רק"ם סיור כבד

רכב סיור כבד משוריין
Schwerer Panzerspähwagen
	; Sd.Kfz. 241/2 "פומה"
מידע כללי
סוג	רק"ם סיור
מדינת מקור	גרמניה הנאצית
שנת ייצור	1945–1932
מערכה מרכזית	מלחמת העולם השנייה
מידע טכני
מהירות	85 קמ"ש על כביש, 31 קמ"ש בשטח
טווח פעולה	300 ק"מ
מנוע	בנזין, 153 כוח סוס
שריון	8 - 15 מ"מ
צוות	4
מערכות נשק
חימוש עיקרי	משתנה בין הדגמים

רכב סיור משוריין כבד (מגרמנית: Schwerer Panzerspähwagen) הוא כינוי לסדרת כלי רכב משוריינים בעלי שישה או שמונה גלגלים, אשר פותחו בגרמניה הנאצית למטרות סיור. הכלים בסדרה זו היו ממוגנים ובעלי חימוש כבד יותר מסדרת רק"ם הסיור הקל המקבילה וכללו שישה משפחות דגמים, בהם ה-Sd.Kfz. 231, ה-Sd. Kfz. 233 וה-Sd.Kfz. 234 (שזכה לכינוי "פומה")^[1].

סדרת רק"ם הסיור הכבד הייתה תוספת משמעותית לצבא הגרמני, ששילבה יכולת סיור מהיר עם כוח אש יחסית משמעותי. גרסאות ה-Rad‏-6 (שישה גלגלים) המקוריות התבססו על משאית 6x4 בתוספת גוף משוריין, אך עד 1937 הן הוחלפו בגרסאות Rad‏-8 (שמונה גלגלים). ההבחנה נעשתה על ידי הכללת "Rad‏ 6" או "Rad‏ 8" בשם הדגם, כך שדגמים שונים כללו גרסאות בשישה ושמונה גלגלים. רכבים אלה שימשו לאורך כל המלחמה, כולל במערכה בפולין, בקרב על צרפת, בברית המועצות ובצפון אפריקה. תנאי אקלים קיצוניים ותנאי קרקע קשים איתגרו את הרק"מים הכבדים (במיוחד ברוסיה וצפון אפריקה), אך מהירותן הפכה אותן לרכבי הסיור מוצלחים במיוחד לסיורים ארוכי טווח ברחבי צפון אפריקה^[2]^[3].

דגמים

Sd.Kfz. 231

ה-Sd.Kfz. 231 (Rad ‏6), שהוצג בשנת 1932, היה רכב הסיור המשוריין הראשון שפותח בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא התבסס על שלדות משאיות מותאמות של דיימלר-בנץ, בוסינג-נאג ומגירוס. הרכב היה חמוש בתותח אוטומטי בקוטר 20 מ״מ מדגם KwK 30 ובמקלע MG 13, ושימש ככוח העיקרי ביחידות הסיור של הוורמאכט בשנות המלחמה הראשונות, לרבות בפלישה לפולין וצרפת. למרות מהירותו וכוח האש המרשים יחסית לתקופתו, ביצועיו בשטח קשה היו מוגבלים, והוא הוצא משירות קרבי עד שנת 1940, כאשר הועבר לתפקידי אימון וביטחון פנימי. רכב ה-Sd.Kfz. 231 (Rad ‏8), שנכנס לייצור בשנת 1937, היה שיפור משמעותי לעומת גרסאות ששת הגלגלים. הוא הצטיין בניידות גבוהה יותר וביכולת עבירות משופרת, והגיע למהירות מרבית של כ-85 קמ"ש. הרכב היה חמוש בתותח אוטומטי 20 מ"מ KwK 30 ובמקלע MG 34 מקביל, והפך לרכב הסיור הכבד הסטנדרטי של הוורמאכט. תצורת הנהיגה הכפולה שלו אפשרה תמרון מהיר ונסיגה ללא צורך בסיבוב מלא. הוא הופעל בכל זירות הלחימה העיקריות, כולל רוסיה וצפון אפריקה. בתחילה חלק מהדגמים לא כללו מערכת קשר, אך ייצור מאוחר יותר שולב עם דגם ה-232, שהוסיף ציוד תקשורת מתקדם^[4].

