גדי
ערך זה עוסק בגור בהמה, בפרט של עז הבית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך ברמה נמוכה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך ברמה נמוכה. |
גְדִי הוא הצאצא של עז הבית בעברית מודרנית, עם זאת בעברית מקראית משמעותו גור של כל בהמה.
הגדרה
גדי הוא צאצא של תיש ועז או של יעל ויעלה. גדי העז קטן מגדי היעל וניתן להתבלבל בין גדי יעל, ליעל בוגר, גודלם של השניים אינם שונה משמעותית ועיקר ההבדל ביניהם הם אורך הקרניים. לפי הרמב"ם "הלכות מאכלות אסורות" גם צאצאו של השור והפרה נקרא גדי ולא עגל כפי שנהוג לציין בימינו.
בשר גדי
בימי קדם נחשב הגדי למעדן והיה חיה ראויה וזמינה, דבר המשתקף מסיפורי המקרא: נהגו להקריב אותו כקורבן, לתת אותו כתשורה או כאתנן (כמסופר במעשה יהודה ותמר), ולהציע אותו לאורחים מכובדים (כפי שמסופר אצל השופט גדעון ואצל מנוח אבי שמשון, שהציע מאכל זה למלאך, וכן אצל רבקה, שהכינה ליצחק תבשיל משני גדיי עיזים בסיפור גנבת הברכות).
עד היום השתמר מאכל זה אצל הבדואים בשם "ג'די בחליב אמו", והוא נחשב למאכל תאווה, שמכינים אותו לאורחים מכובדים[דרוש מקור].
שלוש פעמים נאסר במקרא לבשל גדי בחלב אמו (ראה בהרחבה שם), פעמיים מהן בסמיכות לענייני בית המקדש (שמות, כ"ג, י"ט; שם ל"ד, כ"ו), ופעם אחת בסמיכות לענייני מאכלים אסורים (דברים, י"ד, כ"א). כבר הוזכר למעלה שבלשון המקרא 'גדי' הוא בן של כל בהמה ולא רק של עז. לפי חז"ל, אין האיסור מסוים רק על מולידת הגדי, אלא כללי על כל 'אֵם', כך למשל בן העז אסור לבשלו עם חלב של כל עז בעולם. בנוסף, כאשר הגדי גדל אין הוא הופך למותר לאכילה עם חלב אמו, אלא התורה לקחה 'גדי' בתור דוגמה. בנוסף אסרו חז"ל גם בשר בכל חלב (למשל גדי עזים בחלב פרה), וגם בשר עופות בחלב[1].
לאיסור נאמרו כמה טעמים, מהם כי מדובר באכזריות, או באכילת תאוה, ועל עם ישראל להיות קדוש, ומהם כי כן היה מנהג אלילי באותם הזמנים לבשל גדי בחלב אמו, למשל בעבודת העשתורת.
דימויים
בחזון השלום הכלל עולמי של הנביא ישעיהו מתואר המצב האידיאלי, בו החיות הטורפות יהפכו לצמחוניות באופן הבא: ”וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ” (ישעיהו י"א, ו). הגדי מופיע גם בפיוט "חד גדיא" בהגדה של פסח כראשון בשרשרת ארוכה של נטרפים.
באנגלית מציינת המילה גדי (Kid) הן ילד והן מעשה שטות והתלוצצות, הנגזר כנראה משובבותו הרבה של הגדי. גם בעברית לפחות הקדומה, גדי שימש לנער, "גדיים שהנחת נעשו תיישים בעלי קרניים"[2]. בתלמוד ישנה אף מידת נפח שנקראת "מלוא פיו של גדי", והיא הכמות שגדי יכול להכניס לפיו.
ייתכן כי עין גדי שבמדבר יהודה קרוי על שמו של הגדי הרץ במדבר אל המעיין.
מזל גדי הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות. באסטרולוגיה המערבית, "בן מזל גדי" הוא מי שנולד בין ה-22 בדצמבר לבין ה-20 בינואר (לערך). מושג זה מתייחס לרעיון שבתקופה הנתונה מיקום השמש באזור השמיים המוקצה למזל גדי האסטרולוגי. כיום, אין חפיפה בין קונסטלציית הגדי לבין אזור השמיים של מזל גדי בגלל נדידתן של נקודות השוויון.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גדי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדי |
הערות שוליים
- ^ חז"ל לא אסרו דגים בחלב מפני שבשר הדג שונה מאוד מבשר הבהמה (משנה חולין קג, ב).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג עמוד א'
