תת-היבשת ההודית
תת-היבשת ההודית היא אזור בדרום אסיה התחום מצפון על ידי הרי ההימלאיה והחופף במידה רבה את הלוח הטקטוני ההודי.
המונח "תת-יבשת" מציין כי לאזור זהות מסוימת גאוגרפית או פוליטית עצמאית מזו של יתר היבשת, ולחלופין, שמדובר בתת-אזור רחב ממדים, שנוהג כיישות אחת ובניתוק-מה מיתר היבשת. עם זאת, אין הגדרה מוסכמת למושג.
מבחינה גאוגרפית תחום האזור מצדו הצפוני בשרשראות הרי ההימלאיה, הקארקוראם והינדו-כוש, וצורתו היא כשל חצי אי הכלוא בין מפרץ בנגל ממזרח, האוקיינוס ההודי מדרום והים הערבי ממערב. שטחה של תת-היבשת הוא 4,480,000 קמ"ר, שהם עשרה אחוזים משטחה של אסיה. בתת-היבשת מספר מדינות יבשתיות ובכלל אלה הודו, בנגלדש, בהוטן, נפאל ופקיסטן; ומדינות האיים סרי לנקה והאיים המלדיביים.
לפי תאוריית נדידת היבשות, תת-היבשת ההודית היא שריד ליבשת הקדומה גונדוונה, מה שהופך אותה ללוח יבשתי נפרד מאסיה אשר מתנגש בה כל העת החל מבריאת העולם, דבר שאולי יצר את הרי ההימלאיה, את רמת טיבט ורכסי הרים נוספים. פעולת הדחיקה נמשכת עד היום וגורמת לרעידות אדמה ולהמשך הרמתו של רכס ההימלאיה במספר סנטימטרים מדי עשור.
שטח תת-היבשת הוא אחד המאוכלסים ביותר בעולם ובו כמיליארד וחצי תושבים (רובם בהודו), המהווים 40% מאוכלוסיית אסיה.
