957–1959 1959–1977 1977–1978 1978–1988
כעירייה שאול עמור אלי ברדה יקי בן חיים
1988–1998 1998–2024 מכהן - 2024
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38293056מגדל העמק