Sd.Kfz. 232

דגם ה-Sd.Kfz. 232 (Rad ‏6) שימש כרכב קשר, וכלל אנטנת המסגרת הגדולה דמוית "מיטת קפיצים" שהורכבה עליו. הוא צויד במערכות קשר לטווח קצר ובינוני ונועד לספק שליטה ופיקוד ליחידות הסיור. בדומה ל-231, גם דגם זה סבל ממגבלות בתמרון ובביצועים בנסיעה בשטח בשל משקלו ומבנה השלדה הכבדה שלו. דגם ה-Sd.Kfz. 232 (Rad ‏8), שיוצר בשנים 1943–1938, התבסס על גרסת ה-231 (עם שמונה הגלגלים), בתוספת מערכות קשר משופרות. בתחילה הכלי כלל אנטנת מסגרת בולטת שהוחלפה מאוחר יותר באנטנה קומפקטית בצורת כוכב. השריון שלו סיפק הגנה מוגבלת בלבד מפני אש נשק קל ורסיסים, אך הרכב שימש ביעילות במשימות סיור ארוכות טווח עבור דיוויזיות משוריינות בכל חזיתות המלחמה^[2].

Sd.Kfz. 233

ה-Sd.Kfz. 233, שכונה "שטומל" ("Stummel"), הוצג בסוף 1942 ונועד לתמוך באש ישירה ביחידות הסיור. הוא צויד בתותח קצר־קנה בקוטר 75 מ"מ KwK 37 L/24, שהותקן במבנה משוריין פתוח בחלקו העליון. סך הכל יוצרו כ-119 יחידות בלבד, שאורגנו במחלקות של שישה רכבים כל אחת. אף שהצוות המצומצם בן שלושה חיילים התמודד עם עומס תפעולי גבוה יחסית, הרכב העניק לכוחות הסיור יכולת אש כבדה יותר נגד שריון ומטרות רגליות, ונותר בשימוש עד סוף המלחמה^[2].

Sd.Kfz. 241

סדרת Sd.Kfz. 234 הייתה המשפחה המתקדמת והגמישה ביותר של רכבי הסיור המשוריינים הכבדים שפותחו בגרמניה, ויוצרה בין השנים 1945–1943. היא מילאה תפקיד מרכזי בשלבי הסיום של מלחמת העולם השנייה במשימות סיור, סיוע באש ולחימה נגד טנקים. הרכבים תוכננו במבנה חד-גופי (monocoque), כללו הנעה בכל הגלגלים ומנוע דיזל חזק V12 טטרה, שאיפשר להם להגיע למהירויות גבוהות, לטווח פעולה רחב וליכולת נסיעה לאחור מהירה הודות לעמדות נהיגה כפולות. פיתוח הסדרה החל בשנת 1940 במטרה לפתור בעיות חימום יתר שהתגלו ברכבים הקודמים שפעלו בצפון אפריקה. ה-Sd.Kfz. 234 כלל שיפורים מהותיים לעומת שלדות קודמות, עם שריון עבה יותר (עד 30 מ"מ בחזית) ואמינות טכנית משופרת. כל דגמי הסדרה חלקו מערכת מתלים עצמאית לכל שמונת הגלגלים וצוות של ארבעה לוחמים. טווח הפעולה הגיע לכ-1,000 ק"מ בכביש ו-600 ק"מ בשטח, והמהירות המרבית לכ-90 קמ"ש — נתונים שהפכו את הכלים הללו לאידיאליים ללחימה ניידת. בסך הכול יוצרו לפחות 478 יחידות מכלל הדגמים, כאשר תכנון השלדה והמבנה העליון בוצע בידי חברת בוסינג-נאג, והמנועים סופקו על ידי טטרה^[5]^[3].

