F-1 (מנוע רקטי)
 | ||||||||||
| מנוע F-1 בתצוגה | ||||||||||
| ייעוד | S-IC | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יצרן | רוקטדיין | |||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | |||||||||
| שימוש | S-IC (סטורן V) | |||||||||
| טיפוס | חצי קריוגני | |||||||||
| היסטוריית שיגורים | ||||||||||
| סטטוס | לא בשימוש | |||||||||
| יכולת | ||||||||||
| כוח (בגובה פני הים) | 6.77 מגה-ניוטון | |||||||||
| מתקף סגולי (בגובה פני הים) | 263 שניות | |||||||||
| זמן בעירה | 165 שניות | |||||||||
| ||||||||||
ה-F-1 היה מנוע רקטי שפותח על ידי חברת רוקטדיין לשימוש בסטורן V. חמישה מנועי F-1 הורכבו בשלבו הראשון (S-IC) של המשגר העצום, ששימש לשיגור המשימות המאוישות אל הירח במסגרת תוכנית אפולו של נאס"א. ה-F-1 הוא מנוע הדלק הנוזלי בעל תא בעירה יחיד החזק בעולם, עם דחף של 6.77 מגה-ניוטון. ל-RD-170 יש מעט יותר כוח, אך הוא מורכב מ-4 נחירי פליטה מאוחדים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ה-F-1 באנציקלופדיה אסטרונאוטיקה (באנגלית)
F-1 (מנוע רקטי)38515962Q73658