Black Swan Records
 |
Black Swan Records (מילולית: תקליטי ברבור שחור) הייתה חברת התקליטים המשמעותית הראשונה בבעלות אפרו-אמריקאים ושכל מערכי הניהול, ההפקה והשיווק שלה היו בשליטת אפרו-אמריקאים. החברה נוסדה ב-1921 בהארלם, ניו יורק על ידי הארי פייס (Harry Pace (אנ')) להקלטה ושיווק של מוזיקת ג'אז ובלוז על ידי אמנים אפרו-אמריקאים. המותג שוחזר בשנות ה-90 של המאה ה-20 לשם הוצאה מחדש של הקלטות קלאסיות שלה על גבי CD.
המותג "Black Swan Records" שימש גם את חברת איילנד רקורדס בבריטניה בין 1963 ל-1965, בלי קשר למותג של פייס.
תולדות החברה
החברה נוסדה כחלק מתנועת הרנסאנס של הארלם. מייסדה, הארי פייס, היה תלמידו של הוגה הדעות והאקטיביסט ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז ושותפו של "אבי הבלוז", ויליאם כריסטופר הנדי בחברה לכתיבת שירי והפצת דפי תווים. השניים עברו מדרום ארצות הברית לניו יורק ב-1920 והתיישבו בהארלם. פייס ראה בעיניים כלות כיצד המוזיקה המקורית שלהם מבוצעת על ידי אמנים לבנים, השרים, מנגנים ומוקלטים על גבי תקליטים בחברות בבעלות לבנים, שכמעט כל הצוות בהן לבן-עור ואם יש אפרו-אמריקאים, הרי שהם מתוגמלים לרוב באופן מבזה. לפיכך גמלה בליבו להקים חברה שתשנה את מצב הדברים. כך יצר (ללא הנדי) את חברת Pace Phonograph Company ואת מותג ההקלטות Black Swan Records. אחד מחברי ההנהלה של החברה היה וו.א.ב דו בויז. מועסקו הראשון היה פלטשר הנדרסון שהיה אחראי על העיבוד המוזיקלי, הוא גם ניגן בפסנתר בכל ההקלטות המוקדמות. כן העסיקה החברה להקת נגני אולפן קבועה.
בקיץ 1921 הוחתמה בחברה הזמרת את'ל ווטרס. תקליטה הראשון, שכלל שני שירים, Down Home Blues ו-Oh Daddy, היה להצלחה מסחרית גדולה, מכר למעלה מ-500 אלף עותקים בחצי שנה, וסיפק לחברה את להיטה הראשון ובסיס כלכלי איתן להמשך. אולם באותה עת החמיץ פייס את ההזדמנות להחתים את אחת מזמרות הבלוז הגדולות של כל הזמנים, בסי סמית שלא עברה את האודישן שלו ושנתיים לאחר מכן הפכה לאחת הזמרות המצליחות ביותר של חברת קולומביה רקורדס. בסתיו אותה שנה הוציא פייס את אמניו לסיבוב הופעות באולמי וודוויל תחת הכותרת: Black Swan Troubadours Featuring the Famous phonographic Star Ethel Waters ("הטרובדורים של חברת Black Swan מציגים את כוכבת הפונוגרף המפורסמת את'ל ווטרס"). סיבוב ההופעות הופיע ב-53 ערים ב-22 מדינות. פייס דאג ליחסי ציבור בדמות מודעות וסיפורי צבע שהתפרסמו בעיתונים, וסיבוב ההופעות הפך להצלחה גורפת, שהובילה להכרה בקנה מידה לאומי ולדברי שבח מצד נגנים כלואי ארמסטרונג. החברה העסיקה להקת נגני אולפן בנוסף ללהקה שהופיעה בסיבוב ההופעות והפיקה מוזיקה בתחומים נוספים כגון שירת מקהלה. באפריל 1922 רכש פייס מפעל להדפסת תקליטים ואת חברת התקליטים Remington Phonograph Corp.
הצלחת החברה הובילה לעלייה תלולה בשכרם ותנאי עבודתם של מוזיקאים אפרו-אמריקאים גם בחברות המתחרות. ב-1923 התפרסמה העובדה שפייס, על אף שהצהיר על "טוהר שחור", השתמש גם במוזיקאים לבנים והקליט הרכבים לבנים. פרסום זה גרם נזק כבד לחברה. הזמנות בוטלו וחוזים לא חודשו. במאי 1924 הכריז פייס על החברה כפושטת רגל. קטלוג ההקלטות של החברה נרכש על ידי פרמאונט.
בשנות ה-90 רכש ג'ורג' באק ג'וניור (.George Buck Jr) מחברת Jazzology את קטלוג Black Swan והוציא לאור כמה דיסקים עם הקלטות קלאסיות של המותג משנות העשרים.[1]
קישורים חיצוניים
- The Rise and Fall of Black Swan Records, מאת Jitu K. Weusi באתר Red Hot Jazz
- Black Swan Records באתר discogs (באנגלית)
הערות שוליים
