GMP

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנאי ייצור נאותים, Good Manufacturing Practice, או GMP הם חלק ממערכת איכות המבקרת את מערך הייצור והבדיקה של תעשיות הפרמצבטיקה, המזון והמכשור הרפואי. GMPs הם הקווים המנחים את שלבי הייצור והבדיקה המשפיעים על איכותו של המוצר הסופי. ארצות רבות, חוקקו והתקינו נוהלי GMP משלהן, אך המאפיינים הבסיסיים נשארו זהים בין המדינות ומטרתם היא להבטיח את איכותו של המוצר הרפואי על מנת לשמור על בריאותו של הצרכן הסופי.

העקרונות הבסיסיים של GMP

ישנן מספר גרסאות שונות של נוהלי GMP בעולם. עם זאת, על כולן לשמור על מספר עקרונות בסיסיים:

  • כל תהליכי הייצור חייבים להיות מוגדרים ומבוקרים. על כל התהליכים הקריטיים להיות מתוקפים על מנת להבטיח עקביות והתאמה לדרישות.
  • כל תהליכי הייצור נדרשים להיות מבוקרים, וכל שינוי בתהליך צריך לעבור את הבדיקות הנדרשות. כל שינוי בתהליך המשפיע על איכות המוצר הסופי דורש הוכחה לנחיצותו.
  • כל ההוראות והתהליכים צריכים להיות כתובים בשפה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים (Good Documentation Practices).
  • עובדי הייצור נדרשים להיות מיומנים מספיק על מנת לבצע את התהליכים הנדרשים.
  • יש לתעד את תהליך הייצור של כל מנה (כולל השילוח) בדרך ברורה ונגישה.
  • השילוח צריך להתבצע כך שייגרם נזק מועט ככל האפשר למוצר.
  • נדרשת מערכת המסוגלת לבצע החזרה של כל מוצר סופי מהמדף וממערך האספקה.
  • תלונות על המוצר הסופי דורשות חקירה וייעול המוצר, בהתאם לתלונה, על מנת למנוע הישנות המקרה.

נוהלי GMP אינם הוראות עבודה מסודרות אלא קווים כלליים שכל חברה צריכה לעמוד בהם לפי הבנתה ודרכי הייצור שלה. ישנן דרכים רבות בהן ניתן ליישם את נוהלי GMP ובאחריות החברה לקבוע את הדרך היעילה ביותר ליצירת תהליך איכותי.

גרסאות הGMP הנפוצות בעולם

GMPs נאכפים בארצות הברית על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, תחת סעיף 501(B) בחוק הפדרלי למזון, תרופות ומוצרי קוסמטיקה מ-1983. התקנות השתמשו בביטוי current good manufacturing practices - cGMP על מנת לתאר את הקווים המנחים המפורטים בחוק. פועל יוצא של החוק הוא שבתי משפט יכולים לקבוע שמוצר מסוים הוא פגום, למרות שאינו עובר על שום דרישה רגולטורית, אך ורק מכיוון שתהליך הייצור לא בוצע לפי הסטנדרטים בתעשייה. מיוני 2010 נוהלי cGMP הוחלו, בארצות הברית, גם על תעשיית תוספי המזון הדיאטטיים.

גרסת ארגון הבריאות העולמי ל־cGMP מיושמת ביותר ממאה מדינות ברחבי העולם, במיוחד במדינות המתפתחות. נוהלי ה-cGMP של האיחוד האירופי ושל מדינות מפותחות כגון: אוסטרליה, קנדה, יפן וסינגפור דומים לאלו של ארגון הבריאות העולמי.

בבריטניה, החוק הבריאותי מכיל את רוב נוהלי ה־cGMP אך נקרא "המדריך הכתום" על שם צבע הכריכה של חוברת הנהלים.

