OV (סדרת לוויינים)
OV (באנגלית: SATAR (SATellite - Atmospheric Research), Orbiting Vehicle or OV) הייתה סדרת לוויינים אמריקאים לחקר אטמוספירה. התוכנית הופעלה על ידי חיל האוויר של ארצות הברית. בשנים 1965–1971 שוגרו 43 לוויינים מהם 37 היו שיגורים מוצלחים. בדרך כלל הלוויינים היו מטען משני במשגר וניצלו יכולת עודפת של שיגור.
סיכום השיגורים
| דגם | יצרן | שיגור ראשון | שיגור אחרון | נבנו | שוגרו | נכשלו |
|---|---|---|---|---|---|---|
| OV1 | ג'נרל דיינמיקס | 1965-01-21 | 1971-08-07 | 23 | 23 | 4 |
| OV2 | נורת'רופ | 1965-10-15 | 1968-09-26 | 5 | 3 | 0 |
| OV3 | Aerojet Air Force Research Laboratory |
1967-04-22 | 1967-12-04 | 6 | 6 | 1 |
| OV4 | חיל האוויר של ארצות הברית מרטין מריאטה |
1966-11-03 | 1966-11-03 | 5 | 3 | 0 |
| OV5 | TRW Systems Air Force Research Laboratory נורת'רופ |
1967-04-28 | 1969-05-23 | 9 | 8 | 1 |
OV1
הסדרה התבססה על לוויין שפותח ושוגר ב-2 בפברואר 1961 והיה בצורת צינור. הוא ניצל יכולת עודפת של משגר כמטען משני. בשנת 1963 נחתם חוזה עם ג'נרל דיינמיקס. מכיוון שמשגר לוויינים וחלליות "אטלס" לטיסה תת-מסלולית כבר היה מנוצל, הלוויינים הראשונים היו מצוידים במנוע בוסטר שהיה מעביר אותם למסלול. על הלוויינים הראשונים הותקן פאנל סולארי שהספקו היה 22 ו"ט. עלות השיגור הייתה 1.25 מיליון $ לשיגור.
בעזרת לווייני הסדרה בוצעו מספר ניסויים והתגלה שדה חשמלי סביב כדור הארץ.
OV2
במקור הלוויינים היו מיועדים ללוויינים מסדרה ולה. כאשר יעוד זה בוטל הם הוסבו לחקר האטמוספירה. הלוויינים נבנו על ידי נורת'רופ. הם צוידו בפאנל סולארי שנתן הספק 63 ו"ט.
| תאריך שיגור | שם חללית | מיקום שיגור | משקל, ק"ג | מטרה |
| 15 באוקטובר 1965 | OV2-1 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
170 | חקר חגורות ואן אלן |
| OV2-2 | שיגור בוטל | |||
| 21 בדצמבר 1965 | OV2-3 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
193 | חקר קרינה |
| OV2-4 | שיגור בוטל | |||
| 26 בספטמבר 1968 | OV2-5 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
204 | חקר קרינה |
OV3
בניגוד ללווייני הדגמים הקודמים, לוויינים אלו היו מטען ראשי של המשגר. הלוויינים נבנו על ידי Space General. הם צוידו בפאנל סולארי שנתן הספק 30 ו"ט.
| תאריך שיגור | שם חללית | מיקום שיגור | משקל, ק"ג | מטרה |
| 22 באפריל 1966 | OV3-1 | בסיס חיל האוויר ונדנברג סקאוט B |
68 | חקר קרינה |
| 28 באוקטובר 1966 | OV3-2 | בסיס חיל האוויר ונדנברג סקאוט B |
81 | חקר קרינה |
| 4 באוגוסט 1966 | OV3-3 | בסיס חיל האוויר ונדנברג סקאוט B |
75 | חקר קרינה |
| 10 ביוני 1966 | OV3-4 | בסיס חיל האוויר ונדנברג סקאוט B |
79 | חקר קרינה |
| 31 בינואר 1967 | OV3-5 | בסיס חיל האוויר ונדנברג סקאוט B |
94 | שיגור נכשל |
| 4 בדצמבר 1967 | OV3-6 | בסיס חיל האוויר ונדנברג סקאוט B |
202 | חקר יונוספירה |
OV4
הלוויינים היו צריכים לתמוך בתוכנית מאוישת של חיל האוויר. הם תוכננו במעבדת המחקר של חיל האוויר נמסרו לבנייה לחברה Raytheon Technologies
| תאריך שיגור | שם חללית | מיקום שיגור | משקל, ק"ג | מטרה |
| 3 בנובמבר 1966 | OV4-1R | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
68 | ניסוי אופני תהודה של גלריית לחישות |
| 3 בנובמבר 1966 | OV4-1Tא | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
68 | ניסוי אופני תהודה של גלריית לחישות |
| OV4-2R | שיגור בוטל | |||
| OV4-2T | שיגור בוטל | |||
| 3 בנובמבר 1966 | OV4-3א | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
9661 | ניסויים שונים תוך שימוש בקפסולת ג'מיני 2 |
OV5
הלוויינים שוגרו כמטען משני של משגר. הלוויינים נבנו על ידי TRW Inc.
| תאריך שיגור | שם חללית | מיקום שיגור | משקל, ק"ג | מטרה |
| 28 באפריל 1967 | OV5-1 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
6 | חקר קרינה |
| 26 בספטמבר 1968 | OV5-2 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
10 | חקר תורת החומרים |
| 27 באפריל 1967 | OV5-3 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
8.6 | חקר תורת החומרים |
| 26 בספטמבר 1968 | OV5-4 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
12 | חקר מעבר חום |
| 23 במאי 1969 | OV5-5 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
11 | חקר קרינה |
| 23 במאי 1969 | OV5-6 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
11 | חקר השמש |
| OV5-7 | שיגור בוטל | |||
| 16 באוגוסט 1968 | OV5-8 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
9 | שיגור נכשל |
| 23 במאי 1969 | OV5-9 | נמל החלל קייפ קנוורל טיטן 3C |
13 | חקר קרינה |
קישורים חיצוניים
