Song Sung Blue
| סינגל בביצוע ניל דיימונד | |
| מתוך האלבום Moods | |
| יצא לאור | מאי 1972 |
|---|---|
| בי-סייד | "Gitchy Goomy" |
Song Sung Blue (בעברית: שיר מושר בעצב) הוא שיר משנת 1972 שכתב והקליט ניל דיימונד, בהשראת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 21 מאת מוצרט. השיר יצא כחלק מהאלבום "Moods" של דיימונד, ואחר כך הופיע באלבומי הופעה ואלבומי אוסף רבים. השיר הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100 האמריקני, והיה במשך 12 שבועות במצעד Top 40. כמו כן נכנס השיר למצעד הסינגלים הבריטי והגיע למקום ה-14.[1]
"Song Sung Blue" היה להיטו השני של דיימונד בארצות הברית שהגיע לראש המצעד, אחרי השיר "Cracklin' Rosie" משנת 1970, והוא שיר הסולו האחרון שלו שהגיע למקום הראשון (ב-1978 הגיע למקום ראשון במצעד השיר "You Don't Bring Me Flowers" שאותו שר דיימונד בדואט עם ברברה סטרייסנד).[2] בנוסף לכך שהה השיר "Song Sung Blue" במשך שבעה שבועות במקום הראשון במצעד Adult Contemporary.[3]
השיר "Song Sung Blue" היה מועמד לשני פרסי גראמי בשנת 1973, פרס תקליט השנה ופרס שיר השנה.[4] בשני הפרסים זכתה באותה שנה רוברטה פלאק בביצועה לשיר "The First Time Ever I Saw Your Face" של יואן מקול.
דיימונד תיאר את השיר באלבום האוסף שלו משנת 1996 "In My Lifetime" כ"מסר בסיסי מאוד, ללא קישוטים. מעולם לא ציפיתי שמישהו יגיב לשיר כפי שהגיבו. אני פשוט אהבתי אותו, המסר והמילים הבודדות שאומרות כל כך הרבה."
Song Sung Blue40538080
- ↑ Official Charts Company info from Official Charts Company Retrieved 02-10-09.
- ↑ Bronson, Fred (2003). The Billboard Book of #1 Hits, 5th Edition (Billboard Publications), page 314.
- ↑ Hyatt, Wesley (1999). The Billboard Book of #1 Adult Contemporary Hits (Billboard Publications), page 108.
- ↑ Hyatt, Wesley (1999). The Billboard Book of #1 Adult Contemporary Hits (Billboard Publications), page 108.