MVP של סדרת הגמר ב-NBA
| ענף | כדורסל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1969 |
| מדינות משתתפות |
 ארצות הברית קנדה |
| זוכה | סטפן קרי |
| הכי הרבה זכיות | מייקל ג'ורדן (6) |
ה-MVP של סדרת הגמר ב-NBA על שם ביל ראסל הוא תואר הניתן לשחקן המצטיין של סדרת הגמר (ולא של כל משחקי הפלייאוף) של ליגת ה-NBA. הבחירה נעשית מיד לאחר סיום המשחק האחרון של משחק הגמר, על ידי ועדה המורכבת ממספר קטן של פרשנים, עיתונאים ואנשי מקצוע.
את התואר החלו להעניק בשנת 1969, ובשנה זו אירע המקרה היחיד עד כה שהתואר הוענק לשחקן מהקבוצה המפסידה; הזוכה היה ג'רי וסט, שהפסיד עם קבוצתו לוס אנג'לס לייקרס לבוסטון סלטיקס. מאחר שהחלו לחלק את התואר רק בשנת 1969, "פיספס" ביל ראסל, מנהיגה של הבוסטון סלטיקס שזכה ב-11 אליפויות בין 1957 ל-1969, את ההזדמנות לזכות בו (באליפות האחרונה של ביל ראסל אמנם חולק התואר, אבל הוא נמסר כאמור לג'רי וסט מהלייקרס).
השחקן בעל מספר תוארי ה-MVP של סדרת הגמר הרב ביותר הוא מייקל ג'ורדן, עם 6 תארים (הוא זכה בתואר בכל אחת מהאליפויות בהן זכה עם שיקגו בולס). אחריו בדירוג הוא לברון ג'יימס עם 4 זכיות. לאחר מכן מג'יק ג'ונסון, שאקיל אוניל, וטים דאנקן עם 3 זכיות כל-אחד. ויליס ריד, כרים עבדול-ג'באר, לארי בירד, האקים אולאג'ואן, קובי בראיינט, קווין דוראנט וקוואי לנארד זכו בתואר פעמיים.
הרוּקי היחיד שזכה בתואר הוא מג'יק ג'ונסון, שזכה בו בשנת 1980.
כרים עבדול-ג'באר (מילווקי באקס ולוס אנג'לס לייקרס), קוואי לנארד (סן אנטוניו ספרס וטורונטו ראפטורס) ולברון ג'יימס (מיאמי היט, קליבלנד קאבלירס ולוס אנג'לס לייקרס) הם שלושת השחקנים היחידים אשר זכו בתואר ה-MVP של סדרת הגמר עם יותר מקבוצה אחת.
הקבוצה בשורותיה זכו הכי הרבה שחקנים בתואר ה-MVP של סדרת הגמר היא לוס אנג'לס לייקרס, אשר שמונה משחקניה זכו בתואר: ג'רי וסט, וילט צ'מברלין, מג'יק ג'ונסון, כרים עבדול-ג'באר, ג'יימס וורת'י, שאקיל אוניל, קובי בראיינט ולברון ג'יימס. מקבוצת בוסטון סלטיקס הגיעו חמישה זוכים שונים: ג'ון האבליצ'ק, ג'ו ג'ו וייט, סדריק מקסוול, לארי בירד ופול פירס.