אכיפה

באיחוד האירופי, הפיקוח על ה-GMP מבוצע על ידי סוכנויות רגולטריות לאומיות. באיראן ובהודו, הפיקוח נעשה על ידי רשויות מקומיות, אך מדווח לרשות המרכזית לבקרה על תרופות. כל אחד מהמפקחים מבצע בדיקה שגרתית בחברות על מנת להבטיח שהמוצר מיוצר בצורה בטוחה ונכונה. בנוסף, בארצות רבות מבוצע תהליך של אישור מקדים (PAI) לבדיקת התאמה לנוהלי GMP לפני הוצאת מוצר חדש לשוק. סוכנויות רגולטריות (כולל הFDA והרבה סוכנויות ברחבי אירופה) רשאיות לבצע בדיקות פתע, בנוסף לבדיקות המתוכננות מראש. בדיקות הFDA בדרך כלל מבוצעות ללא התראה, אך ישנם חוקים הדורשים שהביקור יהיה ב"זמן סביר". בתי משפט קבעו, שכל זמן שהחברה פתוחה לפעילות מוגדר כ"זמן סביר".

תקני ייצור אחרים

מספר תקני ייצור אחרים הם חלק במערכת האיכות לה שייכים נוהלי GMP:

  • (GLP (Good laboratory practice למעבדות המבצעות ניסויים לא-קליניים.
  • (GCP (Good clinical practice לבתי חולים ומרפאות המבצעים ניסויים קליניים של תרופות חדשות על בני אדם.
  • (GRP (Good regulatory practice, לצורך בקרה על תהליכי הניהול והתעוד.

באופן כללי, כל הנהלים המוזכרים מעלה ועוד מצוינים כדרישות GxP, שכולם עוקבים אחר אותם קווים מנחים. בארצות הברית, נוהלי הייצור של המכשור הרפואי דומים יותר לנוהלי הISO ולא לנוהלי ה־cGMP.

GMP בישראל

הביקורת והאכיפה של הנהלים נעשית על ידי יחידת הפיקוח של משרד הבריאות. בביקורות נבדקת התאמת מערכת האיכות והתשתיות במפעל לכללי ה-GMP הבינלאומיים (כאשר נקודת הייחוס היא מדריך ה-GMP של ארגון ה - PIC/S - Pharmaceutical Co-operation Inspection Scheme). הביקורות נחלקות לביקורות מקדימות לאישור מפעל או קו ייצור חדש, ביקורות תקופתיות במפעלים מאושרים וביקורות לבדיקת חשד להפרה חמורה של תנאי הייצור הנאותים. קשת היצרנים שבפיקוח היחידה נעה בין מפעלי תרופות, מפעלים ביוטכנולוגיים, מפעלי גזים רפואיים ומפעלי כימיה המייצרים חומרי גלם פעילים. חלוקה נוספת שניתן לעשות היא בין מפעלים מייצאים הנמצאים גם בפיקוח של רשויות בריאות זרות, לבין מפעלים שכל תוצרתם מיועדת לישראל ושנמצאים אך ורק בפיקוח משרד הבריאות הישראלי. יחידת הפיקוח אחראית לבקר גם מפעלים שכל תוצרתם מיועדת לייצוא ומפעלים בחו"ל של יצרנים ישראלים המייצרים תכשירים הרשומים בישראל בלבד.

בהודעה לעיתונות שהוציא משרד הבריאות ביוני 2009, הכריז המשרד על השגת הסכם אשר יפטור את יצואני התרופות הישראלים מביצוע בדיקות מעבדה נוספות על אדמת אירופה. ההסכם נכנס לתוקף בשנת 2010. ישראל היא המדינה הראשונה שאינה מועמדת לכניסה לאיחוד האירופי שהצליחה להשיג הסכם מסוג זה.

בשנת 2016, בעקבות גילוי סלמונלה בדגני בוקר של חברת "תלמה", ביטל משרד הבריאות באופן זמני את היתר ה-GMP של החברה.[1]

בשנת 2022, בעקבות גילוי סלמונלה בכמה מוצרים של חברת "שטראוס", ביטל משרד הבריאות באופן זמני את היתר ה-GMP של החברה.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רותם אליזרע ומירב קריסטל, משרד הבריאות קבע: תלמה התרשלה ותעבור לפעול תחת פיקוח, באתר ynet, 8 באוגוסט 2016.
  2. ^ ראב"ד, אחיה (2022-04-28). "פרופ' אש ביטל ל-3 חודשים את תו האיכות של מפעל שטראוס: "יוחזר רק אחרי הפקת לקחים"". Ynet. נבדק ב-2022-05-01.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0