Birthrate Politics in Zion: Judaism, Nationalism and Modernity under the British Mandate
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | לילך רוזנברג-פרידמן |
| שפת המקור | אנגלית |
| הוצאה | |
| הוצאה | Indiana university press |
| תאריך הוצאה | 2017 |
| מספר עמודים | 256 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9780253028891 |
| הספרייה הלאומית | 003958545 |
הפוליטיקה של הילודה ביישוב: יהדות, לאומיות ומודרניות (Birthrate Politics in Zion: Judaism, Nationalism and Modernity under the British Mandate) הוא ספרה של פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולגיה באוניברסיטת בר-אילן, המאיר מזווית חדשה על האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, תוך ניתוח סוגיית הילודה שניצבה במוקד השיח הלאומי ביישוב בתקופה זו.
בתקופת המנדט יצירת רוב יהודי בארץ ישראל הייתה שאיפה ציונית מהמעלה הראשונה שתכליתה הייתה הגשמת המטרה של הקמת מדינה יהודית. בהתאם לכך נתפסה הילודה כצו לאומי. אולם על אף היות הילודה צו לאומי ודתי, לאורך התקופה הנדונה היישוב התאפיין בירידה מתמדת בשיעור הילודה, בעיקר בשל הפלות מלאכותיות שרווחו בו. תופעת ההפלות שהייתה במוקד המאבק הלאומי, הייתה תוצר של גורמים מגוונים: קשיים כלכליים, גורמים חברתיים, שינוי במעמד האשה, ההגירה והשלכותיה, תפיסות מודרניות של המשפחה, ואירועים היסטוריים דרמטיים ברמה עולמית ומקומית, בראשם השואה והשפעותיה.
סוגיית הילודה ביישוב הייתה כרוכה בקונפליקטים שנבעו מהמפגש המורכב בין השקפות וערכים מגוונים וסותרים. החשיבות הרבה שהוקנתה לילודה הייתה תוצר ישיר של המטרה הציונית להקים מדינה יהודית והיא התעצמה בשל החרדה הדמוגרפית לנוכח שיעור הילודה הגבוה במיוחד בקרב החברה המוסלמית המקומית. אולם הציונות ביקשה גם לעצב חברה חדשה בעלת מאפיינים מודרניים אירופאיים, שבין היתר דגלו בדגם של משפחה קטנה; מצד אחד, הנהגת היישוב ביקשה לעודד את הילודה בקרב מגזרים מסוימים, מצד שני היא שאפה להגביל את הילודה במגזרים אחרים. חברה זו שביקשה לשלב לאומיות ומודרניות, התמודדה עם קונפליקטים חברתיים ואתניים, ועם יישום מורכב של שאיפות מנוגדות שכללו את הגשמת הרעיון הלאומי תוך התחשבות בצרכי הפרט.
בספר ניתוח של מגוון נושאים, בהם תפיסות ילודה, דפוסי ילודה ומניעתה, מאפייני השיח הציבורי על הילודה, גיבוש מדיניות לעידוד ילודה ולמלחמה בהפלות מלאכותיות והניסיונות ליישמה ועוד. לאורך פרקי הספר מוצגים קולות פרטיים וציבוריים; מגדריים, מגזריים, עדתיים ודתיים. הללו מצביעים על התגבשות היישוב לנוכח המפגש בין תפיסות מערביות לשאיפות לאומיות שהתפתחו על קרקע המציאות המקומית הייחודית; מעידים על השפעת השואה על אופיו של היישוב, על היבטים כלכליים וביטחוניים שאפיינו אותו, ועל שאלות חברתיות שהתעוררו חדשות לבקרים.
זהו המחקר המקיף הראשון העוסק בנושא הילודה בשנות המנדט, והוא מספק מבט מעמיק על חיי היום-יום של משפחות יהודיות בתקופה זו. הוא בבחינת אספקלריה מתקנת לדיוקנו המוכר של היישוב, בהציעו כי חברה זו ניכרה בהטרוגניות, וכי הלאומיות שאפיינה אותו הייתה מוגבלת בכוחה ובהשפעתה. הספר אף מדגים כיצד מטרות פוליטיות אינן מושגות רק על ידי הסכמים מדיניים או בשדה הקרב, אלא גם באמצעות החוויה והעשייה של גברים ונשים בחיי היומיום.
קישורים חיצוניים
- דף הספר Birthrate Politics in Zion, באתר Combined Academic Publishers
- כרית נשים יולדות-כלכלת הלידה בישראל מאת אומי לייטנר הוצאת רסלינג
- Birthrate Politics in Zion: Judaism, Nationalism and Modernity under the British Mandate, באתר OCLC (באנגלית)
