Mars Orbiter Mission

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Mars Orbiter Mission
המחשת אמן של MOM
המחשת אמן של MOM
מידע כללי
סוכנות חלל ISRO
מפעיל ISRO
יצרן ISRO
תאריך שיגור 5 בנובמבר 2013
משגר PSLV
אתר שיגור מרכז החלל סאטיש דהוואן
http://www.isro.org/mars/home.aspx
משימה
סוג משימה מקפת מאדים
לוויין של מאדים
תאריך כניסה למסלול 24 בספטמבר 2014
נטייה 150.0°
אפואפסיד 76,993 ק"מ
פריאפסיד 421 ק"מ
זמן הקפה 73 שעות
גרם שמיים מאדים
משך המשימה 6 חודשים (הערכה)
מידע טכני
משקל 1,337 ק"ג (משקל בעת השיגור)
500 ק"ג (משקל יבש)
כוח 840 וואט
אורך 1.5 מטרים

MOM) Mars Orbiter Mission), נקראת גם מנגאליאן "מְלֶאכת־מאדים" (בסנסקריט: मंगल־מנגלה "מאדים" + यान־יאנה "מְלָאכה") היא גשושית ששוגרה ב־5 בנובמבר 2013 לתוך מסלול לווייני נמוך בדרך לכוכב הלכת מאדים על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO). ב־24 בספטמבר 2014 הגשושית הוכנסה בהצלחה למסלול ההקפה סביב מאדים, מה שהפך את הודו למדינה הראשונה שמצליחה להכניס לווין למסלול הקפה סביב מאדים בניסיון ראשון, והמדינה האסיאתית הראשונה לעשות זאת.

הגשושית המריאה ממרכז החלל סאטיש דהוואן שבאי סריהריקוטה באנדרה פרדש, שוגרה על גבי משגר הלוויינים PSLV ב־5 בנובמבר 2013 שעה 14:38 שעון הודו. חלון השיגור היה כעשרים ימים והחל ב־28 באוקטובר 2013. הגשושית העבירה כחודש סביב כדור הארץ, שם ביצעה כשבעה תמרונים מסלוליים.

זו המשימה הבין־פלנטרית הראשונה של הודו ובכך הפך הארגון ההודי לחקר החלל לסוכנות החלל הרביעית שמגיעה למאדים, אחרי תוכנית החלל הסובייטית, NASA וסוכנות החלל האירופית. כל עוד המשימה בפעילות החללית נמצאת תחת פיקוח של מרכז הבקרה של ISRO בבנגלור.

רקע

רעיון משימת MOM החל בשנת 2010 עם בדיקה של ממשיות המשימה והסבירות להצלחה, לאחר שיגור הלוויין הירחי צ'אנדריאן 1 בשנת 2008. ממשלת הודו אישרה את הפרויקט ב־3 באוגוסט 2012 לאחר שהארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) השלים גיוס של 21 מיליון דולר אמריקאי. עלות הפרויקט הכללית עשויה להגיע ל־74 מיליון דולר. עלות הלוויין היא 25 מיליון דולר ושאר התקציב הוקצה לתחנות הקרקע ולפרויקטים נוספים של ISRO.

תחילה תכננה סוכנות החלל איסרו לשגר ב־28 באוקטובר 2013 אך השיגור נדחה ל־5 בנובמבר 2013. חלון שיגור חוסך הדלק על פי מסלול הוהמן מתרחש בערך כל 26 חודשים, במקרה זה, 2016 ו־2018. אורך משימת הלוויין סביב מסלול מאדים תיארך בין 6 ל־10 חודשים.

ב־5 באוגוסט 2013 החלה הרכבת משגר הלוויינים PSLV. ההרכבה הסתיימה במרכז הלוויינים של ISRO בבנגלור, והגשושית נשלחה לאי סריהריקוטה ב־2 באוקטובר 2013 עבור מיזוג הגשושית לתוך המשגר. ב־5 באוקטובר 2013, נאס"א הודיעה שתספק אמצעי תקשורת וניווט למשימה. משימה זו מקבילה למשימת MAVEN של נאס"א וזהה במטרתה, הלוויין האמריקאי שוגר בנובמבר 2013 במקביל ל־MOM ונכנס למסלול סביב מאדים בספטמבר 2014 במקביל למשימה זו. בנובמבר 2013, יושב ראש ISRO ציין שאם שתי המשימות יצליחו, הם ישלימו אחד את השני בממצאים השונים ויעזרו להבין את מאדים יותר.

מטרות

היעד העיקרי של המשימה הוא להציג את מערכות השיגור, בניית החלליות, והיכולות המבצעיות של הודו. באופן יותר ספציפי, היעד העיקרי הוא לפתח את הטכנולוגיה הדרושה לעיצוב, תכנון וניהול מבצעים בין־כוכביים. באופן מפורט יותר המשימות העיקריות הם:

  • עיצוב ומימוש לוויין מאדימי עם יכולת לבצע תמרונים מעל כדור הארץ, שיוט של 300 ימים בדרך למאדים, כניסה למסלול מאדים ושלב הקפה סביב מסלול מאדים.
  • תקשורת חלל עמוק, ניווט, תכנון משימה וניהול.
  • להפוך לתאגיד אוטונומי המסוגל להתמודד במצבי חירום.

היעד המשני הוא לחקור את מאפייני פני השטח של מאדים, האטמוספירה של מאדים, הגאומורפולוגיה והמינרלוגיה של כוכב לכת זה.

מפרט הגשושית

  • מסה - בעת השיגור, מסת הגשושית הייתה 1,350 קילוגרם מתוכם 852 קילוגרם של דלק.
  • כוח חשמלי - הכוח החשמלי מופק על ידי 3 לוחות סולריים בגודל של 1.8 מטר על 1.4 מטר כל אחד (7.56 m² בסה"כ) היכולים להפיק עד 840 ואט במסלול סביב מאדים. החשמל נאגר בסוללת ליתיום־יון של 36 אמפר־שעה.
  • הנעה - על מנת להכניס את עצמה למסלול סביב מאדים, הגשושית השתמשה מנוע דלק נוזלי בעל דחף של 440 ניוטון. מסת הדלק של הגשושית הייתה 852 קילוגרם.
  • אמצעי תקשורת - אמצעי התקשורת בגשושית הם שתי שפופרות ריק עם כוח של 230 ואט. מערך האנטנות מורכב מאנטנת הגבר נמוך, אנטנת הגבר בינוני, ואנטנת הגבר גבוה. באמצעות האנטנות ניתן לשדר ולקלוט שידורי טלמטריה, עיקוב ומידע שנשלח אל וממרכז הבקרה של הארגון ההודי לחקר החלל.

קישורים חיצוניים