Nulla dies sine linea
Nulla dies sine linea הוא משפט בלטינית, שמשמעו "לא עובר יום בלי קו". הביטוי מופיע לראשונה אצל פליניוס הזקן, בידיעת הטבע XXXV, 84, בהתייחסות לצייר אפלס (Apelles) מקוס והכוונה שם היא שבכל יום הצייר מוסיף קו או משיכת מברשת בעבודתו.
משפט זה מצוטט לראשונה על ידי פולידורה וירגילי באוסף הפתגמים הלטיניים Proverbiorum Libellus (Adagia).
הסופר אמיל זולא לקח את הביטוי הזה והפך אותו למוטו, חקוק על משקוף האח במשרדו, בביתו שבמדאן. מוטו זה מופיע גם במשרדו של הסופר הפלמי סטרבלס שטיין, בביתו. ז'אן-פול סארטר מצטט זאת ב"לה מוטס": "אני עדיין כותב. מה עוד לעשות? Nulla dies sine linea. זה ההרגל שלי וזה התפקיד שלי".
המשורר פיליפ לאוטאר השתמש באופן אירוני בביטוי זה ככותרת של אחד ממאמריו האוטוביוגרפיים ב-1992. המשורר הבלגי רוג'ר פולון בחר בו עבור האקס ליבריס שלו.
תערוכת הפתיחה של "מרכז פאול קלה" בברן ב-2005 נקראה Kein Tag ohne Linie (המקבילה הגרמנית לביטוי הלטיני); נוסחה זו, המשמשת את פאול קלה עצמו, מתייחסת לעבודתו האינטנסיבית של האמן בסוף חייו.