הגרסה הראשונה בסדרה, Sd.Kfz. 234/1, חומשה בתותח אוטומטי מדגם 2 ס"מ KwK 38 (גרסה ארוכת קנה של תותח נ"מ) ובמקלע MG 42 בקוטר 7.92 מ"מ, שהותקנו בצריח פתוח מלמעלה. סידור זה העניק לרכב יכולת ירי בזווית גבוהה ואפשר שימוש אפקטיבי כנגד מטרות אוויריות. השריון סיפק הגנה טובה כנגד ירי מנשק קל בלבד, אך לא כנגד חימוש כבד יותר. כ-230 יחידות יוצרו מאפריל 1944 ועד תום המלחמה, והדגם הפך למועדף ביחידות הסיור של הצבא הגרמני והוואפן אס אס בזכות שילוב של עוצמת אש, יכולת נ"מ ומהירות. כלי הרכב פעלו בדרך כלל בצוותים קטנים והובילו פעולות סיור, חסימה ותצפית קדמית.
גרסת ה-Sd.Kfz. 234/2, שכונתה "פומה" (Puma), הייתה הדגם הידוע והמפורסם ביותר בסדרה. היא צוידה בצריח סגור לחלוטין, שיועד במקור לטנק הסיור לאופרד (VK 1602), ובו הותקן תותח 5 ס"מ KwK 39 L/60 ומקלע MG 42 מקביל. בין ספטמבר 1943 לספטמבר 1944 יוצרו 101 יחידות בלבד, אך הן הציעו שילוב יוצא דופן של מיגון, ניידות ויכולת לוחמת שריון. עובי השריון הקדמי הגיע ל-30 מ"מ, בזווית נטויה לשיפור העמידות, והמגן סביב התותח הגיע לעובי של עד 100 מ"מ. מבנהו הנמוך והקומפקטי של הרכב, לצד עוצמת האש וההגנה שלו, הפכו אותו לכלי אידיאלי למשימות סיור עמוק בעורף האויב ולהגנה ניידת מפני טנקים. הפומה שירתה ביחידות עילית כגון דיוויזיית הפאנצר להר ויחידות הוואפן אס-אס, ונחשב לשיא הפיתוח של רכב הסיור המשוריין הגרמני^[3].
דגם ה-Sd.Kfz. 234/3, שהוצג ביוני 1944, תוכנן לספק סיוע ישיר באש לכוחות הסיור. הוא נשא תותח קצר קנה בקוטר 7.5 ס"מ K51 L/24, המותקן בתא לחימה פתוח. כ-90 יחידות נבנו לפני המעבר לדגם הבא. התחמושת כללה פגזים נפיצים ותחמושת חלולה (HEAT), שאפשרו לרכב לפגוע בחי"ר, בעמדות מבוצרות ובכלים משוריינים קלים. בדרך כלל שובץ הרכב בצוותי סיור בני שישה כלים, שתמכו בכ-19 רכבי 234/1 בפלוגת סיור ממונעת אחת. המבנה הפתוח חייב תמרון זהיר ושימוש בטקטיקות פגע וברח, תוך ניצול זריזותו בשטח.
הגרסה האחרונה, Sd.Kfz. 234/4, נבנתה ללוחמת שריון ופגיעה במטרות ממוגנות, וצוידה בתותח נ"ט מדגם 7.5 ס"מ PaK 40 L/46 שהורכב בתא לחימה פתוח. רק כ-89 יחידות יוצרו בין דצמבר 1944 למרץ 1945, ורבות מהן הוסבו משלדות של דגם 234/3 כדי להגביר את עוצמת האש. הכלים נכנסו לשירות בשלב מאוחר ובמספרים קטנים, ושימשו לתגבור פלוגות הסיור המשוריינות במהלך החודשים האחרונים והקשים של המלחמה. תותח ה-PaK 40 סיפק יכולת יעילה להפתיע ולהשמיד טנקים של בעלות הברית, אך צוותי התותח היו חשופים ופגיעים, והפעלת הכלים דרשה מיומנות טקטית גבוהה.

