סחר חליפין
סַחַר חֲלִיפִין (באנגלית: Barter; "בַּרְטֶר") הוא שיטת מסחר המבוססת על החלפת סחורות ושירותים בין שני אנשים או יותר. בשיטה זו לא קיים מוצר אשר מוגדר כאמצעי חליפין (כמו הכסף בו נעשה שימוש בימינו), ולפיכך אין הבחנה בין קונה ומוכר, מפני שכל משתתף בסחר משמש בו זמנית הן כקונה והן כמוכר.
בניגוד למה שנהוג לחשוב סחר חליפין אינו שיטת המסחר העתיקה ביותר בעולם - אמנם כבר בסוף העת העתיקה אכן נהגו אנשים להחליף מוצרים שייצרו או נכסים שהיו בידם, תמורת מצרכים או נכסים של אנשים אחרים בהם חפצו, וכן לשלם במוצרים תמורת עבודה או שירות (כך למשל, רועי צאן החליפו בשר וחלב עם איכרים שגידלו פירות וירקות, ובעליו של שדה חיטה שילם לעובדיו באלומות חיטה (או בקמח, לאחר סחר חליפין שלו עם בעל טחנת קמח, או בכיכרות לחם, לאחר סחר חליפין נוסף עם מאפייה)) אך לא קימות ראיות לכך שהדבר קדם לשימוש בכסף[1]. ככל הנראה השיטה הכלכלית שקדמה לכסף היא כלכלת מתנות.
חסרונות
חסרונו העיקרי של סחר זה נובע מכך שהוא מסורבל למדי. הסרבול נובע בעיקר מהסיבות הבאות:
- הוא מאלץ כל קונה להפוך גם למוכר או לספק שירות: אדם החפץ במוצר מסוים (כלומר - קונה) נדרש לא רק למצוא אדם אחר המחזיק באותו מוצר ומוכן לסחור בו (כלומר - מוכר), אלא גם להשיג מוצר שאותו אדם יסכים לקבל תמורת המוצר שבידיו, או לספק לו שירות נחוץ.
- הוא יוצר קושי בהתאמת שווי הסחורה המוחלפת. אפשר למשל לתאר רועה צאן שמסתובב עם גדי, ומנסה לקנות מחמישה אנשים שונים פירות וירקות. מה יעשה? האם יאלץ "לחלק את הגדי" ביניהם (מה שיוריד את ערכו)? האם יחליף אותו תמורת עשרות קילוגרמים של תפוחים, ואז ישתמש בחלק מהתפוחים כדי לאפשר סחר חליפין תמורת עגבניות, מלפפונים, אגסים ותפוזים?
- הוא מהווה גורם המדכא פיתוח טכנולוגי: ליצרן קל יותר לסחור בהרבה מוצרים פשוטים וזולים מאשר במעט מוצרים מורכבים ויקרים. כך לדוגמה, נגר יעדיף לבנות מספר רב של שרפרפים שיאפשרו לו סחר חליפין ישיר עם מוכרי המזון השונים, מאשר לבנות מריצה או עגלה, שתאלץ אותו לאתר קונה אמיד מספיק, לקבל ממנו מוצרים בתמורה (למשל - סכינים לחיתוך בשר), ורק אז לסחור בהם תמורת מזון.
סחר חליפין בעת החדשה עד ימינו
בתקופה המודרנית ניתן להבחין במספר סוגים של סחר חליפין:
- סחר חליפין רגיל (כמו בימי קדם) - בעיקר במדינות נחשלות ולא מתועשות, וכן בעתות משבר כלכלי (למשל - מדינות אירופה ובמיוחד גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה).
- סחר חליפין בין יבואנים ויצרנים המשווקים סחורותיהם לקמעונאים. הללו עשויים להחליף ביניהם סחורות על מנת להגדיל את מבחר המוצרים שברשותם.
- סחר חליפין במגזר הפרסום ואמצעי התקשורת.
- סחר חליפין בתוך קהילות חברתיות, שהוא לרוב ממוקד סחר בשירותים: באמצעות החליפין אנשים עוזרים זה לזה על ידי החלפת כישורים, מוצרים, ידע ורעיונות. לקהילה המקיימת סחר חליפין יש מטבע קהילתי המשמש לסחר בתוך הקהילה. בעולם ישנן מאות או אלפי קהילות העוסקות בסחר חליפין. קהילות סחר חליפין הפועלות בישראל:
מבחינה חשבונאית יש להתייחס לעסקת חליפין כשתי עסקאות נפרדות, שעל כל אחת מהן על המוכר להוציא חשבונית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סחר חליפין |
- ניב גלבוע, לימור גליק, כלכלה חדשה-ישנה: המטבעות והשטרות יוצאים מתמונת הסחר, באתר של "רשת 13", 29 באפריל 2014 (במקור, מאתר "nana10")
- אדית שטיינברג, מדוע כדאי לעסקים לבצע עסקאות ברטר, באתר ברטרלנד, יוני 2014
- The History of Paper Money - I: Origins of Exchange - Extra History - סרטון הסבר על ההיסטוריה של הכסף וסחר החליפין (באנגלית)