Sd.Kfz. 263

גרסה זו יועדה לתפקידי קשר בלבד, עם מבנה קבוע במקום הצריח, שבו הותקנו מערכות קשר מתקדמות. היא נשאה מקלע בודד להגנה עצמית, ושימשה בעיקר ביחידות קשר ושליטה באזורים עורפיים ולא בחזיתות לחימה פעילות. דגם ה-Sd.Kfz. 263 (Rad ‏8) היה רכב הקשר העיקרי ביחידות המשוריינות. הוא כלל מבנה מוגבה ואנטנת מסגרת חיצונית גדולה, ונועד להבטיח קשר רציף עם מפקדות מרוחקות. אף שהיה חמוש גם הוא רק במקלע להגנה עצמית, הוא מילא תפקיד מרכזי בביסוס רצף שליטה ופיקוד על יחידות השריון^[2].

ראו גם

רק"ם סיור קל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רק"ם סיור כבד בוויקישיתוף

Arturo Giusti, Schwerer Panzerspahwagen (Fu) Sd.Kfz.232 8 Rad, The Online Tank Museum, ‏30 בנובמבר 2024

הערות שוליים

↑ SdKfz 234 (Puma), Military Factory, ‏21 במאי 2018
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 Sd.Kfz.231 6-rad, Tank AFV
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 German Armored Cars, War History, ‏24 ביוני 2020
↑ Schwerer Panzerspahwagen (Fu) Sd.Kfz.232 8 Rad, The Online Tank Museum
↑ SdKfz 234/1 - Schwerer Panzerspähwagen - 2cm - case report, Panzerserra Bunker, ‏6 במאי 2018

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רק"ם סיור כבד42200182Q1092789

[פקטורי-1] SdKfz 234 (Puma), Military Factory, ‏21 במאי 2018

[אפו-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 Sd.Kfz.231 6-rad, Tank AFV

[וור-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 German Armored Cars, War History, ‏24 ביוני 2020

[אונליין-4] Schwerer Panzerspahwagen (Fu) Sd.Kfz.232 8 Rad, The Online Tank Museum

[פנזרסרה-5] SdKfz 234/1 - Schwerer Panzerspähwagen - 2cm - case report, Panzerserra Bunker, ‏6 במאי 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

רק"מ של גרמניה הנאצית מימי מלחמת העולם השנייה
טנקים קלים	פאנצר 35(t) • פאנצר 38(t) • פאנצר סימן 1 • פאנצר סימן 2
טנקים בינוניים	פאנצר סימן 3 • פאנצר סימן 4 • פנתר
טנקים כבדים	טיגר 1 • טיגר 2 (קינגסטיגר)
משחיתי טנקים	פנצרייגר 1 • מארדר 1 • מארדר 2 • מארדר 3 • יאגדפנצר 38(t) הצר • נאזהורן • יאגדפנצר 4 • יאגדפנתר • אלפנט • יאגדטיגר • RSO
תותחי סער	שטוג סימן 3 • שטוג סימן 4 • שטורמהוביץ 42 • ביסון • שטוג 33B • ברומבר • שטורמטיגר
ארטילריה מתנייעת	וספה • הומל • קרל גרט • לוריין 37L • גריל • פאנצר 1 siG33 • פאנצר 2 siG33 • פאנצרוורפר
רק"ם נגד מטוסים	פלאקפאנצר 38(t) • פלאקפאנצר 1 • פלאקפאנצר 4
כלי רכב משוריינים	רק"ם סיור קל: Sd.Kfz. 223 • Sd.Kfz. 222 • Sd.Kfz. 221 רק"ם סיור כבד: Sd.Kfz. 231 • 232 • 233 • 234 • 263 • 247 • M35 ADGZ
זחל"מים	Sd.Kfz. 2 • 4 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • Sd.Kfz. 250 • 251 • 252 • 253 • 254 • SWS
רק"ם ניסיוני	פאנצר סימן 7 • פאנצר סימן 8 • נויבאופארצויג • שטורר אמיל • הוישרק 10 • פנתר 2 • פרויקט טנקי ה-E • ראט P.1000 • לנדקרוזר P.1500 • קוגלפנצר